חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הנחיית שב"ס מונעת מעצורים קטינים לקבלת חומרים משפטיים

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, לעמדתו, הנוהל מונע ומדכא אסירים מלהגיש תלונות כלפי סוהרים, מכיוון שהם אינם מוכנים לשאת את הסבל הכרוך בנסיעות ובמעברים, ובכך פוגע בזכויות בסיסיות שלהם.
הנוהל קובע, בין היתר, הוראות לעניין קבלת תלונה ופתיחה בחקירה, העברת תלונות בין גורמים בשב"ס לבין גורמים ביחידה, העברת תיקי החקירה בין היחידות השונות, ביצוע פעולות חקירה ועוד.
יחד עם זאת, לכלל האמור ישנם מספר חריגים אשר בהתקיימם נגבות ההודעות בבית הכלא בו שוהה האסיר, כדלהלן: (א) כאשר לא ניתן להעביר את האסיר מסיבות ביטחוניות – חריג זה מעוגן בסעיף טו לנוהל, והרציונאל העומד ביסודו מובן; (ב) כאשר מדובר באסיר קטין – חריג זה נועד להבטיח כי תישמר ההפרדה הנדרשת של אסירים קטינים מאסירים בגירים; (ג) כאשר לא ניתן להעביר את האסיר בשל סיבות רפואיות – חריג זה נועד לטפל במקרים שבהם העברת האסיר עלולה לסכן את מצבו הבריאותי; (ד) כאשר התלונה עוסקת בשימוש בכוח שלא כדין על ידי איש שב"ס, ובחינתה מחייבת בדיקה ראשונית מיידית – חריג זה מוסדר בסעיף ג' לנוהל, כאשר ביסודו ניצב הרצון לטפל בצורה יעילה ומהירה במקרים המחייבים חקירה ללא עיכוב.
עוד נטען, כי עצם העובדה שההודעות נגבות בכלא "איילון" ובכלא "הדרים" מאפשרת לחוקרי היחידה זמינות למערכות מידע וחומרי חקירה הנמצאים במשרדים סמוכים.
דיון והכרעה הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים הדן בעתירת אסיר, תנתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר [ראו, למשל: רע"ב 5398/15 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.8.2015), והאסמכתאות המפורטות שם].
בלי שאדרש לעומק העניין, אציין ראשית כי הבסיס להוצאת הנוהל – כפי שמפורש בחלקו הכללי – הנו בין היתר פקודת נציבות 02.10.00 "הטיפול בעבירות פליליות של סוהרים", וכן פקודת נציבות 02.04.00 "משמעת: כללים בדבר שימוש בכוח לצורך מילוי תפקיד". בנתון לאמור, ובשים לב לכך שהנוהל מסדיר בעקרו היבטים טכניים בדרכי הפעולה של היחידה, נראה כי יש לראות בנוהל "הנחיה מנהלית", אותה יש לפרש לפי תכליתה ובהתאם להלכות הנוהגות במשפט המינהלי [במאמר מוסגר אעיר כי בעבר נזדמן לי לידון בהקשר אחר במעמדן הנורמאטיבי של פקודות הנציבות ובשאלה האם נכון לסווגן כהנחיות מנהליות – רע"ב 6956/09 יונס נגד שירות בתי הסוהר, פסקות 61-59 (7.10.2010); על כל פנים, מובן כי במקרה זה לא נידרש דיון דומה, שכן הפרקטיקה הנתקפת מעוגנת בנוהל ולא בפקודת נציבות].
...
ראשית, בשים לב לסדר הגודל של היחידה ולמספר השוטרים הקטן בה (כ-11 שוטרים, ומתוכם שבעה חוקרים בלבד), לעומת מספר התלונות הגדול אשר מוגשות אליה מדי שנה, סבורני כי יש ממש בקביעת בית המשפט לעניינים מנהליים לפיה חיוב חוקרי היחידה לגבות הודעות מאסירים בבתי הכלא שבהם הם שוהים עלול לגרור בזבוז זמן ומשאבים.
לדידי, יש בקיומם של חריגים אלו כדי לחזק את עמדת המדינה וכדי להטות את הכף לטובת המסקנה כי הוראות הנוהל מאוזנות.
לצד זאת, ככל שקיימות תלונות פרטניות לגבי משך הטיפול בתיק מסוים, הדרך פתוחה לפני המתלונן באותו המקרה להשיג על כך. במקרה הנוכחי, מסקנתי היא כי לא עלה בידי המבקש להראות כי נפל פגם בהקשר זה. לנוכח כל האמור, מסקנתי היא כי דין הערעור להידחות לגופו, וכך אציע לחבריי לקבוע.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7585/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. חכים כנאענה 2. נידאא כנאענה 3. פידאא כנאענה 4. חנין כנאענה 5. מוחמד חיטב 6. חאלד חיטיב 7. אסיל סרחאן 8. גדיר סרחאן 9. מוחמד רומאנה 10. שיימא רומאנה 11. האגודה למען האסיר 12. עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ ג ד המשיב: שרות בתי הסוהר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד עביר בכר בשם המשיב: עו"ד גלעד שירמן ][]פסק-דין
בפועל, נתפסו חומרים להכנת חומר נפץ מאולתר על קטינים שהיו בדרך לבקר את הוריהם האסירים הביטחוניים.
נתפס אשגר שניסה אסיר ביטחוני להבריח למבקריו, הכולל הנחיות לבצוע פיגוע טירור למטרות מקוח.
האישור ינתן בכפוף לבחינת היתנהגותו של האסיר בבית הסוהר מבחינה משמעתית, ולהיעדר מניעה בטחונית מיוחדת בקשר אליו.
אנו מקבלים את עמדת נציב השב"ס, ובכלל זה את שני התנאים הנוספים הנילווים לעמדתו.
...
אנו מקבלים את עמדת נציב השב"ס, ובכלל זה את שני התנאים הנוספים הנילווים לעמדתו.
לאור הצעת בית המשפט, ובהסכמת הצדדים שניתנה לעיקריה, אנו מורים כדלקמן: ההסדר הקיים על פי נוהלי שירות בתי הסוהר ביחס ל"ביקורים פתוחים" של ילדים את הוריהם האסירים ישונה באופן הבא: הסדר "הביקורים הפתוחים" שבהם מותר קיום מגע ישיר בין אסיר בטחוני לבין ילדו במשך מספר דקות במסגרת הביקור, יחול, ככלל, על ילדים עד גיל 8; תדירות "הביקורים הפתוחים" לא תפחת מפעם אחת בחודשיים; בנסיבות מתאימות, ניתן יהיה להגדיל תדירות זו על פי שיקול דעת הגורם המוסמך.
העתירה מתקבלת במובן האמור.
לא מצאנו ליתן צו להוצאות.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לאחר הסגרתו לישראל הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה, תיווך בסחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה, סחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה, הדחת קטין לסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה, סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה וקשירת קשר לבצוע פשע.
בתמצית, אוסרת הפקנ"ץ על פירסום דבריו של אסיר שלא לפי הוראותיה, ובעניינו של עציר – ניתן להתיר פרסומים בתנאים מסוימים "ובילבד שנושא הפירסום אינו נוגע בעבירה בגינה הוא עצור ולניהול משפטו". יש לדקדק ולהבחין: בעוד אסיר יכול לבקש את פירסום דבריו ללא מיגבלה נושאית, לרבות התייחסותו להליכים משפטיים, עציר מנוע מלפרסם דברים הנוגעים להליך בגינו הוא עצור.
שב"ס נהנה ממיתחם סבירות ומידתיות רחב ביחס לרשויות אחרות, כפועל יוצא מטיב סמכויותיו ומתנאי פעולתם של עובדיו בתוך סביבה קשה ומורכבת מאוד [בג"צ 8297/15 הררי נ' שב"ס (2019), פסקה 37 לדברי הש' מינץ]; בית המשפט יגלה איפוא ריסון וזהירות בהתערבותו בהחלטותיו של המשיב, מבלי לזנוח את חובתו לפקח בשבע עיניים על זכויות האסירים הנתונים במשמורת המשיב ולמרות עובדיו [הררי, שם; עת"א 12991-02-19 הרשקוביץ נ' שב"ס (2019)]; עיקר נימוקי העותר: טרם להגשת העתירה לא זכה העותר לקבל את נימוקי ההחלטה, בה סורבה בקשתו, כך שהמשיב הפר את חובת ההנמקה.
הגבלות מסוג זה משתנות ומתגוונות עם הנסיבות והצרכים, ולכן גם נידרשת קביעתם של כללים והנחיות המַבְנִים ומסדירים את שיקול-דעתם של הגורמים המחליטים, כדי למנוע שרירות-לב ולהבטיח את קיומם של ערכי מנהל בסיסיים: מצע עובדתי מספק, שקילת כל הנתונים הרלוואנטיים והרלוונטיים בלבד, שויון ושקיפות [רע"ב 2012/09 עמיר נ' שב"ס (2009)].
נציגי המשיב יתאמו מועד להשבת חומר מודיעיני שנימסר לעיון במהלך הדיון ונשמר בכספת בית המשפט.
...
כלל הוראותיה של הפקנ"ץ שבנדון עומדות היטב בתנאי הצורך והמידתיות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תוך איזון רצונו של עציר ושל אסיר מול צרכים ויכולות של בית כלא: הצורך להתארגן לראיון, על-כל הכרוך בניהול התקין של הכלא, הביטחון, הסדר והמשמעת [הררי, שם]; הצורך בניטור הפרסום, המחייב שככל שייעשה – יעשה בכתב [כך הוחלט סוף-דבר גם בעניין מעוז הנ"ל]; התנהגותו של האסיר והיעדר מידע שלילי – כמובן רלוונטי ומשמעותי; השפעה על בטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו, סדר ומשמעת בכלא, הליכי חקירה ועניינו של נפגע עבירה – בבחינה פרטנית.
מכלל המובא לעיל מחויבת המסקנה, שאין כל עילה להתערב בהחלטת הסירוב של המשיב.
סוף-דבר: העתירה נדחית.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון מ"ת 46130-01-17 מדינת ישראל נ' אלשאער ואח' 26 ינואר 2017 21293-01-1746118-01-17 מספר פל"א 523930/2016 לפני כבוד השופט אייל כהן המבקשת מדינת ישראל המשיבים .1 האשם אלשאער ת.ז. 209139179 .2 מחמד מגרבי ת.ז. 316221472 <#2#> נוכחים: ב"כ המבקשת עו"ד כהן עמוס המשיבים הובאו באמצעות לווי/שב"ס ב"כ המשיב 1 עו"ד יוסף אשכנזי ב"כ המשיב 2 עו"ד שי גבאי פרוטוקול
דבר נוסף ואבקש שבית המשפט יתייחס לזה, תאריך ביצוע העבירה היה ביום 04/12/16 כאשר משיב 1 נעצר ביום 11/01 יומיים לאחר משיב 2, כאשר לפי חומר החקירה עולה שעל משיב 1 היה ידוע מהיום הראשון למישטרה.
ב"כ משיב 1: מפנה להנחיות פרקליט המדינה.
כאשר המשיב 2 ניצפה בשטח בסמוך לאחר ביצוע העבירה על-ידי שוטר, הוא מוסר לו פרטים של אדם אחר, טוען שהוא קטין.
כשניסה משיב 1 לסגור את דלת הרכב, הבחין בו המתלונן והחל לצעוק בנסיון למנוע את גניבת הרכב, אך משיב 1 החל בנסיעה, בעוד המתלונן רץ אחר הרכב.
בישיבת היום, הסכימו הסנגורים לקיומן של ראיות לכאורה, בכפוף להסתייגותם באשר לשתי טענות משפטיות שאפשר ותעלה להמשך ההליך.
קבלת תסקיר רלוואנטי במיוחד במצבים בהם קיים עבר פלילי, קיימת בעיית היתמכרות, אינדיקאציות למסוכנות מינית, וכיו"ב, מקרים שבהם קיימת מורכבות המחייבת בירור מעמיק יותר מן הנידרש לטעמי, באופן יחסי בנסיבות הענין.
...
סופו של דבר, בשים לב לחומרת המיוחס למשיבים, העדר עבר פלילי ויכולת המפקחים לפקח ולאיין את המסוכנות, ניתן להורות על שחרורם, תוך הפניתם לקבלת תסקיר בעודם משוחררים.
לנוכח האמור לעיל אני מורה על שחרורם של המשיבים, בהתאמה, בתנאים כדלקמן: בענין משיב 1: המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית אימו, בכתובת רח' פקיעין 9 בעיר רמלה.
ב"כ המשיבים יוודאו קבלת העתק החלטתי זו בשירות המבחן.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

העותר מבקש להסתמך על ההחלטה שניתנה ברע"ב 6976/18 שירות בתי הסוהר נ' אברהם פרש ואח', שם היתייחס בית המשפט לחשיבות שיש לאסיר לקבלת שירותים משפטיים ולייצוג משפטי בערכאות וכי זכות זו עומדת במלוא היקפה גם לעצורים ואסירים על אף שלילת חירותם בהימצאותם מאחורי סורג ובריח.
· כמו כן, הוגש נגד העותר ביום 11.9.23 בת"פ 24468-09-23 בבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום המייחס לו עבירות רבות בסחיטה באיומים כלפי קצינים רבים בשב"ס. · בעקבות כתבי האישום הנוספים ובהתאם להנחיית פיקוד האירגון הוחלט על העברתו של העותר לאגף ההפרדה בכלא מגידו.
ב"כ העותר טענה כי במסגרת מעצר ימים הוגבל משך הזמן לשיחות טלפוניות של העותר עם באי כוחו ל-10 דק', למרות שמעצר הימים הסתיים, ממשיך העותר בהגבלות מסוג זה. לעניין הסמכות, טענו ב"כ העותר כי עפ"י הגדרת "אסיר" לעניין שימוש בס' 45א1(ב), ההגדרה ממעטת "עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום או נאשם העצור עד לתום ההליכים המשפטיים". לטענת ב"כ העותר, כאשר מדובר במי שנימצא ב "סטאטוס כפול", יש ליתן את "מעמד הבכורה" להיותו "עצור" על פני היותו "אסיר". לטענתה, ניתן ללמוד על המשמעות המכריעה של סטאטוס העצור מהעובדה שבעוד שאסיר רשאי בהתקיים התנאים המתאימים לצאת לחופשות, הרי שאפשרות כזאת נמנעת מעצור.
ביקורת מנהלית על ההחלטה החלטת הנציב: בהחלטתו מיום 8.5.2024 הודיע הנציב את החלטתו כדלקמן: בתוקף סמכותי לפי סעיף 45 א1 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב -1971 (להלן: החוק) הריני מורה כדלקמן: הוצג בפניי חומר מודיעיני חסוי ומהימן ממנו עולה חשד ממשי כי פגישותיו של האסיר עודה קוטייר עם כמה עורכי דין, לא נועדו לקבלת שירות מקצועי בהתאם לסעיף 25 (א) וקיים חשד ממשי כי פגישות אלו מנוצלות להעברת מסרים לשם פגיעה בשלום הציבור או במשמעת או בסדרי בית הסוהר.
אפשרות הייצוג איננה מוגבלת לסוג מסוים של אנשים הנתונים במשמורת שב"ס ונתונה לכל עניין הנידון בפני ערכאת שיפוטית, עם זאת זכות המפגש איננה זכות מוחלטת, הזכות להפגש עם עו"ד כמו זכויות יסוד אחרות, היא זכות יחסית ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים, על כן מצא המחוקק לנכון להגביל זכות זאת במקים המתאימים ואולם יש להקפיד שמניעת המפגשים תהיה רק אם יש איזונים המצדיקים את מניעת המפגש.
...
סיכומו של דבר, העותר יוכל להיפגש עם שלושת עורכי הדין שנקבעו, או חלפיהם ועם עורכת הדין הלפרין ובלבד שבכל זמן נתון ובכל שבוע לא יוכל להיפגש עם שלושה עורכי דין לכל היותר.
מעבר להרחבות אלה אני סבור כי החלטת הנציב בנסיבות העניין ולאור המידע המודיעיני של שב"ס ושל משטרת ישראל, מידע בעל רמה גבוהה מאד של מסוכנות, מידע מעודכן ומפורט, החלטת הנציב הינה סבירה ומאזנת נכון בין התכליות השונות.
לפיכך בכפוף להרחבות שפורטו לעיל, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו