הנטל על מתנגד לביצוע שטר עושק

בדיון שהתקיים ביום 02.05.2016 לפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר, ומשכהן לא התייצב לדיון, התקבלה ההיתנגדות לבצוע שטר.

על כן, ניכנע כהן לסחטנותה של דנזיו ומדובר בהסכם כניעה ועושק.

באשר להתחייבויות שנטל על עצמו כהן במסגרת ההסכם מיום 28.05.2015, מדובר על עבודת צבע פשוטה, כאשר כהן ביקש שוב ושוב ממנהל הפרויקט מטעם דנזיו לתאם מועד להגיע ולבצע את העבודות להן התחייב אך נדחה שוב ושוב על ידי מנהל הפרויקט מר אביטל בטענה כי המקום אינו מוכן לבצוע עבודות התיקונים.

...

במקרה זה, כאשר מדובר בסכום שכבר שולם, הנטל על דנזיו להוכיח כי שולם שלא כדין והיא לא עמדה בנטל המוטל עליה בעניין זה. מכל האמור עולה שדנזיו לא הוכיחה את זכאותה לקבל חזרה את הסך של 70,000 ₪ ודין תביעתה להידחות.

סוף דבר אשר על כן, ובשים לב לאמור לעיל, לא עלה בידי כהן ודנזיו להוכיח את תביעותיהם.

משכך, אני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד.

בכל הנוגע לתביעה השטרית, התובעים טענו כי הנטל על הנתבעים להוכיח את טענותיהם נשוא היתנגדותם לבצוע השיטריות.

באשר לטענת העושק, סעיף 18 לחוק החוזים קובע כי: " מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". מניתוח הסעיף עולה כי על מנת שסעיף זה יחול, צריכים להתקיים ארבעה תנאים מצטברים (א) קיומה של מצוקה מצד העשוק (ב) ניצול המצוקה על ידי העושק (ג) תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל (ד) קיום קשר סיבתי עובדתי בין המצוקה וניצולה לבין כריתת ההסכם.

...

חיוב בגין תמלוגים חלקיים בסך 55,147 ₪: משהוכח כי הנתבעים לא העבירו את מלוא סכום התמלוגים שהגיע לתובעים עד לחודש 12/2016, הרי שיש לקבל את התביעה בתשלום ההפרש הנטען על ידי התובעים, וזאת בסך של 39,147 ₪ (סכום הכולל מע"מ), נכון למועד הגשת התביעה.

להלן לשון הסעיף: "20.4.3 במידה ומדובר בהפרה מתמשכת, רשאית החברה לדרוש פיצוי מוסכם בגין כל יום בו נמשכת ההפרה כאילו מדובר בהפרה נפרדת ו/או לראות בכל הפרה כהפרה נפרדת המזכה בפיצוי מוסכם נפרד כאמור לעיל, הכל לפי הענין והקשר הדברים." כבר עכשיו אציין שאין בידי לקבל טענה זו. התובעים עותרים מחד, לקבלת החזקה בחנות על כל תכולתה ומאידך, הם עותרים לחיוב הנתבעים בתיקון הפרותיהם על פי ההסכם, שהסתיים כבר עם קבלת הסעד של מסירת החזקה כאמור.

לסיכום לאחר שאמרתי כל אלה, אני מחייבת את הנתבעים כדלקמן: לשלם לתובעים פיצוי מוסכם בסך של 165,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 26.1.2017 ועד היום .

המשיב ביקש לדחות את טענות המבקשת וטען כי המבקשת יחד עם חברה שלה ביקשו לעשוק ולרמות את המשיב.

עם זאת, המחוקק ראה לנגד עיניו גם את החייב, המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו הסוצאלי, ובקש שלא להפכו, על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל, לחסר כל ולנטל על החברה.

אשר למעמדו של צו עיקול שהוטל במסגרת תיק ההוצאה לפועל לפני המצאת אזהרת ההוצאה לפועל, עמדנו על הסוגייה והשיקולים הרלווטניים שגם פורטו לעיל, במאמר "מעמדו של צו עיקול בהוצאה לפועל לאחר הגשת היתנגדות לבצוע שטר או תביעה על סכום קצוב והעברת העניין לדיון בבית המשפט המוסמך" (מ' שביט ור' נאסר) (פורסם במאגרים, 2018).

...

סבורני, כי שיקולי וודאות והחשש מפני נקיטת הליכים ללא ביצוע מסירה כדין, אמורים להוביל לאימוץ גישה דווקנית יותר אשר מצמצמת את הפגיעה בחייבים.

לאחר בחינה, עיון בבקשה ובנספחיה והמסמכים שהוגשו לתיק ואיזון בין טענות המבקשת והכחשתה לחוב הנטען אל מול טענות המשיב למרמה מצד המבשת וחברתה וכן בשים לב למאזן הנוחות, אני מחליט לעכב את הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשת ולבטל את העיקול שהוטל על חשבונה בבנק הפועלים כפוף להפקדת ערובה כספית בסך 8,000 ₪ בקופת בית המשפט.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע השטר ושתי בקשות לביטול עיקול: האחת הבקשה שנלוותה להתנגדות והשניה בקשה לביטול מיידי של העיקול על החשבון בבנק הפועלים.

על הקושי הראייתי הכללי להוכחת טענות עושק מירמה וכיו"ב עמד ביהמ"ש העליון לא פעם: "...לא נעלמה מאיתנו ההלכה כי לעניין טענת רמיה מוטל על בעל הדין המטיל דופי בחברו נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו לערום לפני בית-המשפט (וזאת, בין אם מדברים אנו בנטל מיוחד לעצמו - בצד הנטל המוטל על צד במשפט אזרחי והנטל המוטל על התביעה במשפט פלילי - ובין אם מדברים אנו בנטל הראיות במשפט אזרחי, ובגדריו - במישקל ראיות כבד במיוחד); ראה: ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' גרינוולד, פ"ד יב(2060 ,2017 (3 ואילך; ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(594 ,589 (1 ואילך .

...

הוסף לכך, את ההערכה הלא בלתי סבירה, לפיה יחלפו מספר שנים עד אשר יינתן פסק דין חלוט בנוגע לזכויות הצדדים, ותגיע למסקנה כי העיקול הזמני צריך להיוותר על כנו.

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית בנוגע לעיקול על החשבון בבנק מזרחי.

בנוגע לעיקול שהוטל על החשבון בבנק הפועלים –אני מורה על ביטולו, לאחר שהובהר לי כי לא קיימת בחשבון יתרת זכות, אין כל טעם בהשארת העיקול, אם הוא מונע מהנתבעת לנצל יתרת אשראי לצורך סיום עבודות הפרויקט או תיקונים אחרונים, במיוחד נוכח השארת העיקול בבנק המזרחי.

יתירה מכך, סעיף 36 לתצהירו של הנתבע אשר הוגש במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר ובו הוא טוען ללחץ, כפייה, עושק, איומים וסחיטה זהה לחלוטין לסעיף 54 לתצהירו של ניצן שהוגש במסגרת ההיתנגדות.

אולם משהנתבע נוכח לגלות כי התובעת אינה פועלת כך ולאור נטל הראייה המוטל על כתפיו כאמור לעיל, לא הייתה כל מניעה כי הוא ידאג לבקש ולזמנו לעדות.

...

די בכל האמור לעיל, כדי לקבוע כי חתימת ההסכם לא נעשתה תחת לחץ, כפיה, עושק, איומים וסחיטה אשר מכתימים את ההסכם ואת השיקים באי חוקיות ו/או בהתנהגות המנוגדת לתקנת הציבור כנטען.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת את אגרת בית המשפט, שכר טרחת העדים וכן הוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח בתוספת המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.