תמצית טענות המבקשת
ביום 8.7.20 הגישה המבקשת המרצת פתיחה שבמסגרתה ביקשה להצהיר כי היא בעלת זכויות החכירה במקרקעין, ולחילופין, להצהיר כי בהתאם להסכם פיצוי נשוא החלטת מינהל מקרקעי ישראל 727 היא זכאית להקצאת זכויות חלופיות במיגרש 2091.
...
בפסק הדין בענין אלו עוז הנ"ל קבע בית המשפט העליון כי אין להיעתר לבקשה למתן סעד זמני אלא אם שוכנע בית המשפט כי "דוחק הנסיבות מחייב התערבות שיפוטית מוקדמת, עוד בטרם בירור התביעה. שיהוי בהגשת הבקשה חותר תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת, ויש בו משום ראיה לסתור את טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית עבורו. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר נטען, כי הסעד הזמני נדרש לשם הגנה על זכות קניינית".
ברע"א 1450/20 פרופ' טוביה פרילינג נ' ניר משה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (19.4.2020) נקבע כך:
"שיהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני יש בו כדי לחתור תחת הטענה בדבר הדחיפות הנטענת במתן הסעד, ואף יש בו משום ראיה לסתור בדבר טענת מבקש הסעד בדבר חיוניות ונחיצות הסעד טרם שתתברר תביעתו במסגרת ההליך העיקרי (רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פסקה 11 (28.6.2010); ע"א 2570/19 לזרוביץ נ' פפר, פסקה 15 (27.10.2019)). שיהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני אף עשוי לשמש טעם מספק לדחיית הבקשה. בשונה מבירור טענת שיהוי בהגשת תביעה, בעת בירור טענת שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני ניתן להסתפק בעצם קיומו של שיהוי וזאת אף ללא דרישה לקיומו של יסוד נוסף, דוגמת שינוי מצבו של המשיב לרעה בעקבות אותו שיהוי (רע"א 9416/16 שעשוע נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ (17.1.2017); רע"א 8203/18 ברוקנר נ' שטרית (13.12.2018))".
דיון והכרעה
תחילה, אני דוחה את טענת המשיבה לעניין התיישנות התובענה.
הגם שבשלב זה סיכויי ההצלחה של התובענה עדיין אינם ברורים, שוכנעתי כי היא מעלה שאלה רצינית לדיון ולא מדובר בטענות סרק.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.