הסדר חוב ליחיד לאחר ביטול תביעות נושים

החוק אינו מסדיר מה ייעשה בכספים לאחר ביטול הליך חידלות פרעון, לעניין סעיף 238 לחוק הובעה הדיעה שאם נשפטו תביעות החוב, תהא החלוקה בין הנושים שהגישו תביעות חוב.

בהיעדר עיקול בתוך תקופת מסוימת, אפשר שלשכת ההוצאה לפועל תיזום בעצמה, בהתאם לסמכות הרשם, הטלת עיקול על הכספים, במקרה שבו תוותר יתרה לאחר ביטול ההליך (ראו, עודד מאור ואסף דגני, הפטר, חידלות פירעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים, תשע"ט-2019, כרך א', עמ' 292)).

...

התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.

בעניין חלוקת הכספים ושכר טרחת המנהל המיוחד מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר כפי שהובעו במסגרת ההליך העיקרי, לרבות ההסכמה על תוספת מאמץ של 25% למנהל המיוחד בגין פעולותיו בהליך.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

במעמד הדיון ולאחר שהצדדים באו בדברים ביניהם, לרבות ליבון סוגיות הנוגעות לנתונים ולמסמכים חסרים, הודיעו לבית המשפט כי גיבשו הבנה לפיה היחיד יישא בתשלום דיבידנד מלא בתוספת הוצאות ההליך וזאת לאחר שתסתיים בדיקת תביעות החוב ובכפוף לזכותו של היחיד להגיב ביחס להכרעות אלה, ככל שיידרש.

בנוסף, היחיד העלה טענות שונות ביחס לתביעות החוב שאושרו ובקש שהות לאפשר לו הגשת ערעור על הכרעת הנאמנת וכן ביקש לאפשר לו לנהל מול נושיו משא ומתן להסדר חוב המבוסס על תשלום 50% דיבידנד.

בתגובתו דיווח היחיד כי עלה בידו לגבש הסדר חוב מול הנושה מע"מ, אשר הגיש כתב אישום נגד חברה בבעלותו, באופן ששילם קנס מנהלי בסכום של 60,000 ₪ וכתב האישום בוטל (להלן – ההליך הפלילי - ראו החלטת בית המשפט בת"פ 9044-03-19 מיום 2.6.21 אשר צורפה לתגובת היחיד).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את מכלול הנתונים שהוצגו לפניי ונתתי דעתי להתנהלות היחיד במסגרת הליך זה, אני מקבלת את המלצת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק אשר במסגרתו יישא היחיד בתשלום דיבידנד מלא בתוספת הוצאות ההליך.

אין בידי לקבל עמדה זו בשלב זה. זאת הן משום ששווי הנכסים אינו נהיר כרגע והן משום שככל שיתמיד היחיד בעבודתו הנוכחית ויקפיד על רמת השכר הקיימת, אם לא למעלה מכך, קיים יתרון בקביעת תכנית תשלומים שתאפשר המשך פיקוח על התנהלותו השוטפת של היחיד, התנהלות המהווה מימד משמעותי בדרך לשיקום כלכלי אמיתי.

לאור האמור אני מורה על מתן צו שיקום במסגרתו יוסיף היחיד לקופת הנשייה את מלוא גובה החובות המאושרים בתוספת הוצאות ההליך על פי הודעה מעודכנת שתציג הנאמנת תוך 45 יום מהיום.

לדידו, חלוקת הכספים לאחר ביטול ההליך היא לא מכוח פשיטת הרגל ולא על פי תביעות חוב, אלא על פי הדינים הכלליים של סדרי הנשייה הנוהגים בהיעדר הליך פשיטת רגל, לרבות באמצעות רשות האכיפה והגבייה.

בהיעדר עיקול בתוך תקופת מסויימת, אפשר שלשכת ההוצאה לפועל תיזום בעצמה, בהתאם לסמכות הרשם, הטלת עיקול על הכספים, במקרה שבו תוותר יתרה לאחר ביטול ההליך (ראו, עודד מאור ואסף דגני, הפטר, חידלות פירעון, הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים, תשע"ט-2019, כרך א', עמ' 292)).

...

התוצאה היא שדינה של הבקשה להידחות.

בעניין חלוקת הכספים מקובלת עלי ככלל עמדת המנהל המיוחד ואולם טרם מתן החלטה בעניין זה, יש צורך במתן החלטה בבקשה 7 במסגרת עש"א 70961-10-21, לפיכך ההחלטה תינתן לאחר הכרעה שם. כמובן שטרם חלוקת הכספים יש לפסוק את שכר טרחת המנהל המיוחד והוצאות ההליך, בהקשר זה תלויה ועומדת בקשה מס' 34 שממתינה לתגובת כונס הנכסים הרשמי.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

סעיף 6.6 מוסיף בהקשר זה כי: "... במקרה של אי עמידה בהוראות ההסדר נושי החברה ונושי יחידי זועבי, במלואן ובמועדן, יהיו רשאים לנקוט בכל הליך חוקי העומד להם נגד החברה ו/או יחידי זועבי, בגין חובם, לאחר ביטול ההסדר. יחד עם זאת, היה ויחידי זועבי יעמדו בתנאי ההסדר כלפי נושי יחידי זועבי אזי לא ניתן יהיה לנקוט בהליכים נגד יחידי זועבי לרבות הליך לביטול ההפטר המותנה שניתן להם במסגרת הסדר זה". משמעות הדברים היא כי תוקפו של ההסדר, בהקשר הרלוואנטי לענייננו, מותנה בקיום התחייבויות יחידי זועבי כלפי נושי יחידי זועבי, ובד בבד, ההפטר ליחידי זועבי מותנה בקיום ההתחייבויות כלפי נושי יחידי זועבי - אותם נושים שהחוב כלפיהם מקורו בפעילות העסקית של החברה.

בהקשר זה קובע סעיף 9.1 להסדר הנושים המתוקן: "תביעות והליכים משפטיים מכל מין וסוג, שהוגשו/ניפתחו עד וכולל יום מתן הצוו על-ידי מי מנושי החברות כנגד החברות ו/או יחידי זועבי, ידחו מיד לאחר אישור הסדרי הנושים על ידי בית המשפט, והנאמנים יגיש לערכאות הרלוואנטיות בקשות בעיניין זה. כל העיקולים המוטלים על נכסי וזכויות החברות ו/או יחידי זועבי (או על כל חלק מהם) יוסרו מיד לאחר אישור הסדרי הנושים על ידי בית המשפט. הנושים לא יהיו רשאים להגיש כל תביעה או תובענה לערכאה שיפוטית ו/או מעין שיפוטית כלשהיא ו/או לנקוט הליך כלשהוא בגין כל עילה כנגד בני בכר ו/או יחידי זועבי, שנולדה בתקופה עד וכולל יום מתן צו הקפאת ההליכים, ולהליכים כאמור לא יהא כל תוקף. הנאמנים ו/או החברה ו/או יחידי זועבי יהיו רשאים לנקוט בכל הפעולות לצורך דחיית ההליכים כאמור. יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מנקיטת הליכים נגד חברת סאהרה". סעיף 9.2 ממשיך וקובע: "יובהר, למען הסר ספק, כי הסדר הנושים אין בו כדי להפטיר את יחידי זועבי ו/או מינהלי החברה מאחריותם במסגרת הליכים פליליים ו/או מינהליים, הננקטים על ידי רשות המסים או כל גורם אחר" לפי נוסח סעיף 9.3 להסדר הנושים המתוקן: "בכפוף לעמידת החברה ו/או יחידי זועבי בתנאי הסדר זה, במלואם ובמועדם, יוסרו כנגדם וכנגד בעלי המניות ובני משפחתם (כהגדרתם לעיל) כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה, והם יופטרו באופן מלא ומוחלט מכל טענה ו/או תביעה כנגדם בקשר לחובות המוסדרים במסגרת הסדר זה. כלומר ההפטר הניתן לחברה, ליחידי זועבי ולבעלי המניות ובני משפחתם, מותנה בקיום התחייבויותיהם על פי הסדר זה. יובהר כי ההפטר יינתן רק בתום תקופת ההסדר, שהנו רק לאחר פרעון החובות כאמור". סעיף 9.6 להסדר הנושים המתוקן, המתייחס באופן מפורש לחובות עבר של יחידי זועבי, קובע כך: "כל חובות בני בכר ו/או יחידי זועבי, אשר עילתם עד וכולל יום מתן צו הקפאת ההליכים יפרעו אך ורק במסגרת ההסדרים המפורטים לעיל ומתוך קופת ההסדר. בכפוף לעמידתם בתנאי הסדר זה, במלואם ובמועדם, החברה ויחידי זועבי לא יידרשו לשלם כל תשלום נוסף, למעט תשלומים במסגרת הסדר הנושים". אמור מעתה: גם אם לא נאמר במפורש בפרק 9 להסדר הנושים המתוקן כי הפטור ליחידי זועבי הינו רק ביחס לחובות כלפי נושי יחידי זועבי, ברור כי אותו פטור יכול שיינתן רק במישור היחסים בין יחידי זועבי לבין נושיהם, אותם נושים אשר החובות כלפיהם מקורם בפעילות העסקית של החברה.

...

במילים אחרות: הפטור ליחידי זועבי הנו רק ביחס לחובותיהם כלפי הנושים המוגדרים בהסדר, נושים שהחוב כלפיהם נעוץ בפעילות העסקית של החברה – הא ותו לא. כאן המקום להדגיש כי גם פסק הדין מיום 27.2.19, אשר אישר את הסדר הנושים המתוקן, ניתן בזיקה לחובות נושי החברה ונושי יחידי זועבי, וראו לעניין זה בפרק "סוף דבר": "לאור כל המוסבר לעיל, אני מאשר את הצעתם המתוקנת של הנאמנים להסדר הנושים, ונותן לה תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ונושי יחידי זועבי". כאמור, בתאריך 10.3.19 הגיש המבקש את תביעתו נגד עיזבון זועבי ועו"ד ח'טיב בבית משפט השלום.

סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, אני מתיר למבקש, ד"ר גאזי חביב אללה, להמשיך בבירור התביעה נגד עיזבון המנוח אבראהים זועבי בת"א 16343-03-19 הנדון בבית משפט השלום בנצרת.

הצדדים יעדכנו את בית המשפט הדן בהליך בבית משפט השלום בדבר החלטתי זו. ניתנה היום, ו' אייר תשפ"א, 18 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

ביום 29/11/2022, הוגשה הצעת ההסדר של היחיד, במסגרתה הציג היחיד אישורים על ביטול תביעת החוב ע"י הנושים מ.ס קרקעות הגליל, מ.א אמיר הכרמל פיננסים בע"מ וסנדוס חברה למסחר.

באשר למצבת הנשייה, ולאחר ביטול תביעת החוב שהוגשה מטעם הנושים אנואר קשקוש, מ.ס קרקעות הגליל בע"מ, מ.אמיר הכרמל פיננסים בע"מ וסנדוס חברה למס בע"מ, מצבת הנשייה המאושרת בעיניינו של היחיד עומדת על סך של 60,499 ₪, מתוכם 3,038 ₪ בדין קדימה.

...

לאחר ששקלתי עמדות הצדדים ולאחר עיון בתיק, הנני מורה על תכנית שיקום כדלקמן: ביום 16/03/2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

לאור עמדת הממונה והנאמנת, בהעדר התנגדות מטעם הנושים ובהסכמת היחיד באשר לתשלום מלוא החובת המאושרים בתוספת הוצאות ההליך, אני מקבלת את הצעת הממונה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.