הסדר טיעון בעבירות הימורים, הלבנת הון והתחמקות ממס

ביום 11.3.2008 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' ענבר) על העורר עונש מאסר של 18 חודשים לריצוי בפועל וכן מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירות של הגרלות והימורים, החזקה וניהול של מקום למשחקים אסורים, שימוש במירמה ובתחבולה בכוונה להיתחמק מתשלום מס, הלבנת הון ועוד.

כחודש לאחר מכן הורשע העורר, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' קפלן-הגלר) בארבע עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וביום 15.9.2008 נגזרו עליו בגין עבירות אלה, בין היתר, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בנכוי ימי מעצרו ובמצטבר לעונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 967/05, כמפורט לעיל.

...

עם מתן גזר הדין עתר העורר לעכב גם את ביצועו של עונש המאסר האמור עד להכרעה בערעור שבכוונתו להגיש על חומרת העונש ובית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נעתר לבקשה והורה אף הוא על עיכוב ביצוע עונש המאסר בהתנותו את עיכוב הביצוע, בין היתר, בעיכוב יציאתו של העורר מן הארץ.

הבהרה ובקשה דחופה נוספת שהגיש העורר לבית המשפט המחוזי אליה צירף אישור רפואי מבית החולים בבולגריה וכן החלטה של כבוד השופט צ' כספי בהליך האזרחי בעניין גילוי המסמכים, נדחתה אף היא ובית המשפט ציין בהחלטתו הנוספת כי "גם בבקשה זו אין פירוט של המסמכים, אין הסבר מדוע הם נמצאים בבולגריה דווקא ומדוע לא הצליח המבקש לקבלם בכל יציאותיו הקודמות. לפיכך לא ראיתי לשנות את החלטתי הקודמת". מכאן הערר שהוגש לבית משפט זה בו עותר העורר להורות על ביטול עיכוב יציאתו מן הארץ בהדגישו כי מאז נגזרו עליו עונשי המאסר שביצועם עוכב יצא את הארץ וחזר מספר פעמים וכי עליו להשיג מסמכים לצורך ההליך האזרחי אותם לא הצליח להשיג עד כה. העורר מוסיף ומדגיש כי הפקיד סך של 100,000 ש"ח במזומן וכן ערבות של שני עובדי מדינה על סך 500,000 ש"ח ועל כן שגה בית המשפט המחוזי משלא אפשר לו לצאת את הארץ פעם נוספת לתקופה קצובה.

הצורך להשגת מסמכים נוספים בבולגריה לצורך ההליך האזרחי אף הוא אינו מצדיק את יציאתו של העורר לעת הזו ואף בעניין זה מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי נוכח יציאותיו התכופות לחו"ל בעבר ניתן היה לצפות כי העורר ישיג את כל הדרוש לו במהלכן.

אשר על כן הערר נדחה.

כך למשל: ע"פ 7216/20 שמואל קינן קליין נ' מדינת ישראל (18.2.2021) - הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הברחת טובין, לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש]; ריבוי עבירות ייבוא יהלומים שלא לפי רישיון בכתב, לפי סעיף 7(א) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979 וסעיף 2 לצוו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל"ט-1979; עבירה של מניעת דיווח, לפי סעיפים 3(ב) ו-9 לחוק איסור הלבנת הון; וכן ריבוי עבירות שימוש במירמה, ערמה ותחבולה במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה").

הנאשמת, שכירה במשרד המורשה למתן שירותי מטבע, מסרה מידע כוזב במשך 4 שנים, ולא דיווחה על כספים שהגיעו מארגון וניהול הימורים בסכום של 231,361,535 ₪.

...

שקלתי האם יש מקום לחלט את הכספים שבחשבונותיו של הנאשם, בהיותם "רכוש שאיפשר ביצוע עבירה", אך לא שוכנעתי כי כך הדבר.

בדרך זו לא ניתן לקבוע שסכומי כסף מושא העבירות "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, השייכים לנאשם, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, מתוך מטרה שלא ניתן יהיה להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך", עד כי הייתה מתבקשת המסקנה לפיה סכום הכסף כולו מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.

הנה כי כן, בהינתן שהנכסים בהם בוצעו העבירות, ובין היתר הבית ברמות השבים והדירה בהוד השרון אינם מצויים בידי הנאשם, הנאשם לא הפיק כל רווח או הנאה כלכלית מביצוע העבירות, ובהתחשב במצבו הכלכלי שאינו מהמשופרים כפי שעלה מדבריו ומדברי בני משפחתו, עליו לא חלקה המאשימה, סבורני כי קיימים "נימוקים מיוחדים" המצדיקים להימנע מחילוט כספי הנאשם, וכי די ברכיבי הענישה שיפורטו להלן.

פתח דבר: הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות – נאשם 1: ארגון הגרלות והימורים (ריבוי עבירות), עבירה לפי סע' 225 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); החזקה או ניהול מקום משחקים אסורים (ריבוי עבירות), עבירה לפי סע' 228 לחוק; הלבנת הון (ריבוי עבירות), עבירה לפי סע' 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"); שימוש במירמה, ערמה ותחבולה בכוונה להיתחמק ממס (4 עבירות), עבירה לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה"); שימוש במירמה, ערמה ותחבולה בכוונה לסייע לאחר להיתחמק ממס (ריבוי עבירות), עבירה לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה.

...

סוף דבר: לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ושקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, מצאתי כי הסדר הטיעון הינו סביר, מאוזן, ונמצא בגדרות שהותוו ע"י בית המשפט העליון לעניין הסדרי טיעון בכלל, ולענישה הראויה בענייננו בפרט.

פתח דבר: נאשם 1 (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקורו ואת זהות בעלי הזכויות בו, עבירה לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדווח בלתי נכון, עבירה לפי סע' 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון; עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במירשם, עבירה לפי סע' 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון; 8 עבירות של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, עבירה לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה); 8 עבירות של הכנה או קיום פנקסי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, עבירה לפי סע' 220(4) לפקודת מס הכנסה; 5 עבירות של השמטת הכנסה מדוח במזיד ובכוונה להיתחמק ממס, עבירה לפי סע' 220(1) לפקודת מס הכנסה; ריבוי עבירות של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה לעזור לאחר להיתחמק ממס, עבירה לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה; ריבוי עבירות של הכנה או קיום פנקסי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה לעזור לאחר להיתחמק ממס, עבירה לפי סע' 220(4) לפקודת מס הכנסה; 84 עבירות של שימוש בכל מירמה או תחבולה במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סע' 117(ב)(8) יחד עם סע' 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ); ריבוי עבירות של השמדת ראיה, עבירה לפי סע' 242 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); שבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סע' 244 לחוק.

בשנת 2009 העמיד הנאשם נכסים בישראל בסך כולל של 488,000 דולר, כנגד כספים שמקורם בהימורים בלתי חוקיים.

...

כפי שכבר קבעתי בעבר, אני סבור כי כאשר עסקינן בהסדר טיעון סגור אין צורך בהנמקה מלאה של דרך קביעת מתחם הענישה והעונש הראוי, וניתן להסתפק באיזון קצר בין השיקולים המונחים ביסוד ההסדר לבין תמצית הערכת בית המשפט ביחס למתחם וסוג העונש המשוער אשר היה ניתן ללא ההסדר על פי נסיבות המקרה (ראו ת"פ (מחוזי ת"א) 24189-04-14 מדינת ישראל נ' אסט (גזר דין מיום 15.07.2014), בעמ' 19-20 והמקורות המצוינים שם).

סוף דבר: לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, מצאתי כי הסדר הטיעון הינו סביר, מאוזן, ונמצא בגדרות שהותוו ע"י בית המשפט העליון לעניין הסדרי טיעון בכלל, ולענישה הראויה בענייננו בפרט.

עו"ד קרמר: הנאשם הורשע בבצוע ארבע עבירות: עבירה אחת של ארגון ועריכת הימורים, עבירה אחת של הלבנת הון, ושתי עבירות של היתחמקות במזיד מאי תשלום מס. הנאשם ארגן אופרציה של הימורים, ומהרווחים ניכנס לעסקים "לגטמיים" לכאורה, והתחמק מתשלום מס, במסגרת כל העסקים.

כתב האישום מגולל היתנהלות מרמתית מורכבת, אך בשים לב להסדר הטיעון הסגור אליו הגיעו הצדדים, אסתפק בציון תמציתי בלבד, לפיו מדובר במי שחלש על עסקי הימורים אסורים ומשחקי מזל, ובהמשך, מינף את ההון שצבר בעסקים לגטמיים לכאורה, תוך שהוא מסווה, בחלק מהם, את מקור ההון ואת היותו בעל הזכויות בהון, גם באופן של העידר ניהול חשבונאי, גם באופן של פעולות שביצע באמצעות נותני שירותי מטבע חוץ בנקאיים, וגם תוך שימוש בחברות שונות והסתרת שליטתו בהן.

...

בבואו של בית המשפט לבחון את נימוקי הצדדים, מתקבלת מסקנה כי מדובר בהסדר טיעון המתיישב עם עקרון ההלימה, כפי שבא לידי ביטוי בתיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977, כאשר הענישה מוסכמת, נמצאת בתוך מתחם העונש ההולם שהיה נקבע אלמלא הסדר הטיעון.

אני מורה על חילוט סכום של 5,000,000 ₪ וזאת בהמשך להחלטתי מיום 13.12.16, וכן מורה למזכירות בית משפט השלום בראשון לציון להעביר לקרן החילוט סכום של 550,000 ₪ שהופקד במסגרת תיק 46293-10-13, וכן מורה לבנק לאומי להעביר לקרן החילוט סכום של 571,000 ₪ אשר הוקפאו בחשבונות הנאשם בסניף 631 חשבון מס' 10203/55.