מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הסגרה ללא עבירה במדינה המבקשת

בהליך עה"ס (עה"ס) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה סעיף 1 לחוק ההסגרה קובע כי: "לא יוסגר אדם הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת אלא לפי חוק זה". כדי להסגיר אדם לצורך העמדתו לדין פלילי במדינה אחרת, יש להבטיח כי ישראל והמדינה האמורה חתומות על אמנה המאפשרת זאת; כי המוסגר עבר על עבירה אשר לו נעברה בישראל הייתה כרוכה בעונש מאסר של מעל שנה וכי יחסי ההסגרה בין המדינה המבקשת הדדיים (סעיפים 2א(א)(1), 2א(א)(2), 2(א) ו-2א(ב) לחוק ההסגרה, בהתאמה).
...
מסקנה זו נלמדת מהגיונם של דברים, כמו גם מלשונו של סעיף 9(א) לחוק ההסגרה, המורה כך: "הוכח בשעת הדיון בעתירה לפי סעיף 3, כי המבוקש נתחייב בדין על עבירת הסגרה במדינה המבקשת, או כי יש ראיות שהיו מספיקות כדי להעמידו לדין על עבירה כזאת בישראל, וכי נתמלאו שאר התנאים הקבועים בחוק להסגרתו – יכריז בית המשפט, כי המבוקש הוא בר-הסגרה" (ההדגשות הוספו – ד' ב' א').
כשלעצמי, אני סבורה שניתן היה לדחות את טענות המערער לתחולתו של סעיף 10 לחוק העונשין קודם כל בשל כך שממילא לא התקיים בענייננו אחד התנאים הנזכרים בו, והוא הגשת בקשה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לריצוי העונש בישראל.
יחד עם זאת, אני סבורה כי תנאי סמכות השיפוט מגלם בחובו במשתמע גם את דרישת הפליליות הכפולה, דהיינו שהמעשה בגינו מתבקשת ההסגרה מהווה עבירה גם בישראל, שהרי אחרת ההעמדה לדין בישראל לא הייתה מתאפשרת.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אשר לתוכנה המהותי של דרישת הפליליות הכפולה, הלכה היא, כי עיקרון הפליליות הכפולה אינו דורש שהמעשה יהווה את אותה עבירה ממש בשתי המדינות, אלא "מה שדרוש הוא, כי המעשה המיוחס למבוקש תהא עבירה לפי חוק המדינה המבקשת, ויהא יחד עם זה גם עבירה לפי חוקי ישראל, לאו דוקא אותה עבירה, אלא עבירה מן העבירות המפורשות בתוספת לחוק ההסגרה" (ע"פ 205/73 רוס נ' מדינת ישראל (24.6.73), בפיסקה 7) (יוער, כי לאחר תיקון מספר 7 לחוק ההסגרה אין רשימת עבירות בתוספת לחוק).
...
על אף שאין מדובר ברשימה סגורה, אלא ברשימת זיקות אפשרית לתושבות אובייקטיבית, נראה כי רובם ככולם מצביעים על המסקנה שהמשיבה לא הייתה תושבת ישראל בעת ביצוע העבירות, אף מבלי לדון בשאלה מדוע עזבה את אוסטרליה באופן פתאומי.
אם כך, איני סבורה כי בראיות שהביא ב"כ המשיבה יש כדי להרים את הנטל לסתור את החזקה הנובעת ממקום מגורי המשיבה, ועל כן אני קובעת כי המשיבה לא הייתה תושבת ישראל בעת ביצוע העבירות.
סוף דבר מהנימוקים שפורטו לעיל, אני מקבלת את העתירה ומכריזה על המשיבה כבת הסגרה לאוסטרליה, בגין העבירות המיוחסות לה בבקשת ההסגרה.

בהליך עה"ס (עה"ס) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

אוסיף ואומר כי מקובלת עלי ההבחנה שערך בית המשפט המחוזי בין המקרה הנידון בעיניין מונדרוביץ לענייננו, שם התאפשרה הסגרת המבוקש רק לאחר תיקון האמנה שנחתמה בין ישראל לארה"ב. אלא שבאותו מקרה, למבוקש ההסגרה יוחסה עבירה שכלל לא נזכרה באמנת ההסגרה בין שתי המדינות (מעשה סדום), ולכן בקשה ההסגרה לא הוגשה כל עוד לא תוקנה האמנה ונוספה העבירה, בעוד שבעניינינו העבירה נזכרת באמנה ורק הגדרתה שונתה מאז מועד חתימתה.
...
דיון והכרעה אקדים תובנה לדיון ואומר כבר עתה כי אין בידי לקבל את טענות המערערת, ומשכך אני סבור כי דין הערעור להידחות.
בנסיבותיה של המערערת כפי שפורטו לעיל, יש לקבוע שהמשיב עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את אי-התושבות של המערערת, וכי לא עלה בידי המערערת לסתור מסקנה זו. מכל האמור עולה כי מתקיימים התנאים לצורך הסגרתה של המערערת לאוסטרליה, ואין בסייגים הקבועים בחוק כדי למנוע או להתנות את הסגרתה.
סוף דבר ונוכח כל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולהותיר על כנו את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שהכריז על המערערת כבת-הסגרה לאוסטרליה.
אני מצרפת את הסכמתי לפסק דינו של חברי השופט י' עמית כי דין הערעור להידחות.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

"האדם נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה..." (ס'2(א)(2) לחוק ההסגרה" גם הטענה הנוספת שהעלה ב"כ המשיב ולפיה החקירה בעיניינו של המשיב טרם הסתיימה ולפיכך תכלית ההסגרה איננה העמדה לדין ויש על כן לדחות את העתירה, דינה להדחות.
...
"האדם נאשם או נתחייב בדין במדינה המבקשת בשל עבירת הסגרה..." (ס'2(א)(2) לחוק ההסגרה" גם הטענה הנוספת שהעלה ב"כ המשיב ולפיה החקירה בעניינו של המשיב טרם הסתיימה ולפיכך תכלית ההסגרה איננה העמדה לדין ויש על כן לדחות את העתירה, דינה להידחות.
סוף דבר על פי העתירה, העבירה שמעשיו לכאורה של המשיב מגבשים על פי הדין הישראלי היא של איסור צריכת מעשה זנות מקטין לפי סעיף 203ג לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
לאחר שמצאתי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לבקשת ההסגרה, כי נתקיימו יתר התנאים הנדרשים בחוק ולא מתקיים סייג שיש בו כדי למנוע את ההסגרה אני קובעת כי המשיב הוא בר - הסגרה להונגריה על מנת שיעמוד לדין בהונגריה על העבירה שפורטה בבקשת ההסגרה.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

"...יודגש כי לפי המקובל עלינו מתקיימת פליליות כפולה אם מתקיימת זהות מושגית בין העבירות. דהיינו, שהמעשה המיוחס למי שהסגרתו מבוקשת הוא עבירה גם בישראל, אפילו אין העבירה זהה בכל יסודותיה לעבירה שעל פיה הואשם במדינה המבקשת את הסגרתו. הדרישה היא ל"זהות המעשה" ולא ל"זהות העבירה".
...
לפיכך, הטענה בעניין זה נדחית.
סוף דבר בעתירה נטען כי העבירות בגינן מתבקשת ההסגרה הן עבירות הסגרה לפי סעיף 2(א) לחוק ההסגרה, כאשר תנאי סעיף 2א לחוק מתקיימים ואילו הסייגים הקבועים בסעיף 2ב אינם מתקיימים.
לאחר שמצאתי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לבקשת ההסגרה, כי נתקיימו יתר התנאים הנדרשים בחוק ולא מתקיים סייג שיש בו כדי למנוע את ההסגרה, אני קובעת כי המשיבים הם בני - הסגרה לאיטליה בגין  העבירות נשוא בקשת ההסגרה, למעט העבירה של פעילות פיננסית בלתי-חוקית כעבירה עצמאית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו