הסדר טיעון בהליך גישור: הרשעה בעבירות גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון

כתב האישום הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני לאחר הליך גישור שנערך לפניי, בכך שביום 30.8.2022 בסמוך לשעה 5:00, בהיותו תושב האיזור שלא היה ברשותו אישור כניסה לישראל כדין, הגיע לרחוב גבעתי בתל אביב וניגש יחד עם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, לאופנוע מסוג סאן יאנג שהיה בבעלות מר א"ז (להלן: "המתלונן").

לצורך קביעת מיתחם אפנה לענישה הנוהגת ממנה ניתן ללמוד לענייננו בשינויים המחויבים לקולה וחומרה, כדלקמן:   בעפ"ג (ב"ש) 64301-05-21 אלקרינאווי נ' מדינת ישראל (13.09.2021), נדון עניינו של מערער שהורשע על פי הודאתו בעבירת שבל"ר, בכך שניכנס לרכב ונסע בו בשעת לילה מאוחרת מרחק לא מבוטל ואז נטש אותו.

בעפ"ג (י-ם) 44368-01-17 סעידוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (16.5.2017) הורשע המערער בעבירות של שבל"ר, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח בכך שנהג בקטנוע, שגנב שותפתו לדירה של המערער, ונטש אותו במקום אחר וזאת מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה וללא ביטוח.

...

הערעור נדחה.

לפיכך אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר קצר של חודשי מאסר ועד 10 חודשים.

נוכח כל האמור לעיל החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 5 חודשים (בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס).

רקע כללי הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון ולאחר הליך גישור, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו העבירות הבאות: סיוע לגניבת רכב בצוותא– עבירה לפי סעיף 413ב' וסעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") (שבע עבירות); קשירת קשר לפשע – עבירה לפי סע' 499(1) לחוק (שבע עבירות), נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוצא)- עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה [נ"ח] לפקודת התעבורה תשכ"א-1961 (חמש עבירות) ושהייה בלתי חוקית –עבירה לפי 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (שש עבירות).

...

ועוד הוסיף דברים הרלוונטיים גם למקרה שלפנינו: "יודגש, כי אלמלא סוכם בין הצדדים לסווג את המעשים של הנאשם כ"סיוע", ראוי היה לקבוע מתחם גבוה יותר וממילא התוצאה בסופו של דבר הייתה חמורה יותר.

בקשת רשות הערעור נדחתה (רע"פ 780/15 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, 04.02.15) לפיכך, כמצוות תיקון 113, הנני קובעת מתחם ענישה כולל בעבירות של סיוע לגניבת רכב בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות והפגיעה הגבוהה בערכים המוגנים, הנע 24-48 חודשי מאסר.

סוף דבר אשר על כן, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם העונשים כדלקמן: מאסר בפועל בן 34 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 23.10.17.

העובדות הנאשם, ולדימיר בלדנוב (להלן: הנאשם, או בלדנוב), הורשע על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (שש עבירות) (להלן: חוק העונשין); נהיגה ללא רישיון נהיגה – פקע מעל שנתיים – לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (שש עבירות), ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970 (שש עבירות).

ביום 7.2.2023, לאחר שהתקיים הליך גישור בפני חברתי, כבוד סגנית הנשיא, השופטת תבור, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע בעבירות שפורטו לעיל; בין הצדדים לא היתה הסכמה עונש.

...

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, בדבר הערכים בהם פגע הנאשם, מידת הפגיעה בהם, הנסיבות והפסיקה הנוהגת - אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנא נע בין 33 חודשי מאסר בפועל, ועד 60 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי יש למקום את עונשו של הנאשם בשליש השני של מתחם הענישה, ובהתאם יושתו עליו את העונשים הבאים: 41 חודשי מאסר פועל, בניכוי ימי מעצרו, על פי רישומי שב"ס. 8 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתוך 36 חודשים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

העובדות הנאשם מונגד ראזם, הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: החוק); פריצה לבנין שאינו דירה לפי סעיף 407 (א) לחוק; ניסיון לגניבת רכב לפי סעיפים 413 ו- 25 לחוק, הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק; נהיגה ללא רישיון נהיגה- מעולם לא הוציא לסוג זה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א – 1961, ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל- 1970.

בדיון שהתקיים ביום 19.10.2022 במסגרת הליך גישור, הציגו הצדדים הסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות המפורטות לעיל; הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן, ולא התגבשה הסכמה בין הצדדים אשר לעונש.

· ת"פ (י-ם) 54275-01-17 מדינת ישראל נ' שוויקי ואח' (21.2.2021): הנאשם (נאשם 1) הורשע על פי הודאתו בעבירה של היזק לרכוש בזדון (תיק ראשון) בכך שזרק אבן על שמשת רכב וגרם לניפוץ השמשה (בגין אישום זה הוצג הסדר טיעון לפיו יגזר על הנאשם מאסר מותנה, קנס, התחייבות להמנע מעבירה ופצוי); עבירה של גניבת רכב בכך שגנב יחד עם שני נאשמים אופנוע (תיק שני); הפרת הוראה חוקית בכך שהפר מעצר בית לילי (2 עבירות - תיק שלישי ותיק רביעי); סיוע להתפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה בכך שסייע לאחרים להכנס לבית ספר ומשם גנבו ציוד (תיק חמישי).

...

בנסיבותינו, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית – נמוכה.

אשר על כן, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לאישום הראשון נע בין 6 חודשי מאסר ועד 12 חודשים; מתחם הענישה אשר לעבירות המפורטות באישום השני נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשים, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בין 6 חודשים ועד 24 חודשים, וענישה נלווית.

לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ונתתי דעתי למכלול הנסיבות לקולא ולחומרא בעניינו של הנאשם, לטיעוני הצדדים ולדברי הנאשם, מצאתי לנכון להשית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

כתבי האישום המתוקנים; הודאת הנאשמים; הסדר הטיעון הנאשמים, אחים ילידי 1996 ו-1992 בהתאמה, הורשעו על פי הודאתם, ובמסגרת הסדר טיעון שהושג לאחר הליך גישור שהתנהל לפניי, בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל ועבירות רכוש מגוונות.

בשים לב לערכים החברתיים המוגנים, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנוהגת במקרים של ריבוי עבירות, כמפורט לעיל ובשינויים ובהתאמות המחויבים, אני קובע את מיתחמי הענישה ההולמים כדלקמן: לגבי נאשם 1 – אשר הורשע ב-4 מקרים של התפרצויות (כשבאחת מהן הותקף על ידו דייר, ובאחת מהן נגנב על ידו רכב ובוצעה נהיגה פוחזת מסכנת חיים); במקרה אחד של סיוע להתפרצות וסיוע לגניבה; במקרה אחד של הסגת גבול; במקרה אחד של ניסיון התפרצות; ובמקרה אחד של שינוי זהות של רכב, נהיגה ללא רישיון וללא פוליסה וכניסה לישראל שלא כדין – מיתחם הנע בין 5 ל-8 שנות מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

...

אני קובע שעונשי המאסר שהוטלו על הנאשם ירוצו בחופף ובמצטבר, לכדי 7 שנות מאסר.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן החודשיים התלוי ועומד נגד הנאשם מת"פ (אשקלון) 18681-11-20 (גזר דין מיום 8.2.22) במצטבר לעונש המאסר שהוטל בס"ק א'.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות בסך 1,500 ₪, אשר הוטלה על הנאשם במסגרת גזר הדין הנזכר בס"ק ב'.