הנחה בדמי שכירות בשל נזילות בדירה

המשכירים טענו בכתב הגנתם ובתביעה שכנגד כי בעת מגוריהם בדירה לא היו קיימים ליקויים מהסוג הנטען ע"י השוכרים, כי היה על השוכרים לדאוג לתחזוקת מערכות הדירה בהתאם להסכם השכירות ובגין כך אף ניתנה להם הנחה בדמי השכירות, אך השוכרים לא עשו כן. ככל שהמקור לנזילות מצוי בגג הבית המשותף, הרי הוא באחריות ועד הבית, שגם כנגדו הוגשה התביעה שכנגד.

...

בהינתן אופן התקנת הארון החלופי כמשתקף בתמונות שהוגשו ובניית הקיר לפי התמונות שהוצגו בפני, החלטתי לפסוק למשכירים פיצוי בגין כך על דרך האומדנא כפי שיפורט בהמשך.

אני מקבלת את טענת הנציגות כי לא היה מקום להגשת התביעה כנגדה.

התביעה שכנגד כנגד הנתבעת שכנגד 3 (ועד הבית) נדחית.

לאור האמור לעיל אני אמנם מקבלת את טענת התובע שהייתה נזילה מדירת הנתבעת, שגרמה לניזקי רטיבות בדירתו, ואני אף מסתמכת במסקנתי זו על חוות הדעת של המומחה, אך לעניין גובה הנזק אני מקבלת את דרישות התובע באופן חלקי ביותר.

דמי שכירות בגין חודשיים בסך 7,400 ₪ - הדרישה נדחית.

התובעים אמנם צירפו מיסמך מאת מר עידו אמיר , שהיה השוכר, לטענתם, אך הוא לא זומן להעיד ואף לא צורפה כל אסמכתה נוספת להוכחת סכום זה. הנחה בדמי שכירות בסך 900 ₪ לשוכרת במועד התיקון השלישי – השוכרת לא זומנה להעיד ואף לא צורף אף מיסמך אחר התומך בטענה זו – הדרישה נדחית.

...

עוגמת נפש בסך 5,000 ₪ - הדרישה נדחית שכן לא נהוג לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש עקב ליקויי בנייה למי שלא מתגורר בדירה, אלא במקרים יוצאי דופן.

ממכלול הראיות עולה כי הליקויים תוקנו, כפי שהעיד על כך התובע בדיון, אך זה קרה רק לאחר שבוצעה בדיקת המומחה, ואני מניחה שעל פי ממצאיה (לעניין זה לא הובאו ראיות).

סוף דבר: לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 3,551 ₪ , בתוספת הוצאות בגין הליך זה בסך 500 ₪ , בסה"כ סך של 4,051 ש"ח. התשלום ישולם בתוך 30 יום.

נטען כי נודע לתובע בינואר 2016, מהדיירת המשכירה את הדירה, כי ישנן נזילות וסימני רטיבות ועובש במספר מוקדים בדירה: בסלון, במטבח ובמבואה.

על בסיס טענות עובדתיות אלו דרש התובע פיצויים בגין תיקון דירתו ובגין אבדן דמי השכירות, בגין הנחה בשיעור 1,200 ₪ לחודש שהעניק לדיירת עקב מצב הדירה, וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

על כן הוכיח התובע זכות לקבלת פיצוי בגין אבדן דמי שכירות מאחר ונקבע כי הנתבע אחראי לליקויי הרטיבות.

...

בהחלטת המינוי נקבע: " עולה כי המשיב בוחר שלא לשתף פעולה עם המבקש לאיתור מקורות אפשריים של רטיבות מדירתו ועל כן אין מנוס ממינוי מומחה מטעם בית המשפט. לא מצאתי בסיס להתנגדות המשיב למינוי או לצמצום סמכות המומחה. לאור טיב הסכסוך, יש הכרח לבחון את כל מקורות הרטיבות ולאמוד את כל הליקויים בשתי הדירות, ולא להצטמצם רק לאמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעים. ...

סוף דבר בעיות איטום בדירת הנתבע ודליפות בצנרת גרמו לנזקי רטיבות בדירת התובע.

הנתבע ישלם לתובע סך של 2,018 ₪ בגין תיקון הליקויים בדירת התובע, במידה וליקויים אלו לא יתוקנו במסגרת העבודות מכוח צו העשה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 25,200 ₪ בגין אבדן דמי שכירות.

עוד מבהיר המומחה מטעם התובעים כי בהנחה שתיקון הנזילה בדירת הנתבעת יהיה מידי אזי ייגרם הפסד דמי שכירות של חודשיים.

...

לפיכך, הנתבעות תשלמנה לתובעים את שכר עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, כפי שנפסק בדיון, בסך 2,500 ₪.

לסיכום, תשלמנה הנתבעות לתובעים בגין ראש נזק זה סכום של 14,199 ₪.

סוף דבר על יסוד האמור בסעיפים 53, 62 ו- 68-66 לעיל, הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעים את הסכומים הבאים: 70.1.

בפני, תביעה הנסמכת על הסכם שכירות, שהגישו התובעים, שוכרי דירה, נגד בעל הבית המשכיר, הנתבע, לפצוי בגין נזקים נטענים בשל רטיבות שחדרה לדירה השכורה, החזר דמי שכירות בגין חודש בו הדירה נפגעה מהרטיבות, החזרת תשלומי ארנונה, הוצאות ניהול ההליך, וכן – עוגמת נפש.

כמו כן, תובעים השוכרים, התובעים, החזר תשלומי שכירות בגין 3 חודשים ועשרה ימים [משהתובעים עזבו את המושכר והשיבו אותו לבעל הבית], שנטען כי נגבו על ידי הנתבע באמצעות שיקים מעותדים (דו-חודשיים) שנמסרו לו כבר בפתח השכירות; וכן, דורשים התובעים - ביטולו של שיק ביטחון על סך 10,000 ש"ח. בתיק זה שתי שאלות משפטיות מרכזיות: האם בנסיבות ענייננו היתה לתובעים זכות חוזית לבטל את הסכם השכירות ולהפסיק את השכירות? האם זכות זו היא תלוית הפרה יסודית שלא תוקנה, או שיש בהסכם גם אפשרות לסיימו בהודעה שאיננה תלויה בסיבה (בשל הוראת ס' 8ב' להסכם, הסותרת הוראה שב-ס' 8א' לאותו הסכם)? אם אכן היה הביטול כדין – מהי, בנסיבות, ההשבה לה זכאים התובעים, ומהו שיעור הפצוי הראוי בגין הנזק שניגרם לתובעים (ניזקי נזילות למושכר), ככל שניגרם, בגין ההפרה או הרשלנות הנטענת בעניינינו - בין שהובילה לביטול ובין שלא? ההסכם לכתב התביעה צורף "הסכם שכירות בלתי מוגנת" על שם המשכיר, הנתבע, בגין השכרת דירה ברמת גן (להלן: "ההסכם" ו-"הדירה", בהתאמה).

ככל שבעל המיקצוע שפעל מטעמו של בעל הבית בהנחת היריעות בזמנו – כשל או התרשל, הרי שעל הנתבע להפנות את התלונה אליו, אולי אף במסגרת התקופה שעדיין קיימת אחריות לפועלו.

...

לסיכום, הנתבע ישיב לתובעים סך של 10,900 ₪ [10,000 ₪ ועוד 900 ₪, כאמור לעיל].

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה - בחלקה.

אני פוסק כי: הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך כולל של 18,400 ₪.