הסדר דיוני בתביעה כספית בגין רכישת משתלת השלום

האירועים הרלוונטים וטענות הצדדים לפני תביעה שעיקרה איחור במסירת דירת גג בפרויקט "LIFE" בשכונת המשתלה, תל אביב (להלן: "הפרויקט") שרכשו התובעים מהנתבעת, יזמית הפרויקט.

פרט לכך, תבעו התובעים פיצוי בסך 13,240 ₪ בגין אובדן כספים ששולמו מראש לקבלן מיזוג האויר א.ר. ארקום סחר בע"מ (להלן: "ארקום"), אשר לטענתם היה ספק מיזוג האויר היחיד בפרויקט, ולא נבדק בצורה נאותה על ידי הנתבעת.

בתא"מ (שלום ראשל"צ) 39450-03-17 נכסי יונט יגאל אלון תל אביב בע"מ נ' יקותיאל ביזנס סנטר בע"מ (4.9.2018) (ולהלן: "ענין יונט")) קבע כב' השופט סתיו כי חלוקת הסיכונים בסעיף 5א(ג) לחוק המכר נעשית על פי סטאנדרט אובייקטיבי בהתאם להסדר הראוי בין מוכר וקונה טיפוסיים של דירה וכי יש לפרש את הסעיף בהתאם לתכלית הצרכנית שבבסיס החוק, והצורך להגן על רוכשי הדירות (וראה גם תא"מ 34181-08-17 בענין פלד שנזכר לעיל, אף כי ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בע"א (מחוזי י-ם) 27638-07-19).

שנית, מקריאת פסק הדין בענין אחים חסיד עולה כי שאלת הסיכון להטלת צו הקפאת הליכים נדונה שם באופן אגבי, וכי התביעה נדחתה בעיקר משום שהתובעים לא הוכיחו את שיעור הפצוי שנתבע (ראה פס' 28 לפסק הדין שניתן בערכאה הדיונית בת.א. (שלום י-ם) 55025-01-15 שם טוב נ' אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ (15.11.2016)).

הצדדים גיבשו הסדר דיוני ולפיו חקירת מר פרץ שהתקיימה בת.א (שלום ת"א) 50736-05-16 (נספח 1 לסיכומי הנתבעת), תחייב גם בתיק זה. דומני שהיה מקום לגבש הסדר כולל יותר לגבי דמי שכירות מוסכמים על פני מיצוי ההליך, אך משלא נעשה כן, אבחן את הדברים לגופם.

...

בנוסף, סבורני כי בבחינת מיקומה של הדירה יש לקחת בחשבון גם את מיקום הדירה בבניין, היינו את הקומה שלה ואת העובדה שהיא פתוחה לנוף (וראה: תא"מ 34181-08-17 בענין פלד שנזכר לעיל בפסקה 61).

סוף דבר: לסיום אפנה לדברי כב' השופט חשין בע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י. מ. ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350 (1992), שנאמרו בנוגע לאיחור במסירת יחידות בנייה במסגרת עסקת קומבינציה, אך הם יפים ונכונים גם לענין שבפני: "רעה חולה היא במקומותינו - ולתופעה זו הדים רועמים בפסיקה - שקבלנים נוטלים על עצמם חבויות אלו ואחרות, הגם שיודעים הם כי לא יוכלו לעמוד בהן אלא בעזרת שמיים, ומכל מקום, כי יקשה עליהם במאוד מאוד לעמוד בלוח הזמנים שקבעו לעצמם. ואולם ברצותם למשוך את לבם של קונים בכוח, ובאומרם אל לבם ואל אותם קונים בכוח, בלשון העם: 'יהיה בסדר', עומסים הם על שכמם נטל זמנים שאין ביכולתם לעמוד בו... ובבוא יום פקודה, יום בו אין הם עומדים במשא הכבד, מוצאים קבלנים תירוצים וטעמים לרוב, מדוע החטאת לא לפתחם הוא רובץ אלא לפתחיהם של אחרים. דומה, כי רק מיצוי הדין אפשר שיעמידנו על רגלינו ויוליכנו קוממיות על דרך הישר; וכך נאמר: הסכמים יש לכבד - זו כל התורה כולה - והמפר ישלם." אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 179,664 ₪ בגין האיחור במסירה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.1.18 ועד מועד התשלום בפועל.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 25,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד, ותשיב להם את הוצאותיהם בגין האגרות ששילמו בפועל, שכר עדים ומומחים כפי שנפסק, ועלויות שנשאו להגשת חוות הדעת, בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

המחלוקת בין הצדדים נסובה, בין היתר, בעיניין רכישת פעילותה השוטפת של משתלה בשם "משתלת השלום", ע"י התובעת, ההסכמות שגובשו במסגרת רכישת הפעילות, הפרת הסכמות אלו על ידי הנתבע, והפיצוי שיש לחייבו בגין ביצוע ההפרות הנטענות.

להלן תוכן השבועה (לאחר ביצוע כל האלמנטים הנדרשים על פי ההלכה למתן השבועה): "אני נשבע שלא קבלתי כסף במזומן מהתובעת ביום ה-30.10.2013 ונשבע שלא קבלתי כל תשלום נוסף מהתובעת מעבר למחצית מהסך 275,000 ₪, דהיינו 137,500 ₪ וזאת בקשר לעיסקת המכירה של משתלת "השלום". בנוסף אני נשבע שלא התחייבתי לפתוח משתלה מתחרה כלשהיא בסמוך למשתלות של התובעת".

במסגרת הישיבה מיום 29.10.19 שהייתה ישיבת הוכחות, הציע ב"כ התובעת, על מנת להמנע מהכרעה שיפוטית בתביעה, את ההסדר הדיוני של מתן שבועה בפני אמאם של מסגד.

אומנם נוסח השבועה שפורט במזכר אינו זהה "מילה במילה" לזה שפורט בסעיף 5 להסדר הדיוני, ואולם עקרי הדברים בהחלט הועלו במסגרת השבועה והם כי הנתבע לא קיבל בגין מכירת המשתלה שום סכום מעבר לסך של 137,500 ₪ ולא היה שום הסכם עמו באשר לפתיחה (או אי פתיחה) של משתלה מתחרה בסמוך למשתלת התובעת.

...

בנסיבות אלה, ובאיזון הנדרש, אני רואה לנכון לחייב את התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום מופחת המבטא את קיצורו של ההליך השיפוטי כאמור, בסך של 30,000 ₪ כולל מע"מ. התובעת תשלם לנתבע הסכום הנ"ל תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הוא יישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

על אף האמור, ובשל העובדה כי במסגרת הדיון מיום 29.10.19 לא נתקיים בפועל הליך של שמיעת עדים, אני קובעת כי יש לראות בדיון זה כישיבת קדם משפט נוספת ולא דיון הוכחות.

אשר לבקשה להורות על החזר חלקי של המחצית הראשונה של האגרה, הרי שבשים לב לכך שבמסגרת ישיבת קדם המשפט השלישית הצדדים גיבשו הסדר לסילוק התביעה, מחוץ לכותלי בית המשפט, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה ולהורות על השבת המחצית הראשונה של האגרה לידי התובעת, באמצעות בא כוחה, למעט הסכום המינימלי אותו אין להשיב.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 7486-05-18 מדינת ישראל נ' עמרם בפני כבוד השופט עמית מיכלס בעיניין: מדינת ישראל המאשימה רון עמרם הנאשם ב"כ המאשימה: עו"ד מור מלכה ועו"ד יפית ברדה, שלוחת תביעות ראשל"צ ב"כ הנאשם: עו"ד קובי בן שעיה גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר דיוני בשתי עבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת המסים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) ובשתי עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + (ג) לפקודה.

על אף שהנאשם השלים טפול בן 9 חודשים שהוגדר כ"אינטנסיבי" ב"מרכז יום" להתמכרויות ברחובות, בו רכש כלים להתמודדות עם היתמכרותו לסמים, היתייחס הנאשם בצמצום להשלכות השליליות של השמוש שלו בסמים, והסביר את השמוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בקשיים פיזיים ונפשיים אותם חווה לאורך השנים.

במועד בו שהה בתנאים מגבילים, עבד הנאשם במשתלה, ונימצא שהוא בעל שאיפות נורמאטיביות לניהול אורח חיים תקין.

נוסף על כך, מדברי המאשימה עולה שהנאשם התגורר בדירה אחרת, שאף בה נערך חפוש ביום בו נערך החיפוש בשתי הדירות האחרות, כאשר דירה זו נמצאה נקיה מסמים או מפעילות עבריינית, כאשר מסיבה זו אף הוחזר לידי הנאשם הכסף שנימצא בה. מהאמור עולה שהנאשם שכר שתי דירות לצורך גידול הסמים, גם אם יתכן שמעת לעת התגורר בהן.

...

ובמילותיו של בית המשפט העליון [רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.2016) (להלן: עניין בן צבי)]: "... החזקת כמויות נכבדות של סמים, מהווה נסיבה לחומרה, גם כאשר בעבירת הגידול עסקינן, ומהווה ראיה חשובה לכך שגידול הסמים נעשה שלא צריכתו העצמית של המבקש." נוכח כל האמור אני קובע שמידת הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה בינונית.

נוכח כל האמור, בשים לב לכמות הסמים, לגידולם בשתי דירות שנשכרו לצורך כך, לציוד שהושקע ולרווח שיכול היה לצמוח לנאשם כתוצאה מגידול זה, מצאתי שאין בהמלצת שירות המבחן משום ביטוי ראוי לכלל שיקולי הענישה, וכי אימוץ ההמלצה במלואה יכול ויחטא ליתר מטרות הענישה, כשבראשן הרתעת עבריינים בכוח.

סוף דבר נוכח כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

בית משפט השלום בקריות ת"צ 36161-06-21 מריח ואח' נ' משתלת יגור ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן תובעים 1. חנאן מריח 2. אחמד דאוד נתבעים 1. משתלת יגור 2. משתלת אחוזת פרחים 514785799 3. משתלת לירונוי (2000) בע"מ 4. משתלת עין המפרץ 5. משתלת גליל צמחים 6. ינאי בתי צמיחה בע"מ 7. משתלות שפר בע"מ 8. משתלת ביאליק 9. משתלת שלומית 10. משתלת חנני 11. משתלות גיורא גרנות בע"מ 12. משתלת נופר 13. משתלת מאירי 14. משתלת יזרעאליה 15. משתלת ורדים פסק דין

בתי המשפט בערכאות הדיוניות, הן בית משפט זה והן בתי המשפט המחוזיים, מיישמים את הלכותיו של בית המשפט העליון למקרים הפרטניים הנדונים לפניהם, כל מקרה על פי נסיבותיו הספציפיות.

המקרה השני הוא כאשר התובענה מגלה עילה, אך התובע המייצג ובא כוחו, מעדיפים לקנות את הסיכון בניהולה בהסדר המיטיב רק עימם ולא עם חברי הקבוצה המיוצגת (Sweetheart Settlement).

זאת ועוד, מתן סעד כספי לטובת הציבור, כפי שניתן לראות בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, שיש להחילו כמו בהסדר פשרה (סעיף 19(ד2), גם על הסדר הסתלקות, עניינו כאשר "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין...". כל הראציונאל למתן סעד שאינו ישירות לחברי הקבוצה בסדרי פשרה או הסתלקות, הנו אך ורק בנסיבות אלה (השווה: Lane v. Facebook Inc.

...

זאת ועוד, מתן סעד כספי לטובת הציבור, כפי שניתן לראות בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, שיש להחילו כמו בהסדר פשרה (סעיף 19(ד2), גם על הסדר הסתלקות, עניינו כאשר "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין...". כל הרציונל למתן סעד שאינו ישירות לחברי הקבוצה בסדרי פשרה או הסתלקות, הינו אך ורק בנסיבות אלה (השווה: Lane v. Facebook Inc.

עוד מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי לא היתה כל הצדקה להגביל בחלק מהסדרי ההסתלקות את ההנחה לבעלי תעודת נכה של 100 אחוז בלבד, וכי קיים ספק של ממש האם בכלל ההטבה המוצעת תנוצל בפועל על ידי הזכאים לה בהסדרי ההסתלקות.

אני דוחה את טענת המבקשים כי נקבעה כביכול הלכה סותרת בע"א 2889/17 חמיאס נ' מפעל הפיס [ניתן ביום 13.9.2017].

(ב) המלצת חלק מבעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקשים ולבא-כוחם נדחית.

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקשים נדחית.

בית משפט השלום בפתח תקווה 13 ספטמבר 2022 תא"מ 34997-10-16 המועצה לייצור צמחים ולשיווקם נ' מאירי בפני כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי תובעת המועצה לייצור צמחים ולשיווקם נתבעים מאירי ואח' פסק דין

אין לפיכך מקום לידון במסגרת תיק זה – כהליך של תקיפה עקיפה – באותה טענה (ראו להשוואה סע' 25 לפסק הדין בת"א (מרכז) 44852-12-13 המועצה לייצור צמחים ושיווקם נ' פירות ומשתלות בן דור בע"מ ואח' (27/5/21) (להלן: פס"ד בן דור).

על בסיס ההלכות לעניין מתן רשות להיתגונן, ניתנה לנתבעים רשות להיתגונן מפני התביעה בעיניין זה. ואולם, כפי שהובהר בהחלטה מיום 12/3/19 משמדובר בהתנגדות לחיוב כספי, הנטל להוכיח כי המועצה חרגה מתקרת ההיטל הקבועה בחוק מוטלת על הנתבעים.

למרות שגירסה זו הועלתה כבר במועד הראשון של דיוני ההוכחות, גירסה זו לא נסתרה והתובעת לא ביקשה להעיד את הגב' הדסה.

משקיבלה התובעת את טענותיהם של מר איתמר סלומון ומר שאול סולומון כי מקום בו רכשו ביטוח ישירות אצל הקנ"ט יש בו לבטל חיוב שנעשה אצל המועצה, הרי שיש בכך למעשה לקבל הטענה כי אם רכשו ביטוח 'ברובד המורחב' אצל הקנ"ט, יש בו גם לכלול את ה'רובד הבסיסי' (סע' 39-38 לסיכומי התובעת מיום 27/10/21) – קבלת הטענה צריך איפוא שתחול בהתאמה על כל הנתבעים שרכשו ביטוח ישירות אצל הקנ"ט 'ברובד המורחב'.

טענתו נסמכת על הסדר מגדלים באמצעות עו"ד ליאור דגן, נאמן לבצוע הסדר מגדלים מיום 13/2/13 (סומן ת/1).

...

התביעה נדחית.

התביעה נדחית.

התביעה מתקבלת לעניין דמי הביטוח לשנים 2010-2011 ולעניין היטל לכל השנים ככל שזה לא שולם.