מבוא
הנאשם, הורשע ביום 30.3.15, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של דרישת נכס באיומים, במקרים רבים, עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), היזק לרכוש במזיד, במספר מקרים, עבירה לפי סעיף 452 לחוק, גניבה, בשני מקרים, עבירה לפי סעיף 383(א)(2) לחוק, החזקה או שימוש בסם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) בצרוף סעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.
...
אין מקובלת עליי טענת הסנגור לפיה מעשי הנאשם אינם מצויים בדרגת חומרה גבוהה, שכן הנאשם לא נקט אלימות פיזית כלפי אמו ואחותו.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ושקלתי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם לפניי נע בין ששה חודשי מאסר בפועל ובין 14 חודשים.
לאור המפורט לעיל, אני גוזר את דינו של הנאשם ומטיל עליו את העונשים הבאים:
שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 5.11.14;
אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן ששת החודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום טבריה) 55483-02-14, מתוכו ארבעה חודשים בחופף לעונש המאסר המוטל עליו בגזר-דין זה, וחודשיים במצטבר לו;
אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן חודש הימים, שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום טבריה) 55483-02-14, בחופף לעונש המאסר המוטל עליו בגזר-דין זה.
סה"כ ירצה הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו כאמור לעיל.