הנחיית המפרק בניהול חברה

שני ההסדרים מותנים זה באישורו של זה: האחד, בין עו"ד יוסף בנקל, הנאמן לנכסי החייב (להלן: "הנאמן") המשמש גם בתפקיד מפרק או מנהל מיוחד בשורת חברות שבבעלות החייב, בין במישרין ובין בשרשור, לבין בני משפחתו של החייב: רעיית החייב, הגב' טובה פישמן (להלן: "רעיית החייב") ושלושת ילדיהם, ענת מניפז, רונית פישמן-אופיר ואיל פישמן (להלן: "בני המשפחה"); השני, בין הנאמן לבין מי ששמשה כעוזרת האישית של החייב, הגב' רונית אבן, אשר שימשה ומשמשת כדירקטורית במספר חברות בקבוצת פישמן (להלן: "אבן").

במקביל לכל האמור, בהחלטתי מיום 3.2.19 בפר"ק 3829-01-17 (בקשה 26), הצעתי לנאמן ולאבן להצטרף גם הם להליך הגישור בפני המגשר, והם נעתרו להצעתי זו. בהמשך, ביום 11.4.19, הגישה אבן לבית המשפט, בהתאם להנחיית המגשר, את הצעת המגשר בעיניינה.

...

למעלה מן הצורך יצוין, כי לאחר שעיינתי בנוסחים השונים של הצעות המגשר שהונחו לפניי בשנה ומעלה האחרונה, אין חולק כי קיים שיפור בהסדר זה בהשוואה לנוסחים בהצעות הקודמות של המגשר, ובאחרון יש כדי להיטיב יותר עם הנושים, לרבות בכך שהסכום שיועבר לידי הנושים לא יפחת מ-214 מיליון ש"ח, בהשוואה לנוסח המקורי לפיו הסכום האמור עמד על 140 מיליון ש"ח בלבד.

על כן, הגעתי לידי מסקנה, שיש לאשר את שני הסדרי הגישור.

סוף דבר לאור כל האמור אני מורה כדלקמן: אני מאשר את הסדרי הגישור עם בני המשפחה מיום 3.6.20 ועם אבן מיום 11.4.19 ונותן להם תוקף של פסק דין.

ברקע הדברים עמדה בקשת המפרק להורות על חיובם של המנהלים בחובות החברה הקבלנית.

טענתן של התובעות היא כי בעניינינו לא מיתקיים השתק פלוגתא משלא מיתקיים התנאי שעניינו "קיום היתדיינות בפלוגתא בין הצדדים". בהקשר זה מעלות התובעות שתי טענות: האחת, כי אין זהות בין בעלי הדין בשני ההליכים משהנתבע עצמו לא היה צד לבקשה למתן הוראות; השנייה, כי קיים שוני מהותי בין הליך של בקשה למתן הוראות שהוא הליך "פנימי" שנועד להנחות את המפרק ואינו מיועד לפיתרון מחלוקות מורכבות, לבין תביעה רגילה על סדרי הדין החלים בה, שבעטיו יש לקבוע שלא מיתקיים השתק.

...

השאלה שלפניי היא האם יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

נוכח כל האמור נראה כי בנסיבות העניין מתקיימים גם הטעמים לקיומו של השתק עילה, ואין בטענות התובעות כדי לשנות מכך.

סיכום ותוצאה נוכח כל האמור לעיל, בקשת הנתבע מתקבלת.

התביעה נדחית על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין.

בנוסף, לשיטת הכנ"ר ספק אם מדובר במקרה המצדיק התרת ניהול הליך משפטי נגד בעל תפקיד וזאת מכמה טעמים: לא הוכח שהמפרק גרם נזק כלשהוא לחברה; כל פעולות המפרק נעשו בהתאם להנחיות בית המשפט ותוך מתן דיווחים שוטפים; ככל שיש מחלוקות בין בעלי המניות עליהם להתברר מחוץ להליך הפרוק, וזאת במיוחד לאור העובדה שהנושים העקריים של החברה הם בעלי המניות עצמם, קרי פנדל וסינבטי.

...

בנסיבות אלו ולאחר יישום ההלכה דלעיל סבורני שהמפרק פעל כדין, בשקיפות מלאה, ולא מצאתי כל דופי בהתנהלותו שהייתה בידיעת בעלי המניות, וביניהם המבקש.

הגם שלא נחה דעתי מאי התייצבות משרד גרטא לדיונים בהליכים אלו, לא התרשמתי שנגרם נזק לחברה כתוצאה מכך.

מקבל אני שמדובר בטעות שמקורה בהעברת הטיפול המשפטי בין המשרדים, חרף טענת סינבטי שלפיה מקור המחדל בהתנהלות המפרק.

מקובלת עליי עמדת המפרק שמדובר בזכות לקבלת כספים שנמכרה לרוכשת, ומתגובת המפרק אף עולה שזו האחרונה הגישה תביעה נגד רשויות המע"מ. עוד אציין שלא שוכנעתי בקיומו של מחדל בנוגע לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2012, שהחתימה עליו הוכרעה על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 15.6.2015.

.כפילות זו של תפקיד המפרק – ניהול החברה והכרעה בתביעות שהוגשו נגדה – עשויה להכיל מתח מסוים.

בעל תפקיד, נחשב כ"ידו הארוכה של בית המשפט" והוא פועל תחת הנחיותיו של בית המשפט במילוי תפקידו ותחת פקוח מצד הכנ"ר. דומה כי טענות החייבת בכל הנוגע לעו"ד ליפקר דגן, נטענו בעלמא.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

" מקובלת עליי טענתם של הנאמנים כי בקשות מסוג זה, מוגשות בדרך כלל מצד הנושים או הכנ"ר, אולם אין בכך לטעמי כדי למנוע מהחייבת להציג בפני בית המשפט טענות ביחס להתנהלות של בעל תפקיד, מתוקף היותו של בית המשפט גורם המפקח על בעל התפקיד ומאשר את פעולותיו, ונוכח החשיבות בדבר זהותו של בעל התפקיד לצורך מילוי תפקידו באופן יעיל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 6302/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: עו"ד מיכאל קידר, מפרק החברה נ ג ד המשיבים: 1. אילן בן עמי 2. אסטל בן עמי 3. האפוטרופוס הכללי והכונס הרישמי 4. רשות המסים – אגף מס הכנסה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בפר"ק 152/97 מיום 12.06.2022 שניתנה על-ידי כב' השופט א' דורות בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

באשר לאסטל, נקבע כי אומנם היא איננה דירקטורית או נושאת משרה בחברה, אולם ניתן לנהל את ההליך כנגדה מכוח העובדה שהיא החזיקה בכספי החברה בפרוק בחשבונה – הוא חשבון אסטל.

בהמשך, ורק עם הגשת דו"ח המפרק ביום 4.1.2021, נעשה ניסיון מחודש לעורר את הבקשה להשבת הכספים הנוגעת לאסטל, ואף זאת מבלי להשלימה בהתאם להנחיות שניתנו בהחלטה משנת 2011.

...

מדובר אם כן בפרק זמן משמעותי מאוד בו חדל המפרק מלפעול, פרק זמן המצדיק מסקנה לפיה הוא זנח את טענותיו.

המסקנה לפיה המפרק זנח את הגשת הבקשה נגד אסטל נובעת גם מעמדתו של המפרק עצמו, שהודה כי המקרה דנן "נשמט" מסדר המקרים בהם טיפל (ראו פרוטוקול הדיון מיום 11.3.2019).

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.