היא הצטרפה לטיעוני ב"כ נאשם 1 והוסיפה כי נאשם 2 נשוי, אב לבן 3 ובת שנה ורבע, וכי במסגרת העטווה נדרשה מישפחת הנאשמים לשלם סכומי כסף גדולים בהתאם לסוג הפציעה והפגיעה וכן נדרשה המשפחה כולה לעזוב את בתיהם למשך שנה תמימה, ורק לאחרונה חזרו לבתיהם.
מהלך כזה מחייב הירתמות גם של בתי המשפט, על ידי ענישה מחמירה ומרתיעה לעבירות נשק בלתי חוקי באשר הן, וכל שכן מקום שנעשה בנשק כזה שימוש בבצוע עבירות אלימות לסוגיהן".
· ע"פ 9830/17, פלאח חמודה נ' מדינת ישראל (8.3.18) – המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ירי באיזור מגורים, נשיאת נשק ואיומים.
· ע"פ 5010/17, חיים שטרית נ' מדינת ישראל (20.6.19) – המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק, בארוע בו המערער יצא מביתו לעבר בני חבורה יריבה שהגיעו לקירבת ביתו, וירה לעברם באקדח ממרחק מטרים ספורים לעבר מרכז גופם במטרה להסב להם חבלות גופניות חמורות.
· ע"פ 6101/16, אחמד עווד נ' מדינת ישראל (28.6.17) – המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק, שבוש הליכי משפט ועבירות נוספות, נקבע מיתחם שבין 6 ל-12 שנות מאסר ועל המערער הושתו 9 שנות מאסר בפועל.
מדובר בארוע יזום ומתוכנן בו המערער ארב לקרבנו כשהוא רוכב על אופנוע שאת זהותו זייף וקסדה לראשו.
...
אני סבורה שהמתחם לו טענה המאשימה, בטווח שבין 8-12 שנים, מתאים למי שביצע את הירי עצמו, אך לא למצב המורכב יותר המתייחס לנאשם 1.
אני מקבלת, בעניין זה את המתחם שטענה לו המאשימה, הנע בין 30 לבין 54 חודשי מאסר בפועל.
אני סבורה, איפוא, שעונש המאסר שיוטל על נאשם 2 צריך לעמוד על 40 חודשי מאסר בפועל.
לאור האמור אני מורה על חילוט סכום של 2,500 ₪ מההפקדה או מהערבות שהפקיד כל אחד מהנאשמים בתיק זה.
לנוכח כל האמור, אני מטילה על הנאשמים עונשים אלו:
נאשם 1:
מאסר בפועל למשך 7 שנים בניכוי ימי מעצרו.