הנחה באגרה בהתאם לתקנות בתי המשפט

עמדת המדינה האמורה, אף צורפה כנספח להודעת העותרות, אשר מצידן ציינו, כי הן סומכות ידיהן על הנטען בה. לגופם של דברים טענו העותרות, כי הגם שקיים דמיון בין הסעדים המבוקשים בשתי העתירות, וכן בתשתית העובדתית ובטענות המשפטיות שנטענו בהן, הרי שלא קיימת זהות מוחלטת בין העתירות, שכן בעתירה דנן ניתן דגש עקרי להיבט הרטרואקטיביות של התיקון לחוק, ולצורך ב"החרגת הוראות התיקון לחוק בקשר עם פרויקטים מסוג "מחיר בהנחה"/"מחיר למישתכן" (כאלו אשר המועדים הרלבאנטיים לגביהם קודמים לתיקון לחוק)", בעוד שהעתירה הקודמת אינה ממוקדת דוקא בהיבט זה.

ככלל, יוכל העותר גם לפנות בבקשה להחזר אגרה, בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

...

בתמונה הכוללת, אינני סבור כי דרך פעולה זו תביא בסופו של דבר לחיסכון במשאבים שיפוטיים.

סבורני, אם כן, כי החשש מפני "מקרי ביניים, בהם יישומה של הלכת כספי לא יהיה ברור ונהיר דיו, באופן שעשוי כאמור להקים התדיינויות נוספות", אינו אמור להשפיע על ישׂום הכלל האמור – שתועלתו, לדעתי, עולה על נזקו (אם בכלל) – במקרים שבהם נכון להחילו.

סוף דבר: העתירה נדחית על הסף, מחמת קיומה של עתירה קודמת – הלוא היא בג"ץ 4939/22.

הנחת העבודה הסבירה הינה שברוב המקרים, תביעות בסכומים גבוהים יותר, עשוי שיערבו בירור ראייתי בהקף ניכר יותר.

לעניין זה קובעת הסיפא של תק' 14(ג) לתקנות האגרות כי בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

מכוח סמכותי בתקנה 14(י) לתקנות האגרות, אני קובע כי היה ותתקבל התביעה, תחוב המשיבה בתשלום האגרה הנגזרת מסכום התביעה כפי שנפסק בפועל (בנכוי אגרה ששולמה על ידי המבקשים ככל ושולמה בנתיים בהתאם לאמור בפיסקה הקודמת).

...

אם המסקנה הנה שאין בענייננו הסכם מחייב לתשלום שכר (כשיטת המשיבה), יש לבדוק האם קמה זכותו של התובע לשכר ראוי, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

חוסר יכולת לעמוד בתשלום אגרה לחוד, לא שוכנעתי שאין ביכולתם של המבקשים לממן עלות חוו"ד. א. במה שקשור לאי צירוף הסכמי הנון שופ: אף לטעמי מן הראוי היה שהמבקשים יצרפו אותם ביוזמתם, ודאי מעת שהשלימו בקשתם.

מכוח סמכותי בתקנה 14(י) לתקנות האגרות, אני קובע כי היה ותתקבל התביעה, תחוב המשיבה בתשלום האגרה הנגזרת מסכום התביעה כפי שנפסק בפועל (בניכוי אגרה ששולמה על ידי המבקשים ככל ושולמה בינתיים בהתאם לאמור בפסקה הקודמת).

תשלום אגרה הצדדים סבורים כי לאור העובדה שהשכילו לקיים ביניהם הידברות יעילה ובשלב מוקדם של ההליך, בהתאם להמלצת בית המשפט; וכי ההידברות בין הצדדים הובילה להסדר הפשרה ולייתור המשך ההיתדיינות בבית המשפט ולחסכון ניכר בזמן ובמשאבים שפוטיים; בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות, בית המשפט מתבקש לפטור אותם מתשלום החלק השני של אגרת בית המשפט.

מדובר בפשרה משמעותית ששווי הפשרה בה יגיע לסך שנוע בין 510,085 ש"ח לבין סך 1,118,865 ש"ח. בהנחה ששווי הפשרה יעמוד על סך ממוצע או אף פחות מכך, הרי ששכ"ט יעמוד על סך הנמוך משמעותית מ- 20% משווי הסדר הפשרה.

...

סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.

פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים וכי אין צורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהיעדר אפשרות לאתר את מי מחברי הקבוצה שרכשו את המוצר והנם רגישים לחלבון חלב, הרי שהסכמת הצדדים הנה, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 20(ג1) לחוק תובענות ייצוגיות ויורה, כי תנתן הטבה המוצעת לכלל הציבור בדרך של הנחה ברכישת דבש טבעי מפרחי שדה 350 גר' בצנצנת זכוכית (7296073078579) בסך של 2 ₪ ביחס למחירו הממוצע של המוצר בשלושת החודשים שקדמו להגשת הודעה זו שעמד על סך של 18.90 ₪ בשופרסל שלי ועל סך של 16.90 ₪ בשופרסל דיל (כלומר מחיר המוצר יעמוד על סך 16.90 ₪ בשופרסל שלי ועל סך של 14.90 בשופרסל דיל) זאת, למשך 4 חודשים ממועד אישור הסדר זה בידי בית המשפט ועד לסכום של 35,000 ₪, לפי המוקדם מבניהם.

ב"כ המבקשת מסכים כי 75% משכר הטירחה ישולם בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין והיתרה בתוך 7 ימים ממועד הדיווח על ביצוע התרומה לעמותה וקבלת אישור ממנה על כך. אשר לחלק ההודעה המתייחס לפטור מחלקה השני של האגרה (סעיפים 40-29 להודעת הגורמים המקצועיים) – בהתאם לתקנה 7(א)(4)(ב) לתקנות בתי משפט (אגרות), בענייננו מתקיימים טעמים מיוחדים אלו.

...

לכן, טענת המבקשת כי היה על שופרסל להודיע מראש על מצב הדברים בעת שהיא כלל לא הייתה מודעת לו, היא טענה בלתי הגיונית ובלתי ישימה ולכן עתידה הייתה להידחות.

כמו כן כפי שציינתי, אני מתקשה לקבוע כי לאי פנייה מקדימה למשיבות , קודם לבקשות אישור אלו, אין חשיבות רבתי במקרה זה בשאלת סכום הגמול והשכ"ט המבוקשים, תוך שלהבנתי יכול ובהחלט שפנייה שכזו הייתה מובילה לתוצאה זהה לכלל הציבור ( שהגדרתו בידי הצדדים- המבקשים והמשיבות, מקובלת עליי בנסיבות העניין).

בעניין זה מקובלת עליי עמדת הגורמים המקצועיים ולפיה לא הוכחו אותם טעמים מיוחדים נדרשים בעת שאין בעובדה שבקשות אלו להסתלקות, מובילות על פניו לחסכון זמן יקר לצדדים ולביהמ"ש, בכדי לרפא זאת.

בנסיבות אלו, יפעלו הצדדים בהתאם להסכמותיהם לעניין זהות משלם אגרה זו. כמו כן, על רקע האמור ועמדת הצדדים שמקובלת עליי, אני נעתר לבקשה להימנע מאיתור תובע או ב"כ חלופיים ואף פרסום לציבור ככל שנדרש בעניינה של שטראוס.

כפי שסוכם בתגובת הנתבעות מ-29 בדצמבר 2023 לעמדתה המשלימה של היועצת המשפטית לממשלה – בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הדיון, תקופת ההשבה המרבית להשבת הכספים תעמוד על 20 חודשים.

אכן אם על אף כל אותם פרסומים יחמיץ מאן דהוא מחברי הקבוצה את המועד האחרון שנקצב למתן הודעה, הוא לא יקבל את כספו בחזרה, ואולם – כאמור – הוא יזכה בשובר ששוויו כשווי הכרטיס שרכש ועוד מחצית ובהנחה נכבדה בהזמנת מזון או משקה.

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007, אינן מקנות לבית המשפט סמכות לפסוק כן, ורק מורות למשיב לבקשה לאישור לשפות את המבקש על התשלום אם ניתן פסק-דין המאשר הסדר פשרה, בתוספת הפרישי הצמדה למדד (תקנה 7א(א)(3)).

...

מן הנימוקים האמורים לעיל אני מאשרת את הסכמת הצדדים לפי נספח ב לבקשה לאישור ההסדר, כפוף לתיקונים כדלקמן: הקבוצה תכלול את – חברי הקבוצה שרכשו כרטיסים להופעות שהיו אמורות להתקיים החל ממועד הפסקת ההופעות ואשר לא התקיימו בפועל במועד בו היו אמורות להתקיים בשל משבר הקורונה והמגבלות שהוציאה הממשלה בעקבותיו ולמרות זאת לא קיבלו החזר כספי מלא של מחיר הכרטיס המקורי ו/או לא מימשו שובר חל[י]פי (גם לא באופן חלקי) שהונפק להם ו/או לא קיבלו שובר חל[י]פי[] (שם, בסעיף 1.1; ההדגשה במקור) באמצעות השוברים שערכם 150 אחוז משווי ההזמנה המקורית יהיה אפשר להזמין כרטיסים למועדוני ‚זאפה‘ בתל-אביב (מידטאון), בירושלים, בחיפה, בהרצלייה, בכרם ברקן ובזיכרון-יעקב (אלמא), וכן להופעות ‚זאפה בפארק‘ בגני יהושע בתל-אביב ולמופעים באמפי שוני.

הצדדים המליצו כי התובעת תזכה לגמול בסך 115 אלף ש"ח, בתוספת מס ערך מוסף (אם יחול), וכי שכר טרחתם של באי-כוחה יהיה 1.15 מיליון ש"ח, בצירוף מע"מ. אני סבורה כי סכומים אלה הם תמורה ראויה והולמת גם לטרחה שטרחו הפרקליטים ומרשתם, גם לסיכון שנטלו על עצמם וגם ביחס לפשרה, להיקפה ולסכומיה.

אני מקבלת חלקית את הערותיה של היועצת המשפטית לממשלה על תשלומו של שכר הטרחה.