המשך עסקים לאחר בקשת הפירוק

למרות שהעסק היה מאוזן מבחינה עסקית, הרי כשנה לאחר תחילת השותפות ביקש הבעלים לפרק את השותפות.

בנסיבות אלה, מצאתי שלא לקבל את גרסת המחזיק, בהיותה גרסה חסרה, לוקה בהיעדר כל פירוט ונעדרת כל תעוד, הגם שהמחזיק הוא זה שניהל באופן בלעדי את העסק, המשיך בניהול העסק לאחר עזיבתו של הבעלים, והיה לגירסתו, בעל רוב הזכויות בשותפות.

...

בשקלול כלל הנתונים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המחזיק במחצית משכר טרחת כונס הנכסים, כאשר לטעמי, מירב האחריות למינוי הכונס רובצת עליו.

המסקנה היא כי יש לדחות את התביעה השטרית.

סוף דבר: אני מקבלת את תביעת הבעלים באופן חלקי, ומחייבת את היורשת לשלם לבעלים את הסכומים הבאים: בגין דמי שכירות בתקופת ההחזקה של הנכס סכום של 197,496 ₪.

הסעדים הזמניים בהחלטתי מיום 10.10.2019 הוריתי על מתן צוים אירעיים, האוסרים לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד החברה או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו, בהתאם לסעיפים 20(א)(3) ו-29(1) לחוק; צו איסור דיספוזיציה על נכסי החברה מכל סוג שהוא ואיסור ביצוע פעולה שאינה במהלך עסקים רגיל של החברה ללא קבלת אישור בית-המשפט, וכן צו לעיכוב הליכי מימוש או חילוט ערבויות שניתנו על-ידי החברה לטובת צדדי ג' להבטחת התחייבויותיה כלפיהם ובכלל זה הערבויות המפורטות בבקשת החברה (להלן: "הסעדים הזמניים").

] משמעות דחיית ההסדר המוצע לאור דחיית ההסדר המוצע על-ידי החברה, ובהיעדר כל הצעה אחרת המונחת בפניי - ולנוכח העובדה כי אין חולק על כך שהחברה נימצאת במצב של חידלות-פרעון לפי סעיף 2 לחוק (למצער לפי המבחן התזרימי שבסעיף זה, אך לא נטען בפניי כי מצבה המאזני שונה ועל כל פנים, כאמור, בדוחות הכספיים של החברה לשנת 2018 קיימת הערת "עסק חי"), ואף מונחת בפניי בקשה לפרוקה שלא הוגשה לה היתנגדות עניינית (למעט ההצעה האלטרנטיבית שיש לדחותה כאמור) - ובהנתן תמימות הדעים ששררה למעשה במהלך הדיון בפניי ובתגובות בכתב, לרבות עמדת הממונה - הרי שברור כי פני החברה לפירוק.

וראו גם סעיף 20(ג) לחוק הקובע כי "סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית-המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים". שתי הדרכים הנוספות ליצירת המסגרת הזמנית הרצויה, אשר הוצעו במהלך הדיון בפניי על-ידי בא-כוח הממונה, מחייבות תחילה מתן צו לפתיחת הליכים לשם פירוק החברה מכוח סעיף 23(א)(2) לחוק.

...

עוד אציין כי במקרה מורכב זה, ולאור היקף החובות של החברה וריבוי ההליכים והתביעות, אני מוצאת לנכון למנות שני בעלי-תפקיד; ראו גם סעיף 33(ה) לחוק בו נקבע כי "בית-המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך". כן ייאמר כי במקרה זה, בו הנושאים העיקריים שעל הנאמנים לטפל בהם הינם נושאים משפטיים מובהקים ולאו דווקא נושאים חשבונאיים וכלכליים, אני סבורה כי נכון למנות לתפקיד שני עורכי-דין ולאו דווקא עורך-דין ורואה-חשבון בצוותא חדא.

מכלל האמור לעיל, ומבלי לפגוע בכישוריהם של יתר המועמדים שהוצעו על-ידי בא-כוח הממונה, אני מורה על מינוים של עו"ד עופר שפירא (ממרכז עזריאלי 5 ת"א) ועו"ד איתי הס (מיגאל אלון 98 ת"א) כנאמנים זמניים לחברה (להלן: "הנאמנים הזמניים"), כפוף להמצאת תצהירי אי-ניגוד עניינים ובכפוף להמצאת התחייבויות עצמיות על סך של 250,000 ₪ כל אחד.

הוראות אופרטיביות לנאמנים הזמניים מכלל האמור לעיל אני מורה על הארכת תוקפם של הסעדים הזמניים שנקבעו על ידי בהחלטתי מיום 10.10.2019, וזאת עד ליום 27.11.2019.

במסגרת הבקשה מבקש הנאמן לחייב את המשיב, צדוק חיו (להלן: "צדוק"), לשלם לקופת הנשייה של החברה את סכום שוויו של עסק לעיטוף רכבים המכונה "סטריט סיין" (להלן: "העסק"), בטענה כי מדובר בנכס אשר נגרע ממצבת נכסי החברה עובר להליכי הפרוק.

יחד עם זאת, מספר הטלפון הנייד של צדוק מפורסם כיום באתר שהוקם על ידי רעייתו בשם "בולד סיין". לטענת הנאמן, אתר זה מהוה אתר חילופי על מנת לכסות את המשך הפעלתו של העסק בידי צדוק לאחר הפסקת פעילותה של החברה.

לטענת הנאמן, צדוק הודה בפניו קודם להליך המשפטי בבקשה כי קיבל לשימושו את אתר האנטרנט מידי מר שבת "עד להודעה חדשה". הנאמן סבור כי העסק הועבר לידי צדוק לאחר השבתת פעילות החברה, ולא בשל נתוקו של קו הטלפון הקווי של העסק כפי שנטען על ידי צדוק.

...

עמדתו של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") עד למועד כתיבת פסק הדין לא הוגשו סיכומי הממונה, למרות שהמועד לעשות כן חלף זה מכבר וחרף תזכורת שניתנה לו. דיון והכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מתבקשת איפוא המסקנה כי נכסיה הפיזיים של החברה שבלעדיהם לא תיתכן פעילות עסקית – מכונות העיטוף, הציוד המשרדי וחיתוך המדבקות – לא הגיעו מעולם לידיו של צדוק, אלא נותרו ככל הנראה בחזקתה של חברת מאג מדיה כחלק משיתוף הפעולה הקצר עם רוקח.

סוף דבר סיכומו של דבר, נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עניינו של ההליך שבכותרת הוא, כאמור, בבקשת חלק מהשותפים המוגבלים להורות על פירוק השותפות המוגבלת מטעמי צדק ויושר או מחמת מעשים של השותף הכללי אשר אינם מותירים לשותפים האחרים אפשרות מעשית להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות, מחמת אובדן אמון מוחלט.

בכל הנוגע לסכויי ההליך אציין כי הבקשה למתן סעד זמני שבפניי הוגשה לאחר שהוגשה תשובות המשיבות לבקשת הפרוק.

...

אשר לטענות הסף שהעלו המשיבות והנוגעות להסתמכות המבקשת על עדות שמועה ועל חוות דעת דין זר שלא הוכחה, אני סבורה כי דין טענות אלה להידחות.

בדומה, אף אין בידי לקבל את טענת המשיבה בכל הנוגע להוכחת הדין הזר.

סוף דבר על יסוד האמור, הבקשה מתקבלת באופן חלקי במובן זה שצו המניעה ארעי, מיום 21.6.2023, המורה למשיבה 1 או מי מטעמה ובכלל זה למר שובל מנוביץ', למר יגיל מנוביץ' ולמר צח חרמון, להימנע מלבצע כל פעולה בחשבון הבנק של השותפות הגרמנית – M.Object Kaiserslouten Gmbh & Co KG ובכלל זה לא להעביר ו/או לשעבד ו/או להמחות מזומנים, או פקדונות או זכויות אחרות, לכל גורם שהוא יוסיף לעמוד בתוקפו אך יוגבל לסכום של 4.6 מיליון אירו בלבד מתוך הכספים המופקדים בחשבון הבנק של השותפות כך שיתרת הכספים בחשבון לא תרד מסכום זה. צו זה לא יגביל את העברת הסך של 4.6 מיליון אירו לחשבון השותפות המוגבלת בארץ, ככל שהמשיבה 1 תראה לנכון לעשות כן, זאת כנגד מסירת הודעה על כך למבקשת ולבית המשפט.

עניינו של ההליך שבכותרת הוא, כאמור, בבקשת חלק מהשותפים המוגבלים להורות על פירוק השותפות המוגבלת מטעמי צדק ויושר או מחמת מעשים של השותף הכללי אשר אינם מותירים לשותפים האחרים אפשרות מעשית להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות, מחמת אובדן אמון מוחלט.

בכל הנוגע לסכויי ההליך הרי שכפי שציינתי במסגרת ההחלטה מיום 24.7.2023, הבקשה למתן סעד זמני שבפניי הוגשה לאחר שהוגשה תשובת המשיבות לבקשת הפרוק.

...

בהקשר זה אני סבורה כי אין נפקא מינה אם הכספים שהועברו מחשבון הבנק של השותפות הגרמנית לחשבון הבנק של השותפות המוגבלת מהווים חלק מהסכום של 4.6 מיליון אירו או מתווספים לסכום זה, שהרי משעה שהועבר לחשבון השותפות המוגבלת שוב לא יכולה להיות מחלוקת כי סכום זה שייך לשותפות המוגבלת.

מעבר לכך שסגנון הטיעון אינו מכובד, אינו מכבד ואינו ראוי, אף לא מצאתי, לאחר ששמעתי את עדותו של המצהיר מטעם המבקשת, כל יסוד לטענות המשיבות לופן, לא כל שכן לטענה לפיה ב"כ המבקשת פועל בשליחות עצמו וחבר אל מר מולר במטרה לייצר לעצמו תיקים או לטענה כי הוא פועל 'כתף אל כתף' עמו.

סוף דבר על יסוד האמור, הבקשה מתקבלת.