המשך הליך ללא נוכחות נציג ציבור בדיון

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב פ"ה 56043-03-17 06 יוני 2021 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן התובעת: סיגלית פלס ע"י ב"כ: עו"ד רונן לפיד הנתבעות: 1 מדינת ישראל ע"י ב"כ: עו"ד איריס גלילי יולזרי 2. טלדור יועצים ע"י ב"כ: עו"ד נועה פלר ממן החלטה

במהלך הדיון בבקשה נעשה ניסיון, מצד בית הדין, להביא את הצדדים לפיתרון מוסכם ואולם הניסיון לקדם פשרה בהליך לא צלח ועל כן המצהירים מכל צד נחקרו בחקירות נגדיות והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הדיון.

המבקשת טוענת כי נפלו פגמים מהותיים הן בזימונה של המבקשת לשימוע והן בשימוע עצמו שנערך ללא נוכחותה של המבקשת ובא כוחה.

עוד בהקשר למכתבו של מנהל הלפ"מ מיום 11.4.2021, טוענת המבקשת כי בדרך בה בחר מנהל הלפ"מ להתנהל מול המשיבה 2, פעם אחת כאשר קבע למשיבה 2 כי עליה להמשיך את הליך השימוע, ופעם שניה כאשר קבע למשיבה 2 כי ככל שהמבקשת תבחר שלא להופיע לשימוע תחשב כמי שבחרה לוותר על זכותה לשימוע, מביאים למסקנה כי מנהל הלפ"מ מודה כי הוא בפועל המעסיק האותנטי של המבקשת.

...

לטעמנו, באי מתן הסעד הזמני, קרי, פיטורי המבקשת בתום 20 שנות עבודה בתפקיד אותו מלאה במחלקת הגרפיקה המנוהלת על ידי המדינה, ייגרם למבקשת נזק גדול יותר מאשר הנזק שייגרם למדינה לו ניתן היה הסעד הזמני.

סבורים אנו כי, בשלב זה ועד למתן פסק דין בתיק העיקרי (שאמור להינתן בחודשים הקרובים שכן הליך ההוכחות כבר הסתיים ועל הצדדים להגיש סיכומיהם) לא ייגרם למדינה כל נזק מנסיון לשלב את המבקשת בשירותיה, שכן סיום העסקתה של המבקשת נבע מסגירת מחלקת הגרפיקה בלפ"מ ולא בקיומן של טענות אודות תפקודה המקצועי של המבקשת.

סוף דבר: הליך הפיטורים שננקט על ידי טלדור בהתייחס למבקשת – מבוטל.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 15994-03-14 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור מעסיקים – מר יוסף בנבנישתי נציג ציבור עובדים – מר אלי קדוש התובע: הלל איתיאל ע"י ב"כ: עו"ד אברהם ביטון הנתבעת: נחמה בורנשטיין ע"י ב"כ: עו"ד ליאור כספי פסק דין

היא נסמכה על הידוע בציבור שלה .הנתבעת, גיורת , קשורה לנתבע 1 יחיאל ויקטור בורנשטיין בן הרוש (להלן: יחיאל) אשר היה מודע להליכים, היה מיוצג ע"י עו"ד , והמשיך בהליכים אחרי מתן פסק הדין עד שנמחק מהתביעה בהסכמת התובע בפסק דין מיום 19/2/21.

אף לא נכחה בדיונים.

...

אשר על כן התביעה של התובע מר הלל איתיאל כנגד הגברת נחמה בורנשטיין נדחית.

גם לגופו של עניין בדקנו את טענות הצדדים ביחס לאישורי המסירה ומצאנו כי פסק הדין נשוא המחלוקת הגם שניתן על סמך החלטות מפורטות ניתן כאשר כל מסכת המסירות לא הייתה לפני בית הדין והפגמים הרבים שעלו במסירות כפי שפירטנו לעיל לא היו אז בזמן אמת בפנינו.

נוכח כל האמור לעיל, התביעה של התובע נגד הגב' נחמה בורנשטיין נדחית.

וכך הוסבר בסעיף 3ב לפסק הדין ביחס להשתתפותה של גב' פישר במתן פסק הדין: "לדיון הראשון בבית הדין הופיעו שני נציגי הציבור. לדיון השני לא הופיעה נציגת הציבור (מ) בשל מיגבלות הקורונה. יחד עם זאת, וכפי שיפורט גם להלן, לאור מגבלותיו הרפואיות של ריאדא [המעסיק – א.א.], קשה היה להתבסס על עדות זו ועיקר התיק נסמך על הדיון הראשון בו הופיעה גב' פישר. לכן, אף שלא היתה נוכחת בדיון השני, נחתם פסה"ד על ידי שני נציגי הציבור בתיק, לאחר שגב' פישר קראה את פרוטוקול הדיון השני בו לא הייתה נוכחת". העירעור דנן במסגרת הדיון בעירעור ציין בית דין זה והציע כדלקמן: "עיון בפרוטוקול דיון ההוכחות הראשון בבית הדין האיזורי, מעלה כי הישתתפו בו נוסף על ראשת ההרכב, נציג הציבור מר נתן מזרחי וגב' אסתר סלנט. עיון בפרוטוקול הדיון השני, במהלכו הושלמו ההוכחות וסוכמו הטיעונים, מעלה כי הישתתף בו בנוסף על ראשת ההרכב נציג הציבור מר נתן מזרחי. על פי הכללים, פסק הדין היה צריך להנתן ע"י מותב בית הדין בהישתתפות ראשת ההרכב, נציג הציבור מר מזרחי ונציגת הציבור גב' סלנט. עיון בפסק הדין מעלה כי פסק הדין ניתן בהישתתפות ראשת ההרכב, מר מזרחי ונציגת הציבור סימה פישר. בנסיבות אלה, נפל פגם בפסק הדין ודינו להתבטל משניתן שלא ע"י המותב אשר היה אמור לתיתו. עיון בסעיף 3ב לפסק הדין לא מספק הסבר מניח את הדעת שיש בכוחו להסביר את הפגם האמור.

המותב האחר יתן הנחיות לגבי אופן המשך בירור ההליך, לרבות בשים לב לבקשות מי מהצדדים.

" (הדגשה הוספה – א.א.) לגופו של המקרה שנידון בבג"ץ ישקר נקבע כי: "בעניינינו נתן המותב המקורי (הקטוע) פסק-דין בעיניינו של המשיב. כאמור, עצם נתינת פסק-הדין עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. אולם במקרה דנן מדובר בפסק-דין מלא ומפורט המסתמך על ראיות שהובאו בפני בית-המשפט ועל היתרשמות בית-המשפט מהעדויות שבאו לפניו. בית-המשפט בחן את הראיות, התרשם מהן, ועל סמך כל אלה החליט לפסוק למשיב פצויי פיטורין ותשלומים נוספים, כולל פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה למשיב מהיתנהגות העותרת כלפיו. לכך יש להוסיף, שבנסיבות העניין לא התערבה ערכאת העירעור בפסק-הדין לגופו של עניין, שכן פסק-הדין בוטל מעקרו עקב פגם בהרכב המותב, ולכן לא ניתנו הוראות כלשהן לתיקונו. במצב דברים זה אין מתקיימות נסיבות כלשהן המנתקות את שני חברי המותב המקורי מהאופן שבו התרשמו מהעדויות ומהראיות שהיו לפניהם בהליך הקודם והמאפשרות להם לידון מחדש בתיק, כולל הישתתפות בתהליך קבלת ההחלטות במותב, ללא שיהיו מושפעים ממשית מההליך הקודם. לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי צירוף חברי המותב המקורי למותב הדן מחדש בתיק נוגד את הכלל בדבר העדר משוא פנים. בנסיבות אלה אין לצרפם למותב זה." (הדגשה הוספה – א.א.) ולענייננו, שניים מבין חברי המותב המקורי – ראשת ההרכב ונציג הציבור מר מזרחי, פסקו על בסיס התרשמותם מהעדויות שבתיק.

...

. לסיכום, כאשר נדרשים בית-הדין הארצי או השופט הראשי של בית-הדין האזורי להחליט בדבר הרכב מותב אשר ידון מחדש בתיק שפסק-דין קודם שניתן בו בוטל, עליהם לשים לנגד עיניהם את הכלל בדבר היעדר משוא פנים.

" (הדגשה הוספה – א.א.) לגופו של המקרה שנדון בבג"ץ ישקר נקבע כי: "בענייננו נתן המותב המקורי (הקטוע) פסק-דין בעניינו של המשיב. כאמור, עצם נתינת פסק-הדין עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. אולם במקרה דנן מדובר בפסק-דין מלא ומפורט המסתמך על ראיות שהובאו בפני בית-המשפט ועל התרשמות בית-המשפט מהעדויות שבאו לפניו. בית-המשפט בחן את הראיות, התרשם מהן, ועל סמך כל אלה החליט לפסוק למשיב פיצויי פיטורין ותשלומים נוספים, כולל פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה למשיב מהתנהגות העותרת כלפיו. לכך יש להוסיף, שבנסיבות העניין לא התערבה ערכאת הערעור בפסק-הדין לגופו של עניין, שכן פסק-הדין בוטל מעיקרו עקב פגם בהרכב המותב, ולכן לא ניתנו הוראות כלשהן לתיקונו. במצב דברים זה אין מתקיימות נסיבות כלשהן המנתקות את שני חברי המותב המקורי מהאופן שבו התרשמו מהעדויות ומהראיות שהיו לפניהם בהליך הקודם והמאפשרות להם לדון מחדש בתיק, כולל השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות במותב, ללא שיהיו מושפעים ממשית מההליך הקודם. לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי צירוף חברי המותב המקורי למותב הדן מחדש בתיק נוגד את הכלל בדבר היעדר משוא פנים. בנסיבות אלה אין לצרפם למותב זה." (הדגשה הוספה – א.א.) ולענייננו, שניים מבין חברי המותב המקורי – ראשת ההרכב ונציג הציבור מר מזרחי, פסקו על בסיס התרשמותם מהעדויות שבתיק.

[4: ע"א 295/59 כוז'הינוף נ' מירום, פ"ד יג 1438 (1959); בג"ץ ישקר; ] סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שעניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי למותב חדש שיקבע על ידי נשיא בית הדין האזורי ירושלים.

השופטת לאה גליקסמן לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל-אביב (השופטת קארין ליבר לוין ונציג הציבור מר נתן אברהם; סע"ש 39279-03-19), במסגרתה הורה בית הדין על החלפת נציג ציבור (מעסיקים), מר שלמה לס נוכח סיום כהונתו בנציג ציבור (מעסיקים) אחר, מר נתן אברהם, ועל המשך ההליך "מהמקום בו הוא נמצא", דהיינו מתן פסק הדין, בהישתתפות מר נתן אברהם במותב.

עוד נטען, כי "רובו של תיק זה הוא היתרשמות מהעדים" ומשכך אין מקום להשתתפותו במותב של נציג ציבור שלא נכח בדיון.

בעיניין זה כבר נקבע, כי "הצדדים הסכימו בדיון ביום 3.6.2013 לניהול ההליך לפני מותב חסר, כך שלא ישתתף בו נציג ציבור מעסיקים, והתחייבו שלא להעלות כל טענה בקשר לכך. הסכמה זו מחייבת את הצדדים, ואין הרשת יכולה להעלות בדיעבד, בשלב העירעור, טענות בקשר לאי הישתתפות נציג ציבור (מעסיקים) במותב" (ע"ע (ארצי) 8784-07-16 רשת הגנים של אגודת ישראל - רומה שוקר ואח' (5.12.2018), בפיסקה 23 והאסמכתאות שם).

...

בסופו של דבר המבקש הסכים לכך שפסק הדין יינתן במותב חסר, קרי "ללא חתימה של מר שלמה לס או חתימה של כל מאן דהוא שאמור להחליפו" ובמילים אחרות, שפסק הדין יינתן בדן יחיד.

נוכח הטענות דלעיל עתר המבקש למתן פסק דין בדן יחיד ולחלופין לשתף במותב גם נציג ציבור (עובדים) חדש, נוסף על מר אברהם, אשר "יקרא את כל התיק וכל החקירות בדיוק כפי שמייעד בית הדין את תפקיד זה למר אברהם נתן". הכרעה לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ובחומר הנוגע לעניין מתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

על מנת למנוע ביזבוז זמנם של הצדדים ניתנה החלטה בדיון מיום 16/3/23 כי לנוכח העובדה שנציגי הציבור הוזמנו ולא הגיעו, ועל מנת למנוע ענוי דין והתמשכות ההליך, הדיון יקויים בהרכב חסר, וכי בכל מקרה נציגי הציבור יהיו שותפים ויחתמו על פסק הדין לאחר שיעיינו גם בפרוטוקול הדיון מיום זה. לאור זאת, ולמרות שלא נכחו בדיון האחרון – נציגי הציבור התבקשו לעיין במלוא החומר שבתיק, ולאחר מכן חתמו על פס"ד זה. ונקודה נוספת: בסיום שמיעת עדי התובע ביום 15/9/22 , ובטרם נשמעו עדי הצדדים האחרים, אמר ב"כ התובע לפרוטוקול כדלקמן: "אני מבקש להעיד את מר מוחמד טיט שלא הגיש תצהיר ורק לאחרונה נמצא מידע עליו. לפי התובע ושני העדים שהעידו שהוא זה שהכיר את התובע ואת העדים, נבקש להעיד אותו בעדות ראשית". למרות התנגדויות של ב"כ הנתבע וב"כ קובי בית ולמרות ששמו של עד זה כלל לא הופיע ברשימת העדים של התובע מלכתחילה (ואף שהבקשה להעידו התבקשה לא בתחילת הדיון, אלא רק לאחר שנשמעו העדויות האחרות מטעם התובע), ועל מנת שהתמונה כולה תתברר, התיר בית הדין את העדתו של עד זה, ולפיכך המשך הדיון נדחה למועד אחר.

...

יחד עם זאת, ולאור עדותו של טרשן כי הוא קיבל 500 ₪ ליום – אנו קובעים כי שכרו היומי בחברת קובי בית עמד על 500 ₪.

סוף דבר: בית הדין מכיר בכך שהתובע נפל במדרגות באתר הבניה ברח' חגי ב-9/1/18, כאשר נשא בידיו דוד שמש – וכי יש לראות אירוע זה כתאונה בעבודה (מבלי להתייחס לחומרת הפגיעה ולמידת מוגבלותו).

לגבי התובע, ואף שתביעתו מתקבלת חלקית - לאור התנהלותו והתנהלות עדיו, כמפורט לעיל, (כשבין השאר עשה ביודעין שימוש בהיתר כניסה לישראל שלא בהתאם לאמור באישור), גם בעניינו איננו פוסקים הוצאות לטובתו, וכל צד יישא בהוצאותיו.