הסדר טיעון בעבירות נהיגה חמורות עם עבר פלילי נרחב

ראו דברי בית המשפט העליון על החומרה שבעבירות של נהיגה בזמן פסילה: רע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (6.3.2019): "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לבטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה, והיא אף משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצוי בית המשפט ובחוק". רע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12): "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...". באשר לעבירה של נהיגה בשיכרות ולעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים נקבע בפסיקה לא אחת כי נהיגה בשיכרות הפכה בשנים האחרונות ל"מכת מדינה" אשר מעמידה בסיכון את שלום הציבור ואת בטחונו.

· פ"ל (תעבורה מרכז) 5153-02-21 מדינת ישראל נ' עלי נאסר (24.03.2021), הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה תקף, ללא ביטוח ואי ציות להוראת שוטר.

כל זאת לאור תכליתו של חוק המירשם הפלילי, אשר נועדה "לאפשר לחוזרים לדרך הישר להניח את עברם המכביד מאחור ולהמשיך בחייהם", ולא "לאפשר הקלה בעונשם של מי שהוסיפו וחטאו" (עניין זיכרמן, פסקה 5), עוד נאמר שם כי "ההגנה הנרחבת מוענקת למי שחלפה תקופת המחיקה של הרשעתו, תוגבל במקרה בו בוצעו עבירות נוספות" (ראו בהקש סעיף 16(ב1) לחוק המירשם הפלילי).

...

לאחר שעיינתי בגליון הרישום הפלילי, בהרשעותיו הקודמות של הנאשם בתעבורה, ובתסקירים שהוגשו - לא מצאתי הצדקה לסטייה לקולה או לחומרה ממתחם הענישה ההולם.

סוף דבר, במקרה זה, סבורה אני שיש ליתן לפן השיקומי משקל רב משיקולי ענישה אחרים כמו הגמול וההרתעה, שכן שליחת הנאשם למאסר בפועל עלולה, בהסתברות גבוהה, לסכל את שיקומו.

עונשו של הנאשם: סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל – בדרך של עבודות שירות בתיק פ"ל 4047-08-21 מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים.

רקע בהכרעת דין מיום 7.4.21 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייצור, הכנה והפקה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), ובעבירות של נטילת חשמל שלא כדין, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

מנגד, יש לשקול לחומרה את עברו הפלילי (עומדת לחובתו הרשעה אחת רלבאנטית משנת 2017 בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בגין עבירה משנת 2014).

מדיניות הענישה ב"תיקי מעבדות" היא רחבה ותלויה בנסיבותיו של כל מקרה: כמות הסם שנתפסה, סוג הסם, טיב המעבדה ומשך פעולתה, חלקו של הנאשם בבצוע העבירה ועבירות קשורות נוספות שבהן הואשם.

על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוג קנביס ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:  ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.10.18), נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור סם וגניבת חשמל.

...

על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוג קנאביס ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:  ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.10.18), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור סם וגניבת חשמל.

בנוסף, התחשבתי לקולא בכך שבסופו של דבר נתפס סם הקנאביס, מבלי שנעשה ניסיון לסחור בו ומבלי שישנם נפגעי עבירה כתוצאה מסחר בסמים.

מבלי להקל ראש בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ומהצורך למגר את עבירות הסמים, אני סבור, כי בנסיבות המיוחדות שבענייננו, בהן ניכר, כי הליך שיקומו של הנאשם משמעותי, ראוי להעדיף את האינטרס השיקומי לנאשם ולחברה כולה, לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשם מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד צו מבחן.

  סוף דבר לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

הרקע לערעור המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הובלה ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

במסגרת קביעת העונש, ולגופו של עניין, נילקח בחשבון סוג הנשק; העדר התחמושת; נסיבות ההחזקה וההובלה של הנשק; עברו הפלילי של המערער בעבירות נשק, חלקן בבצוע עבירות חמורות יותר – סחר בנשק מסוג רובה M-16, אחזקת ארגזי תחמושת לאקדח, נשק דמוי רובה סער ומחסנית כדורי תחמושת לרובה זה; העובדה שמאסר בפועל של 37 חודשים ומאסר מותנה של 12 חודשים שהושתו על המערער בעבר לא הרתיעו אותו והוא שב וביצע עבירת נשק לאחר שיחרורו; והתמונה העולה מתוך מכלול הנסיבות לפיה מדובר במי שינטוע בעולם הנשק ועוסק בו באופן נרחב, בסוגים שונים של נשק ותחמושת.

דיון והכרעה ראש לכל ייאמר את הידוע לכל, כי אין זה מדרכה של ערכאת העירעור להתערב בעונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים שבהם ניכרת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, או כאשר נפלה על פני הדברים טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ראו לאחרונה: ע"פ 3244/22 מדינת ישראל נ' ערן, פסקה 12 (20.9.2022); ע"פ 1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר, פסקה 10 (23.6.2022); ע"פ 3879/21 סלומון נ' מדינת ישראל, פסקה 27 (10.8.2022); ע"פ 22/18 אבו זינה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (27.7.2022); ע"פ 4585/22 מדינת ישראל נ' ערדאת, פסקה 13 (25.7.2022)).

...

· פ"ל (תעבורה מרכז) 5153-02-21 מדינת ישראל נ' עלי נאסר (24.03.2021), הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה תקף, ללא ביטוח ואי ציות להוראת שוטר.

בעברו של הנאשם 3 הרשעות של נהיגה בזמן פסילה וכן 4 הרשעות בעבירות שיכרות / נהיגה תחת השפעה.

ר' בעיניין זה רע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל (01.01.13): "הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן, ששיקוליו אינם זהים, בהכרח, לשיקולי בית המשפט, שהם רחבים ומקיפים יותר. נפסק, לא אחת, כי על בית המשפט היושב על המדוכה "לתת דעתו לשיקולים הכוללים של ההליך הפלילי, וביניהם לעניינים ששרות המבחן אינו מופקד עליהם (רע"פ 10524/09 בוזגלו נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 5.1.2010)." ענישה בדמות צו של"צ כהמלצת שירות המבחן לא תהווה גורם מרתיע דיו ולא תעביר מסר ברור וחד משמעי לנאשם ולכלל הנהגים, בדבר חומרת העבירות של נהיגה בשיכרות ונהיגה בפסילה ופוטנציאל הסיכון הגבוה הטמון בביצוען.

...

סבורני כי הנאשם עובר הליך שיקומי משמעותי ויש סיכוי של ממש שישתקם.

כאמור, אני סבורה שיש ליתן משקל לשיקולי שיקומו של הנאשם – אך לא משקל בלעדי ויש ליתן משקל גם לשיקולי ענישה אחרים – לרבות גמול והרתעה.

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: עונשו של הנאשם: מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות בתיק 9087-07-19 מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון דיוני בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור 302 בצומת, נסיעה ללא טכוגרף וגרימת נזק וחבלות של ממש, עבירות לפי סעיפים 62(2), 38 (3) ו-38(2) לפקודת התעבורה ותקנות 22(א), 364ד(ב)(2) ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

כגורמי סיכוי לשקום נילקחו בחשבון האחריות שלקח הנאשם ותחושת הצער והחרטה אשר ביטא ביחס לבצוע העבירות ותוצאתן, העובדה כי לא נידון בעבר בפלילים, העדר מעורבות בתאונת דרכים נוספת, מכירת המשאית בשנת 2021 והעדר סיכון למעורבות חוזרת בתאונת דרכים עם משאית כיום, הערכה כי ההליך המשפטי היוה גורם משמעותי ומרתיע עבור הנאשם, יציבותו בתחום התעסוקתי לאורך השנים והימצאותו כיום בהסדר חובותיו מול הרשויות.

שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון לבצוע עבירות דומות נמוכה וכדי להמנע מפגיעה ברצף התיפקודי של הנאשם בעבודה המליצו להמנע מעונש מאסר בדרך של עבודות שירות וחרף זאת להטיל עליו עונש של של"צ בהקף נרחב של 300 שעות כעונש מוחשי וחינוכי לצד עונש מאסר על תנאי כעונש הרתעתי.

טיעוני הצדדים לעונש: המאשימה בטיעוניה עמדה על חומרת העבירות, תוצאתן הקשה והערכים המוגנים שנפגעו; עברו התעבורתי של הנאשם האוחז ברשיון נהיגה משנת 1999 ולחובתו 13 הרשעות קודמות ביניהן עבירה דומה משנת 2005 של גרימת תאונת דרכים.

...

עוד הוסכם, כי במסגרת הראיות לעונש - דוח הבוחן, ממצאיו ומסקנותיו ישמשו כראיה (פרט למסקנה כי הנאשם נהג בחוסר זהירות).

לאור כל האמור מצאתי כי מתחם הענישה לעבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש בנסיבות כמתואר בעובדות כתב האישום - רף רשלנות בינוני לצד חבלות גוף שנגרמו לנפגע ברף הבינוני גבוה כאשר חלקו של הנאשם בביצוע העבירות אינו מוחלט - באשר לרכיב המאסר, נע ממאסר מותנה ועד מאסר בפועל בן 6 חודשים ובאשר לרכיב פסילת רישיון הנהיגה נע בין 11 חודשים ומגיע עד ל-30 חודשי פסילה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי מאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של גרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש.