תאריך הישיבה:
כ"ט בשבט התש"ף
(24.2.2020)
בשם המערער:
עו"ד יעקב שקלאר
בשם המשיבה:
עו"ד רוני זלושינסקי
בשם "ידידת בית המשפט":
עו"ד יגאל בלפור
][]פסק-דין
]הנשיאה א' חיות:
האם שופט שדן בהליך גישור פלילי שהסתיים בהסדר טיעון "פתוח" – קרי, הצדדים הגיעו להסכמה באשר להרשעת הנאשם אך לא באשר לעונשו – רשאי להמשיך לידון בהליך ולגזור את עונשו של הנאשם, או שמא קמה עילת פסלות קוגנטית המונעת ממנו לעשות כן? זו, בתמצית, השאלה העקרונית המתעוררת בעירעור שבפנינו על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט י' גת) מיום 15.12.2019 בת"פ 34312-02-18, לפסול את עצמו מלדון בעיניינו של המערער.
באותו מקרה, בית המשפט קבע כי הוראת סעיף 143א(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) המורה כי: "לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לידון בו [...]", קובעת עילת פסלות נוספת על העילות המנויות בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) ולפיה בכל מקרה שבו היתקיים גישור פלילי שלא הסתיים בהסדר טיעון "סגור" הכולל את הרשעת הנאשם וגזירת דינו, קמה חזקה חלוטה בדבר פסלות המותב המחייבת את העברת המשך הטיפול בתיק למותב אחר (להלן: הילכת עווידה).
כמו כן, קביעת כלל לפיו השופט שניהל את הדיון מכוח סעיף 143א לחסד"פ יגזור את העונש במקרה של הסדר טיעון "פתוח" רק אם ניתנה לכך הסכמת שני הצדדים, עלול לעודד "פורום שופינג" בלתי רצוי מצד בעלי דין שינסו לבחור אם להותיר את הדיון בפני שופט המוקד או השופט-המגשר, בהתאם לעמדות שהביע במהלך ההליך שהתנהל מכוח סעיף 143א לחסד"פ, וזאת גם כאשר הן עצמן אינן מקימות עילת פסלות על פי דיני הפסלות הכלליים.
...
בית המשפט הטעים בהחלטתו שלדעתו "יש מקום כי המאשימה תשקול עמדתה בכל זאת ותיתן אמון בבית המשפט שיוכל לשמוע את הטיעונים לעונש בתיק על אף הליך הגישור שהתקיים לפניו". הפרקליטות מצידה דבקה בעמדתה לפיה אין מקום שהטיעונים לעונש ישמעו בפני שופט הגישור ובנסיבות אלה, פסל עצמו המותב מלהוסיף ולדון בהליך, אך ראה להוסיף כי:
"לנוכח המציאות באולמות המוקד, מטעמים של יעילות דיונית, ובהתחשב במקצועיותו של בית המשפט וניסיונו, ואף לאור אופי ההליך הספציפי שהתנהל לפניי בתיק זה, אינני סבור שישנה הצדקה מהותית להעברת התיק לשמיעת טיעונים לעונש בפני מותב אחר במקרה דנן, ועל כן הייתי מצפה מהמאשימה שתוותר על בקשתה להעברת הדיון לשמיעת הטיעונים לעונש בפני מותב אחר, אך כאמור שעה שהמאשימה עומדת על בקשתה, לנוכח הפסיקה האמורה של בית המשפט העליון, סבורני כי אין מנוס מהיעתרות לבקשה".
המערער הגיש ערעור על החלטה זו, ובתגובה לערעור שינתה הפרקליטות את עמדתה והודיעה כי בנסיבות המקרה הפרטני היא אינה מתנגדת להמשך שמיעת ההליך בפני השופט י' גת. בעקבות כך, הוחלט ביום 22.1.2020 שהתיק יובא לדיון בפני מותב תלתא וכי הצדדים יגישו את התייחסותם לשאלות העקרוניות המתעוררות בערעור ולהשלכות הרוחב הנובעות מהלכת עווידה בכל הנוגע לפסילת השופט הדן בהליכי גישור ובדיונים מקדמיים המתנהלים מכוח סעיף 143א לחסד"פ. כמו כן, עוכב ההליך בעניינו של המערער בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן.
מסקנתי לפיה יש לפרש את התיבה – "הסתיים הדיון בכתב האישום" שבסעיף 143א(ה) לתסד"פ – כסיום שלב הכרעת הדין, מבוססת על הנתונים שהוצגו בפנינו ועל החוק כנוסחו היום.
סוף דבר – אני סבורה כי יש לבטל את הכלל הפרשני שנקבע בעניין עווידה ותחתיו יש לקבוע כי במקרים שבהם התנהל הליך מכוח סעיף 143א לחסד"פ שלא הסתיים בהכרעת דין – יועבר הדיון בו לשופט אחר בהתאם לס"ק (ה).
נוכח מסקנה זו אציע לחבריי כי הערעור יתקבל וההליך בעניינו של המערער יוחזר לדיון בפני השופט י' גת לצורך שמיעת טיעונים לעונש וגזירת דינו של המערער.
