מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הנחת ארנונה למנהל נכה בחברה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בחוזר מב/1 מצוינת הנחת השלמת ההכנסה לצד הנחת 30% "הכללית" מכוח חוק האזרחים הוותיקים (ולא הנחת 25% הכללית מכוח תקנות ההסדרים) ונרשם שם כי לצורך קבלת הנחת השלמת הכנסה "חייב בטופס 1 [טופס פניה בבקשת הנחה] במידה ולא מופיע בדו"ח ביטוח לאומי". בעמ' 55 בטבלה המרכזת את ההנחות השונות בארנונה ותנאיהן נרשם לגבי הנחת השלמת ההכנסה בעמודת התנאים לקבלת ההנחה "הומצא אישור רישמי מהמוסד נותן הגימלה". מכאן שגם משרד הפנים סבר כי ס' 9 (ג) (4) (5) בחוק הותיקים מתייחסים להנחה "הכללית" של 30%, והתנאים למתן הנחת הבטחת ההכנסה היו ונותרו, קביעת הזכאות לגימלה מהמל"ל. גם מהנחיית משרד הפנים לרשויות המקומיות מיום 3.9.12 מב/4 עולה כי זה הבין את הוראות תקנות הותיקים כקובעות תנאים זהים למתן הנחת הנכה והנחת הבטחת ההכנסה והנחה את הרשויות לנהוג כך. חברת מגע"ר, האחראית על נושא הארנונה בחלק מהרשויות, הוציאה בעקבות תיקון תקנות הותיקים חוזר מס' 847 מיום.
הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא - "כל אדם שבתקופה החל מיום 1.6.11 ועד למועד הגשת התובענה היה בגדר "אזרח ותיק" כמשמעו בחוק האזרחים הוותיקים, תש"ן - 1989 (להלן: "חוק האזרחים הוותיקים") וכן זכאי לקיצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, וחויב בתשלום ארנונה למגורים בגין 100 מ"ר של שטח דירת המגורים, בידי מי מהמשיבות" .
...
בדיון שהתקיים ביום 16.1.14 הסכימו הצדדים כי תחילה יכריע בית המשפט בשאלת אישורה של התובענה הייצוגית, ללא דיון בטענות הפרטניות של המשיבות, וכי השאלות שיידונו הן כדלקמן: האם ההנחה נושא בקשת האישור [הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה] צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה; האם יש לדחות את בקשת האישור נוכח הטענה שרשימות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא הומצאו למשיבות עובר להגשת בקשת האישור; האם יש לדחות את הבקשה בשל העובדה שהגוף המייצג איננו עונה על התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם ייצוג בבקשה זו ובשל כך שלא נעשתה פניה מוקדמת; האם נכנסת התובענה במסגרת סעיף 11 בתוספת השנייה.
סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
התובע המייצג ובא הכוח - אני מורה על החלפת המבקשת כתובע הייצוגי.
הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות ויכללו בה את האמור בפרק זה שכותרתו "סוף דבר" וכן יציינו כי ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט מיום.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין הארצי סיכם וקבע כך: "יש לראות את זכויות הנכים כמכלול אחד, כאשר חוקים, תקנות והוראות קובעים את חבילת הזכויות שהחברה מעניקה לנכה. ברוח זו יש לראות את דברי החקיקה הקובעים את זכויות הנכה כקשורים אהדדי. בנסיבות אלה, ולאור הכלל של זכות ערעור על החלטה של טרבונל מנהלי בדרג ראשון, הגענו למסקנה שיש להעניק למערער את זכות הערר על החלטת הרופא המוסמך." עניין אליהו[footnoteRef:9] - גב' אליהו תבעה להעמידה לבדיקה רפואית בנכות כללית הגם שהוסכם כי היא אינה עונה על הגדרת "נכה" לצורך קבלת קצבת נכות כללית מאחר שהכנסתה עולה על ההכנסה המזכה בקיצבה כאמור.
גב' אליהו הבהירה כי בקשתה להבדק נועדה לצורך קביעת אחוזי נכות שעשויים לשמש אותה לצורך זכויות שונות: תו נכה והנחה במס הכנסה וארנונה, ולא לצורך קבלת גמלה כלשהיא לפי פרק ט' לחוק.
העובדה כי הועדות הרפואיות מס הכנסה מתופעלות על ידי המוסד וכי רופאים שיושבים בהן עשויים להיות גם מי שיושבים בועדות הרפואיות בנכות כללית, אינה משנה מתוצאה זו. שכן, בסופו של יום עסקינן בשאלה מהיכן מוקצים המשאבים (הכרוכים בניהול וועדות רפואיות וההליכים המשפטיים הכרוכים בהם) - מהמוסד או ממס הכנסה.
...
אכן לפי התדריך במקרה של "ליקוי הנוצר במהלך 15 החודשים בתכוף לפני הגשת התביעה - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר (יום חודש ושנה)", ואילו במקרה של ליקוי שנוצר יותר מ- 15 חודשים בתכוף לפני הגשת התביעה יש לנהוג כך: "כאשר ישנם נתונים המאפשרים קביעה מדויקת - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר הליקוי. אם לא ניתן לקבוע תאריך מדויק - ניתן לקבוע שהליקוי נוצר לפני יותר מ – 15 חודש, מבלי לקבוע תאריך מדויק". [18: תדריך בנכות כללית מחודש יוני 2013:https://www.btl.gov.il/About/Vaadot/Chozrim/NA/Documents/תדריך%20לרופא%20נכות%20כללית.pdf ] מבלי שנדרש להנחיה זו שתוקפה לא הועמד לבחינתנו, אין בידינו לקבל את טענות המשיב בהסתמך על התדריך, וזאת מכל אחד משני הטעמים הבאים: האחד, אין בכוחו של התדריך לגבור על הוראות תקנה 5 לתקנות הביטוח; השני, ממילא אין בכוחו של המוסד להורות לוועדה, שאינה כפופה אליו בהיותה גוף חיצוני ועצמאי, כיצד לנהוג[footnoteRef:19].
] לסיכום הסוגיה, לפי הדין ובכפוף להתייחסותנו לטענות הנוגעות ליישום הלכת קנטורוביץ על נסיבותיו של המקרה – לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הדרג הראשון עת קבע לגבי נכויות שמועדן עולה על 15 חודשים כי אלה החלו לפני למעלה מ- 15 חודשים לפני הגשת התביעה.
סוף דבר ערעור המוסד מתקבל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מיותר לציין כי נושא מתן הנחות מכספי ציבור חייב להיות מעוגן בחוק ספציפי, אמנם זכאי כל נכה צה"ל להוקרה והערכה על תרומתו לחברה, אך לא ניתן רק מסיבה זו לפטור אותו ממלוא תשלום הארנונה.
על תכליתו של החוק הנ"ל וההסבר להוספת סעיף 6א, ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח תשכ"ד מספר 591 בעמוד 55-56), אליהם היפנתה באת כח המשיבה: "לאחרונה נתבע פטור לפי החוק האמור גם על נכסים המשמשים למחזיקיהם כבית עסק. נקראה שבעת קבלת החוק לא היתה ידועה התופעה של נכי מילחמה זכאים לתגמולים כבעלי עסקים... החוק המוצע בא לתת למצב חדש זה הסדר נאות המתיישב עם המגמה... היינו שהפטור נועד בראש ובראשונה למעוטי אמצעים...". דהיינו, סעיף 6א לחוק הפטור עליו מבסס העותר את עתירתו נועד לנכי צה"ל מעוטי אמצעים שמבקשים לנהל עסקים קטנים בלתי רווחים, העותר לא מנהל עסק כל שהוא ולא ניהל עסק כל שהוא בתקופה בגינה נידרש תשלום הארנונה (משנת 2012 ואילך) ולכן אינו זכאי לפטור או הנחה מכוח סעיף זה ובצדק הפניתה ב"כ המשיבה בטיעוניה לעע"מ 259/05 פסק דינו של כב' השופט א' גרוניס (כתוארו אז) שקובע כי הפטור חל על בתי עסק, גם אם אינם מופעלים בבית מגורים, והוא מוסיף: "טעם נוסף המצדיק מסקנה זו עניינו במגמה לעודד נכים להכנס לשוק העבודה. ברור, שלמדינה אינטרס כי אוכלוסיית הנכים תצא לעבוד, ולקידום מטרה חשובה זו נחקקו דברי חקיקה רבים, אשר אין זה המקום לתארם. דומה, כי גם לחוק הפטור תפקיד בעידוד הנכים לצאת לעבודה. כזכור, סעיף 6א לחוק שולל את הפטור מארנונה לבתי עסק, ובילבד שהמחזיק משלם מקדמות...חוק הפטור מעודד, אפוא, נכים לצאת לעבודה, בכך שהוא מאיין את אחד הסיכונים הכלכליים הכרוכים בפתיחת בית עסק – החובה לשלם ארנונה אפילו מדובר בנכס שאינו ריווחי. סבורני, כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהפטור החלקי מארנונה מהוה שיקול המתמרץ נכים לצאת ולעבוד",עע"מ 259/05 דוד שי ז"ל נ' עירית נצרת עלית, (6.11.2011).
...
לאור האמור לעיל דין העתירה להידחות.
סיכום לאור האמור לעיל אני דוחה את העתירה.
בהתחשב בשני הדיונים שהתקיימו ובתוצאת ההליך מצד אחד ונסיבותיו האישיות של העותר מצד שני, אני מחייב את העותר לשלם למשיבה הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נוסח התשובה כדלקמן: א.ג.נ, הנידון: ארנונה כללית ע"ש משולם אבני ובנו בע"מ ברח' הפלס 12 סימוכין: בקשה להנחה במענה לפנייתך אבקש להבהיר כי, הנחה מארנונה מכח תקנה 14ז' לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה 1993) ופסיקת בתי המשפט בעיניין נקבע כי, הנחה בארנונה מוענקת לעסק המנוהל באמצעות נכה צה"ל עצמו ולא באמצעות עסק שמנוהל באמצעות חברה.
...
כל עוד שהבעלות בחברה היא של הנכה בלבד והיא עומדת בקריטריונים הנוספים (ללא שנעשים מהלכים לשלול רווחיות באופן מלאכותי), מה יכול להצדיק את שלילת הפטור שנועדה להטיב ולהקל עם הנכה ולעודד שילובו במעגל העבודה? לא מצאתי בעמדת המשיבה תשובה משכנעת לשאלה זו. שאלת השיהוי ושאלת העמידה בקריטריונים לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אשר הוגשו על ידם, הגעתי למסקנה שההחלטה המחייבת מטעם המשיבה ניתנה רק ביום 30.12.20 (סעיף 3 לסיכומי המשיבה).
יתר על כן, לא הייתה מחלוקת כי בשנת 2017 ניתנה ההנחה האמורה ורק לאחר מכן השתנתה עמדת העירייה והיא דחתה בסופו של דבר את בקשת העותרת לקבל אותה הנחה עבור השנים שלאחר מכן.
מכל האמור, החלטתי שיש לקבל את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהודעת הערייה מיום 11.5.2021 לעותר השיבה הערייה לאחר שבחנה בשנית את בקשתו כך: "קיימנו ישיבה נוספת ומעמיקה עם מנהלת המחלקה, באשר לטענתך להנחה בארנונה.
לעותר זכות מוקנית לקבלת הנחה בשיעור של עד 80% על פי סעיף 2 תקנות ההנחות וזאת על פי אישור נכות משנת 1997 מהמוסד לביטוח לאומי ולאור הוראות הנוהל יש לפעול לאישור מחיקת חוב ארנונה שהוא בבחינת מס- ולהעמידו על סכום מס אמת.
שנים מיתנהל העותר באופן חמקני, על פי חקירת המשיב, עת פעל למכירת רכב בסף של 105,000 ₪, כאשר כספים אלו לא הגיעו לחשבונו, דמי שכירות הנכס שבבעלותו לטענתו משולמים רק לאחותו, ניהל תביעה כנגד חברת סרובר בע"מ מבלי להצהיר או לדיווח על כך, קרי, עסקינן בעותר פעיל ונמרץ רק שהכספים לא מתקבלים בחשבונותיו מחשש לעיקולם אבל מנגד, אין חולק כי פועל ומודע לפעולותיו, וכפי שקבע אף בית המשפט המחוזי עת ביטל את צו הכנוס לאור ניצול לרעה במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
...
אין מנוס מלציין כי בנסיבות העניין לעותר תרומה משמעותית לתפיחת החוב, וטענת השיהוי נטענת על-ידו שלא בתום לב לאור התנהלותו ודינה להידחות.
בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענות העותר בדבר שיהוי או התיישנות, והן נדחות.
התוצאה: העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו