המינהל טוען גם לקיומו של השתק שפוטי, שכן בהליך אחר (בעיניין עין זיוון, הנידון בבית משפט השלום בעפולה), נוסחה ע"י ב"כ המערער תגובה מטעם היישוב, ממנה עולה לכאורה כי לדידו עיכוב הליכים או איחוד הדיון לא היה מייתר את ההכרעה בבקשת רשות להיתגונן.
כך או כך, ככל שניתנת לנתבע רשות להיתגונן, בין אם ע"י הערכאה דלמטה, ובין אם ע"י ערכאת העירעור, הרי שעל פי השיקולים שפורטו לעיל, יש מקום להתליית ההליכים בתיק העקרי, עד לקבלת הכרעה שיפוטית מחייבת וחלוטה בתיק המוביל, כלשון ההסדר הדיוני.
...
במובן זה, אני סבור כי היה ראוי לאפשר למערער רשות מלאה לפרוש את הגנתו, מבלי להגבילה לטענות מסוימות.
סוף דבר
הערעור מתקבל במובן זה שניתנת למערער רשות להתגונן, בכל הטענות שהועלו על ידו בבקשת הרשות להתגונן.
כן הערעור מתקבל במובן זה שהדיון בתביעה העיקרית יותלה, עד למתן הכרעה שיפוטית חלוטה בתיק ת"א 19396/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' מושב עין יעקב, הנדון בבית משפט השלום בחיפה.