הסבת תשלום מחשבון נאמנות

צילומים של המחאות רבות, מחשבונה של הכל לים לפקודת החייב, מור קפיטל, רימון ואגס וורד (להלן: "ההמחאות של הכל לים") – צורפו לתשובה של משיבים אלו בתביעה האזרחית, וטענתם היא שכל ההמחאות של הכל לים מהוות תמורה כנגד ההמחאות המקוריות או החדשות, כך שב.מ.ט.ק. זכאית לקבל את כל ההמחאות נשוא המחלוקת והחייב כבר קיבל בעבר את הסכומים המגיעים לו. עמדת משיבים אלו היא כי החייב וורד, יחדיו, משתפים פעולה בניסיון לרמות את המשיבים, לקבל כספים שלא מגיעים להם בבחינת "כפל תשלום", ומנסים להונות את הערכאות.

עוד מבקשת המנהלת המיוחד לפתוח חשבון נאמנות ולהורות להפקיד באותו חשבון את ההמחאות וזאת "עד שתתבהר התמונה", כלשונה.

דומה כי אין צורך לפרט את טיעוני הצדדים, שכן ניתן כבר להבין את העמדות השונות משנאמר עד כה. באופן תמציתי רק יאמר כי ורד הצטרפה לבקשה לעכב את פרעון ההמחאות, על רקע עמדתה לפיה הסכומים שהחייב היה אמור לקבל תמורת מכירת אחזקותיו בנטו, היו אמורים להגיע אליה, במסגרת הסכם הגירושין, וכי הכספים שייכים לה. לשיטתה, לא היה מקום להסב את ההמחאות המקוריות שהחייב קיבל, לכל צד שלישי אחר, הכל לים או ב.מ.ט.ק, וכי הסבת התשלומים נועדה לנשל אותה מהסכומים, כאשר כל המשיבים יחדיו, כולל החייב, עושים יד אחת לגזול ממנה במירמה את הכספים שמגיעים לה (לרבות אגב מהלכים לא חוקיים הכרוכים בהעברות כספיות בין החברות השונות לבין עצמן).

...

לא רק שהיא זכאית לבצע את המשך הבדיקה, אלא שהיא חייבת לעשות כן – מכוח תפקידה, שכן יש לנתוני "האמת" השלכה ישירה על המשך ניהול הליך הפש"ר, וראו את פש"ר (מחוזי ת"א) 590/97 ח.א. מזון בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.03.1999), שם נפסק כך: "לית מאן דפליג, כי המבקשות הותירו אחריהן נושים בלתי-מובטחים רבים וחובות בלתי-נפרעים בהיקפים עצומים. בנסיבות אלו, בהן קיימות ראיות-לכאורה כי התקבולים ממכירת עסקי המבקשות הגיעו ליעד שונה מזה לו יועדו, קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה בהתחקות אחר תקבולי המכירה. ברי, כי איתור נכסי המבקשות והגדלת מסת הנכסים העומדת לרשות הנושים הבלתי-מובטחים מצויה בעצם הגדרת תפקידו של המנהל המיוחד. נסיבות העניין מחייבות את בית המשפט להתיר למנהל המיוחד להיכנס לעובי הקורה, ולעשות כל שניתן במסגרת החוק לאיתור הנכסים שעקבותיהם אבדו". לכן, מסקנתי היא כי יש לעכב את פירעון ההמחאות, למשך פרק זמן מדוד, על מנת לאפשר למנהלת המיוחדת פרק זמן סביר לברר את הנתונים מבחינתה ולגבש עמדתה.

מקדמית, יובהר כי בוודאי שלא שוכנעתי שעליה לחתום על התחייבות אישית שכזו, ולכל היותר יהא עליה להגיש מסמך ובו התחייבות של קופת נכסי החייב לשפות את ב.מ.ט.ק למקרה ויגרם לה נזק עקב אי פירעון ההמחאות ויתברר בהמשך שלא היה בסיס לעיכוב ההמחאות.

סיכום - אשר על כן, אני מורה כדלקמן: הואיל והמדובר בהמחאות חודשיות, וניתן להבין מהצדדים כי מועד פרעונן הינו ביום ה-16 לכל חודש קלנדרי, ובשים לב לעובדה שאנו מצויים בתקופה של פגרת בית המשפט וקבוע דיון בתיק הפש"ר ליום 22.10.18, אני מורה על עיכוב פירעונן של שלוש ההמחאות אשר היו אמורות להיפרע במועדים 16.08.18, 16.09.18, 16.10.18 – וזאת עד מתן החלטה אחרת.

בכל הנוגע לטענת המבקשת לגבי תחולתו של סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל, טענו הנאמנים, כי סעיף זה אינו רלוואנטי לנסיבות המקרה הנידון, באשר הוא עוסק בהחזקת מיטלטלין על ידי פושט רגל, בעוד שבמקרה הנידון עסקינן בכספים שהשתלמו לחשבון החברה, אשר התערבבו בכספים אחרים שהתקבלו בחשבון החברה עובר לתחילת הקפאת ההליכים, כך שאין כל הגיון וסבירות לידרוש כי נושי החברות וקופת ההסדר, יישאו בתשלום לו טוענת המבקשת, במיוחד שעה שמדובר בתשלום שהועבר לחשבונה של החברה בשל היתנהלותה המחדלית של המבקשת, שלא דאגה להעביר את הסבת התשלומים לחשבונה באופן ישיר.

באת כוח הכנ"ר ציינה, כי מבלי להקל ראש בפגיעתה של המבקשת כתוצאה מאי קבלת תשלום הסבסוד עבור חודש אוגוסט 2017, ואולם, בנסיבות בהן אין חולק כי הכספים הועברו לחשבון הכללי של החברה טרם מתן צו ההקפאה לחברה, ולאור עירבוב הכספים עם כספים נוספים שהתקבלו באותו חשבון, בהיקפים גדולים, אין מקום לקבל את טענת המבקשת לקיומם של יחסי נאמנות, ויש לקבל את עמדת הנאמנים בהקשר הנידון, תוך דחיית בקשת המבקשת.

...

מן המסמכים שצורפו לתגובת הנאמנים לבקשה, עלה כי החברה פנתה לא פעם למבקשת בבקשה כי תסדיר את נושא העברת כספי הסבסוד, באופן שאלה יועברו ישירות לחשבון המבקשת, כשמן העבר השני, נראה כי המבקשת התרשלה בטיפולה בנושא מול משרד העבודה והרווחה, ולא פעלה באופן סביר לשם העברת הוראת הזיכוי לחשבונה, התנהלות שאין מנוס מלזקוף אותה לחובת המבקשת.

ויוער, כי מסקנה שונה מן המסקנה שהתקבלה הייתה מובילה לתוצאה לפיה נושי החברה היו נדרשים לממן מתוך כספי קופת ההקפאה תשלום אשר הגיע לידיה של החברה ערב הליכי הקפאת ההליכים, מתוך כספי קופת ההסדר, ובשונה מסדרי הנשייה הרגילים.

יפים בהקשר הנדון דברים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון לאחרונה במסגרת רע"א 1839/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קרן רייכבך-סגל, פיני יניב ורו"ח בועז גזית בתפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים לחברת הוניגמן ובניו בע"מ (27/03/18): "לאור מסקנתי עד כה, הרי שדיני חדלות הפרעון מחייבים שלא להעדיף את הפניקס על פני קופת הכינוס כולה. אכן, בכך 'מתעלם' בית המשפט מרצון הצדדים הברור והמפורש, אולם זוהי מהותם של דיני חדלות הפרעון, שבמסגרתם נדונים כל חובות החייב במכלול, ורק חובות מובטחים על-פי דין זכאים לקדימה." סוף דבר לאור כל האמור, דין בקשת המבקשת להידחות.

לנאשם או לחשב ליבוביץ לא היתה גישה לחשבון זה. למרות שהיתה לו ציפיה כי כספי הנאמנות ישמשו את החברה, אין כל ראיה לכך שהנאשם הסתמך על יתרת זכות כלשהיא בחשבון הנאמנות לממן את תשלום המשכורות ו/או נכויי המס המתחייבים מהן כאשר אישר תשלום משכורות העובדים בתקופה של אישומים 1-6.

לעומת זאת, הפסקת הפרויקט בחברת טוואר הסבה לחברה מכה כלכלית בלתי צפויה שהובילה בסופו של דבר לסגירתה.

...

אני דוחה את הטענה.

אני דוחה את טענת הנאשם לפיה ההסדרים לתשלום החובות עם מס הכנסה בכוחם להסיר ממנו את האחריות הפלילית הנובעת מאי העברת ניכוי המס בסמוך לתשלום המשכורות.

לאור כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסים לו באישומים 1-6 לכתב האישום המתוקן בשנית, ומזכה את הנאשם מביצוע העבירות האחרות.

ההכרעה להלן פירוט ההוראות הרלוואנטיות בהסכמים: ההסכם המקורי מיום 13.4.14 קובע כי התמורה בסך 2,080,000 ₪ תשולם בשני חלקים: 1,000,000 ₪ במועד ההשלמה, כשסכום זה יופקד בחשבון הנאמנות, להבטחת תשלום חובות לעובדים וחובות אחרים, ויתרת הסכום בסך 1,080,000 ₪ תשולם ב- 36 תשלומים חודשיים של 30,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.6.14.

בית המשפט המחוזי סיכם את ההלכה בעיניין בלסקי (ת"א (מח' חיפה) 287/04 דלק בלסקי שותפות לשיווק דלקים ושמנים נ' נאדר ריאן (03/01/2007) כך: "חובתו של מחזיק לפעול בנוגע לשיק מעותד, שנמשך בטרם הגיע לידיו צו העיקול, נדונה בע"א 533/87, ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"ד מג(2) 861. בית המשפט קבע כי המחזיק מחויב לפעול על-פי צו העיקול, ואל לו לפרוע את השיק לחייב. תשלום החוב למעקל מהוה מילוי חיובו של המושך כלפי החייב. הלכה זו סויגה והובהרה ברע"א 3036/02 אפקים השקעות בע"מ נ' פרסמן, (2002), שם הבחין בית המשפט בין שיק שהוסב לצד ג' לפני המצאת צו העיקול, לבין שיק שהוסב לצד ג' לאחר קבלת הצוו. לגבי הסייג הראשון נקבע כי עם הסבת השיק עברה זכות החייב (הנפרע) כלפי המחזיק לידיו של הנסב, ועל כן צו העיקול לא יכול היה "לתפוס" יותר זכויות משהיו באותה עת לחייב.

...

בית המשפט הגיע למסקנה זו, מאחר ואין בחוק המחאת חיובים כל התייחסות לשאלת תוקפה של המחאת זכות על דרך השעבוד שלא נרשמה כלפי צד שלישי, כאשר בחוק להמחאת חיובים נקבע שהוראותיו יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין.

מכל האמור לעיל עולה, כי אף שנעשתה המחאת חיובים ע"י השותפות, לפיה המחתה חוב עתידי המגיע לה לטובת הבנקים, הרי שהשיקים נשוא המחאת חיוב זו טרם סוחרו, ובהיקש מהלכת אפקים, תמורתם העתידית ניתנת לעיקול.

סיכומו של דבר להלן פירוט הקביעות לגבי כל סכום וסכום: סכום שהועבר לנאמנות להבטחת זכויות העובדים בסך של 1,000,000 ₪ - סכום זה מיועד למטרה שנקבעה בהסכם הנאמנות.

האפשרות כי הכספים שהתובעים ישלמו יופקדו בחשבון נאמנות כלל לא עמדה על הפרק, שהרי כל מהותה של ההיתקשרות בין התובעים לבין בן יהודה/חברת שריגים הייתה, שהתובעים יעבירו לבן יהודה כספים לאלתר, על מנת שהוא יוכל לעשות בהם שימוש מידי לצרכיו השונים.

ואולם דבר אחד הוא לדעת על מתוה של עסקה כשרה, שגם אם יש בה סיכונים כלכליים ומסחריים כאלה ואחרים היא אינה עלולה או צפויה לעורר מדנים ו"תסבוכות", ודבר אחר הוא להיתקשר בעיסקה מתוך ידיעה שהיא מנוגדת להתחייבויות אחרות שחברת שריגים מחויבת בהן, תוך לקיחת סיכון שאם דבר העסקה יתגלה למניף או לרוכשים הרגילים הדבר עלול יהיה להציב לפני התובעים קשיים ניכרים ולהסב להם נזקים.

...

הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 5,582,122 ₪.

הודעת צד ג' שעו"ד רוט הגיש נגד גוט נדחית ללא צו להוצאות.

אשר להוצאות בתביעה העיקרית – הואיל ודחיתי את הטענה העיקרית שהתובעים העלו נגד עו"ד רוב ועו"ד רוט, אני מחליט לפסוק לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד על הצד הנמוך.