המשך חיוב כספי לאחר ניתוק מהכבלים

המשיבה הגיבה כי על אף מאמציה לא הצליחה להיתחקות אחרי שיחת המכר הראשונית בה סוכם על עסקת הטריפל, שכן הוא נכרת בשנת 2013 ומאז בוצעו שינויים בחבילה זו. המשיבה צרפה תימלול של שיחה אחרת בין הצדדים, שיחה מיום 6.11.16 (בין המבקשת לנציגת המשיבה עדי ממחלקת כספים) אשר נסובה סביב החוב מושא הליך זה. לטענת המשיבה, לאורך כל השיחה שארכה כ- 15 דקות, המבקשת לא חלקה על גובהו של החוב או על החיובים החודשיים שנגבו ממנה.

אומנם באותה השיחה המבקשת מלינה על כך שאין לה טלפון לשימוש כבר מהיום שהתחברה וכי ביקשה מנציגה אחרת לנתק את החיבור, אולם הנציגה הסבירה לה כי יתכן והיא מחוברת לטלפון במסגרת חבילת הטריפל ועל כן משמע שאין צורך בחיבור או נתוק כל רכיב בנפרד ויש בדבר רק להוזיל עלויות לעומת חיבור כל רכיב בחבילה בנפרד (אינטרנט, כבלים וטלפון).

אל מול זאת, עולה כי גם לשיטתה, בקשתה כי יורידו לה את רכיב הטלפון מהחיובים עלתה רק לאחר ניתוקים בשל אי התשלום ולא מיום כריתת ההסכם הראשוני (תמליל עמ' 9 שורות 26-27, עמ' 10 שורה 1-17), והיא אינה מלינה כנגד החיבור לעיסקת טריפל.

מוטב כי הצדדים ישקלו יחדיו את העלויות לכאן ולכאן בניהול הליך הוכחות אל מול בחינת תשלומים לפי שימוש מול תשלום לפי עסקת הטריפל לו תיתקבל טענת המבקשת, ובשים לב להפחתת גובה החוב לאחר החזרת הציוד מול סכום שהמבקשת הסכימה לשאת בו לו היה נכוחה כי מדובר בעסקת טריפל, ובשים לב לפער החישובי הלא מוסבר כאמור סבעיף 9 מעלה – ויגישו הודעה משותפת לבית המשפט על המשך הליכים: קביעת מועד להליך הוכחות בהתאם ליומנו של בית המשפט, בשנת 2020 או הודעה על הסדר ביניהם (נוכח השיקולים שהוצגו ובחינת חישוב מחדש של הסכומים בהתאמה לו תתקבלנה טענות מי מהצדדים) ומתן תוקף של פסק דין.

...

הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובא העד או הוצג המסמך, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.

על כן, אני סבורה כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן על מנת לברר לעומקו של דבר האם התקשרה בעסקת הטריפל ולו הייתה מחויבת רק עבור שימושים בפועל, כמה היה עליה לשלם בשים לב לכך שהמבקשת לוקחת על עצמה לשלם לפי שימוש גם אם עלות חבילת הטריפל הייתה מוזילה לה את העלויות עבור השימוש באינטרנט והכבלים, לו ייקבע כי אכן לא נקשרה על דעתה וידיעתה בעסקת הטריפל.

סיכומו של דבר, החוב עצמו לגישת המבקשת עומד על סך של 1699 ₪ לאחר הפחתתו עקב החזרת הציוד על ידה.

לטענת הנתבעות הכספים שנגבו מן התובעים הם בגין ציוד שלא הוחזר לאחר שהתובעת סירבה להשיבו, ולטענתן התובעים יכולים היו להקטין נזקיהם אולם לא עשו כן. בנוסף נטען כי לסלקום חסינות מפני נזקים עקיפים מכח ס' 40 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 ועל כל פנים סכומי הנזק מנופחים ומוגזמים.

מקום בו התובעים סברו כי המשך החזקת הציוד מטיל עליהם חובה הכרוכה בעלויות כספיות וגורמת לנזקים הרי שיכלו להחזיר את הציוד במרכז שירות ולצמצם הנזק המצטבר לנזק נקודתי בגין ביטול הזמן הכרוך בהחזרתו באופן זה. התובעת לא הראתה כי נתוק הכבלים המחברים את הציוד מצריכים הכשרה מיוחדת ולא ניתן לבצעם אלא על ידי טכנאי, כך שאין בטענה זו כדי לפטור את התובעים מן הנטל המוטל עליהם להקטין את נזקיהם (ראה טענת התובעת בפרוטוקול מיום 13.02.2017 עמ' 2 ש' 21-23).

טענת התובעת היא עדות יחידה של בעל דין בנגוד להסכם בכתב ולא מצאתי מקום לקבלה לעניין זה. מעבר לצורך יש לציין כי אף התחייבות כאמור אינה פוטרת את התובעים מלוודא כי הנתוק בוצע בפועל וכי אינם מחוייבים בכפל חיוב.

...

לאור האמור אני קובעת כי לאחר הגשת התביעה ניטל הציוד על ידי שליח מטעם סלקום וגם מנימוק זה אין מקום להוסיף ולחייב את התובעים בתשלומים עבור הציוד ויש לחייב הנתבעות להשיב את אשר נגבה בפועל מן התובעים.

מעבר לאמור סבורני כי התנהלות סלקום כמפורט לעיל ובפרט בכל הנוגע להשבת הציוד והטלת האחריות למחדליה על כתפי לקוחותיה הביאו לביטול זמנה של התובעת באופן בלתי סביר, מדובר במספר מחדלים מצטברים ומתמשכים אשר פורטו בהרחבה לעיל, וביניהם אי נטילת אחריות של סלקום למחדלה במתן השירות במשך שלושה שבועות והתעלמות מחובתה להשיב המצב לקדמותו ואלו עולים כדי רשלנות חמורה המצדיקה בנסיבות העניין פיצוי כספי גם בהתאם להוראות ס' 40א' לחוק התקשורת.

מכל המקובץ לעיל על הנתבעות להשיב לתובעים סך של 1314.70 ₪ וסך של 397.96 ₪ שנגבו מהם בפועל על ידי הנתבעות נכון למועד הגשת כתב התביעה המתוקן (13.03.2017) וכן לפצותם בסך כולל של 2,200 ₪.

זוהי תביעה, בה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי בסך 15,000 ₪ בגין השפלה, סבל ועגמת נפש ובגין הוצאות המתנה על קו טלפון עם הנתבעת במשך שעות.

להלן גרסת התובע העולה מכתב התביעה: ביום 30/9/14 נותקו שירותי הכבלים בביתו של התובע עקב חוב.

באשר לשימוש במילה "תוכי", זו נאמרה כך: "...אתה חוזר על עצמך כמו תוכי. אנחנו חוזרים, לא כאילו אנחנו שנינו חוזרים אחד על השני כמו-". משפט זה נאמר לאחר שיחה ארוכה שהתנהלה בין התובע לנציגה שחזרה מספר פעמים על אותו נושא, קבלת אישור הפקס לתשלום, כשהתובע אינו מרפה ואינו מביא לקידום עניינו מול הנציגה.

הנתבעת הניחה כתב הגנה מפורט ממנו ניתן להתרשם מניסיונות הנתבעת לגבות את החוב ולהסדיר את המשך מתן השירותים לתובע, ניסיונות שלא צלחו לאור היתנהלות התובע עצמו.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוני בעלי הדין בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה.

התובע טען כי הושפל על ידי נציגת הנתבעת בשירות הלקוחות, ברם, עיון בתמלול השיחה מביא למסקנה אחרת.

זאת ועוד, גם לאחר ששמעתי בדיון את התובע ואת נציגת הנתבעת, לא שוכנעתי בדבר קיומה של עילת תביעה כלשהי כנגד הנתבעת והתובע לא הרים את נטל ההוכחה והשכנוע המוטל עליו.

לאור האמור – התביעה נדחית.

לפניי תביעה כספית בה נטען לתקלות בשירות שספקה הנתבעת לתובעים, בין היתר בעיות קליטה בטלויזיה ובאינטרנט, שירות ווטספ לא מקצועי, אי הגעת טכנאי שתואם, המשך חיוב לאחר בקשה להתנתק מהשרות וכן עבור עוגמת נפש שנגרמה להם לטענתם.

הנתבעת ביקשה להעמיד עובדות המקרה על דיוקן וציינה כי התובעים היו מחוברים לשירותי ה"טריפל" של הנתבעת (טלויזיה בכבלים, תשתית אינטרנט וטלפון נייח) מתאריך 12.10.2014 כאשר מתאריך 22.1.2020 בוצע שידרוג, לבקשת התובעת 2 אשר כלל החלפת הציוד הקיים לציוד מיתקדם והחלפת 4 ממירי MINI FIBERBOX וממיר K 4 FIBERBOX.

...

אשר לאי הגעת הטכנאי, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים בהקשר זה, שוכנעתי כי דין הטענה להידחות באשר לשני מועדים מבין השלושה בהם תואמו הגעת טכנאים.

שוכנעתי כי יש לפצות את התובעים בסך של 700 ₪ בגין אי הגעת הטכנאי.

כך, אינני מקבלת את נימוק התובעים לסכום עוגמת הנפש אותו הם דורשים.

אשר לראש הנזק השני – נקבע בסעיף31א.(2ב) לחוק בזו הלשון: "(2ב)ביקש צרכן לבטל עסקה מתמשכת באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 13ד-והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות אותו סעיף;" 13.

זאת ועוד, במכתב שנשלח לתובע מן המועצה לשידורי כבלים ולשירותי לווין של משרד התקשורת מיום 30.3.11, נכתב בין השאר: "לידיעתך, לאחרונה המועצה הטילה על חברת HOT עיצום כספי בגובה של 90,300 ₪ גם בגין חיוב המנויים בדמי מנוי, לאחר בקשת הנתוק והשבת כספים אלו שנגבו באיחור". הנתונים הנלקחים בחשבון על ידי בית המשפט בעת קביעת גובה הפצוי נקבעו בסעיף 31(א)ה לחוק כדלקמן: ה) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (2) עידוד הצרכן למימוש זכויותיו; (3) חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה; (4) שווייה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה; (5) ההיקף הכספי של עסקי העוסק; (6) גובה הקנס הקבוע בשל אותה הפרה לפי סעיפים 23 או 23א, אם קבוע קנס כאמור.

...

אשר לראש הנזק הראשון-שוכנעתי כי התובע אכן עמל רבות ובזבז זמן ניכר בפניותיו לנתבעת ובזמן המתנה לקבלת מענה טלפוני (אם כי לא תשובות סדירות).