הנאשם הורשע באיומים על אשתו

· רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11), בו נותר על כנו עונש מאסר בן 9 חודשים שהוטל על נאשם שהורשע בכך שאיים על רעייתו וכן היכה אותה במכות אגרוף לראשה, עיקם את ידה, נשכה וסטר לה. · עפ"ג 22260-12-14 בדראן נ' מדינת ישראל (19.2.15), בו נדחה עירעורו של נאשם שנדון ל-5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בשל מספר עבירות של תקיפה סתם (בן זוג).

...

אף אם הניסיון לא צלח, אני סבור שעיקר הקושי נבע ממצבו הנפשי של הנאשם ולאו דווקא מחוסר רצונו בשינוי סגנון חייו.

על כן, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 9 חודשים, בניכוי תקופות מעצרו של הנאשם מיום 5.4.15- 13.5.15 ; 26.1.16 – 21.9.16 .

התוצאה היא שהנאשם נשא בעונשו.

במסגרת ת"פ (נת') 1997-09-19 מדינת ישראל נ' שושתרי (18.1.2022) הנאשם הורשע בכך שאיים על רעייתו כשהרים פמוט כסף ואמר לה כי יפגע בה. "בהמשך ולאחר שנכנסו לחדר אחר בבית, שב ואיים עליה הנאשם באומרו כי יחתוך אותה בווריד הצואר ויתאבד. חודשים אחדים קודם לכן, בהיותם בביתם במהלך הכנות לקראת שבת, אחז הנאשם בסכין ואיים על המתלוננת כי ידקור אותה". בית המשפט קבע כי מיתחם העונש ההולם במקרה שם נע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל, וקבע את עונשו של הנאשם על פי נסיבותיו האישיות.

...

ראו לעניין זה את קביעת בית המשפט העליון בעניין פלוני, שם נקבע כך:" פצעים נפשיים נוטים להגליד באיטיות, בניגוד לעיתים – לפצעים גופניים, ויש שאינם מגלידים לעולם. הנזק הנפשי, אם כן, עשוי להיות חמור ועוצמתי ואין כל מקום להקל בעונשו של מי שבמעשיו גרם אך (או בעיקר) לנזק כזה". על כן, אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא היא לפחות ברמה הבינונית.

במסגרת רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש נגד גזר הדין שניתן בעניינו.

לאור האמור לעיל, ובהיקש ממנו, ולנוכח ריבוי העבירות היחסי בפרשה זו ובשים לב למשך התקופה בה אימלל הנאשם, באורח פלילי, את שאדיה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה כאן, ביחס לכלל העבירות המתוארות בכתב האישום, נע בין 15 חודשי מאסר בפועל, ועד 30 חודשי מאסר.

· ת"פ (נתניה) 35111-02-19 מדינת ישראל נ' לזר (19.12.2019) הנאשם הורשע בכך שאיים על אישתו בכך שאמר לה "אם תלכי לבית משפט להתגרש אני אהרוג אותך ואז אהרוג את עצמי". בית המשפט קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

...

] לאור כל האמור לעיל, אני משית, איפוא, על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת ע"פ 8244/17 מדינת ישראל נ' פלוני (21.6.2018), קבע בית המשפט העליון: "לנאשם שהורשע אין זכות קנויה להתחשבות מצד בית המשפט באופן שיורה על ניכוי חלק מימי מעצרו החופפים לימי מאסרו, וברירת המחדל כאשר ימי המעצר הם בחופף למאסר אחר, היא כי ימי מעצר אלה לא ינוכו מן העונש. בנסיבות העניין, לא מצאנו כי ראוי המשיב להתחשבות בדמות ניכוי ימי מעצרו החופפים לתקופת מאסרו, אשר נגזר עליו בהליך פלילי אחר". במקרה דנא, לא ראיתי כל טעם לסטות מהכלל האמור; ניכוי ימי מעצרו של הנאשם בעת שהיה אסיר חוטא לעיקרון ההלימה ביחס לעבירות שאותן ביצע שלא בתיק דנא[footnoteRef:7], עליהן הוא נותן את הדין.

אני מורה על הפעלת ההתחייבות שהושתה על הנאשם בתיק התנאי דלעיל על סך 1,500 ₪, אשר ישולם תוך 90 יום מהיום; לא ישולם סכום זה במועד האמור – ייאסר הנאשם למשך שבועיים נוספים.

במקרה זה הורשע הנאשם בכך שאיים על בת זוגו על רקע רצונה להפרד ובהמשך השליך אותה על המיטה והכה אותה באגרופים בכל חלקי גופה; רע"פ 1805/11 שמחייב נ' מדינת ישראל (7.3.2011), בו נותר על כנו עונש מאסר בן 7 חודשים שהוטל על הנאשם בשל כך שהיכה את אישתו מכת אגרוף; רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.2011), בו נותר על כנו עונש מאסר בן 9 חודשים שהוטל על נאשם שהורשע בכך שאיים על רעייתו וכן היכה אותה במכות אגרוף לראשה, עיקם את ידה, נשכה וסטר לה; עפ"ג 22260-12-14 בדראן נ' מדינת ישראל (19.2.2015), בו נדחה ערעור נאשם שנדון ל-5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בשל מספר עבירות של תקיפה סתם (בן זוג).

...

כאמור, הצדדים טענו כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכל העבירות בהן הורשע הנאשם ואני מקבל טיעון זה. אכן מדובר במסכת עבריינית אחת בעלת קשר הדוק וברור בין העבירות ועל כן בכוונתי לקבוע מתחם עונש הולם אחד (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

הנאשם במקרה זה תקף את זוגתו וגרם לה חבלה של ממש בכך שהיכה אותה בפניה, משך בשערה ובעודה שרועה על הרצפה בעט בה והיכה אותה; רע"פ 8833/15 אבו רומי נ' מדינת ישראל (23.12.2015), בו נידון הנאשם לשבעה חודשי מאסר בפועל בשל כך שהכה את אשתו מספר פעמים, חנק אותה וגרם לה לחבלות; רע"פ 233/15 בטש נ' מדינת ישראל (22.1.2015), בו נדחה ערעורו של נאשם על חומרת עונשו – 12 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו – 13.6.20 מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירת אלימות נגד בן זוג.

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו באיומים על רעייתו.

...

גם בהתעלם מההסדר, אין בידי לקבל את עמדת המאשימה.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת אלימות מסוג פשע או עוון, לרבות איומים.