המרצת פתיחה של מתיישבים נגד אגודות שיתופיות

המשיבים 2-5 (יכונו להלן גם - המשיבים) סברו כי מימוש הזכות לבניה על מיגרש בהרחבה אינו כדאי מבחינה כלכלית, משתנאי החכירה הנדרשים כיום כוללים דרישה לתשלום 91% מערך הקרקע, ועל כן פנו למשיב 7 רשם האגודות השיתופיות (להלן- הרשם) ועתרו כנגד האגודה לביטולה של החלטת האספה, אף תבעו לקבל פיצוי, חלף הזכות למגרש בהרחבה, מתוך הכספים העתידים להיתקבל מיזמות המקרקעין.

לפי תקנון האגודה (נספח 4 להמרצת הפתיחה), הגורם המיועד להכריע בסכסוכים הוא "משפט החברים של ההסתדרות הכללית", אלא שגוף זה עבר מהעולם, והבורר מונה בידי הרשם לפי תקנה 2א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972 המורה כי: "אגודה שסיווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים - בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו - ייושב הסיכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסיכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע". משאין מחלוקת בנושא תוקף התקנה האמורה (וראה האמור ב"הודעת הבהרה לבית המשפט" מטעם המבקשים מיום 15.03.2015), בית המשפט אינו נידרש לידון בו [רע"א 1158/12 נהיר נ' ברמץ, פסקה 14, ניתן ב-20.05.2012; ע"א (חי') 4914-10-13 רובין נ' עבדון – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, 25.07.2014].

...

משיבים 2 הגישו הודעה בה ציינו כי "ההחלטה על מינוי הבורר... התקבלה על ידי רשם האגודות השיתופיות... המשיבים 2 לא היו צד להחלטות אלו אלא פעלו על פי הוראת המשיב 1 [האגודה – י.ש.] ובהנחייתו... אין למשיבים 2 כל עמדה ביחס לשאלת חוקיות מינויו של הבורר ו/או סמכותו לדון בסוגיה שבמחלוקת, וממילא יכבדו כל החלטה של בית המשפט... אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, מבקשים המשיבים 2 כי בית המשפט הנכבד יורה על מחיקתם מן ההליך". משיבים 5 חתמו על מסמך בנוסח זהה (כאשר במספר מקומות הוחלף הכיתוב "משיבים 2" ב"משיבים 5" ובחלקם לא).

התוצאה אני דוחה את עתירת המבקשים.

בית המשפט המחוזי בנצרת ה"פ 10652-08-12 סליטרניק ואח' נ' רמות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ בפני כב' השופט בנימין ארבל המבקשים 1.עמרי סליטרניק 2.יעל סליטרניק ע"י ב"כ עו"ד אייל נון ועו"ד דוד סלטון המשיבה רמות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איקו פרי פסק דין

לדברי המבקשים, כאמור בבקשה שהגישו על דרך של המרצת פתיחה: "לאחר שהזכויות במיגרש הועברו על שמם, החליטו התובעים, בצער רב, מסיבות אישיות וכלכליות, שלא לממש את הבנייה על המיגרש ולמכור את המיגרש כפי שהוא, וזאת בשל אילוצים שנוצרו בחייהם האישיים במקום עבודתה של התובעת 2". על כן, הם התקשרו בעיסקה עם קונים פוטנציאלים ופנו לוועד המושב והודיעו כי בכוונתם למכור את המיגרש.

המבקשים, אשר לא השלימו עם תשובת הוועדה הגישו נגדה את התובענה שבפנינו, בה הם עותרים לסעד של הצהרה, לפיו על המשיבה לאפשר להם את מכירת מיגרש מספר 339 בהרחבת מושב רמות שברמת הגולן, ולאפשר קיום הליכי מכירה רגילים ובתום לב לרוכשים בכוח [פוטנציאלים] של המיגרש.

עמדתה של אגודת המושב מתמצית, בצורה ברורה בסעיף 6 לסיכומיה בכתב: "האגודה היתקשרה בהסכם עם המבקשים, פועלת בעיניינם הן בכובעה כבעלת זכויות במשבצת הקרקע שהמלצתה התבקשה לעסקה והן בכובעה כממליצה להסתדרות הציונית ולמנהל מקרקעי ישראל באשר לזהותם של המתיישבים אשר להם נמסרים המגרשים בפטור ממכרז, ובפטור מלא מתשלום דמי חכירה מהוונים.

...

מעמדה של ההסתדרות הציונית דומה למעמדה של הסוכנות היהודית כגורם מיישב, אשר פעילותו אמורה להשתלב במדיניות חלוקת הקרקעות הכללית במדינה, הנקבעת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, כפי שמצאנו בפסק הדין בע"א 1257/01 הנ"ל: "הסוכנות היהודית הינה גורם מיישב אשר מעמדו בכל הקשור להקצאת קרקעות הוסדר בהחלטה מס' 14 של מועצת מקרקעי ישראל. מנוסחה של החלטה זו עולה כי אף שהסוכנות מעורבת בהליך ההחכרה של הקרקע החקלאית, זו נעשית על-פי קווי המדיניות של מועצת מקרקעי ישראל ובכפיפות לה. עקרונות מדיניות אלה באים לידי ביטוי גם בחוזה התלת-צדדי, בין המינהל, הסוכנות והאגודה. הסוכנות כגורם מיישב משתלבת במדיניות הקרקעות אשר נקבעת על-ידי הרשות המוסמכת, ואין היא בעלת מעמד לפעול בניגוד לה." (עמוד 644).

סבורני כי במקרה שלפנינו, פעל המושב כראוי.

התובענה נדחית.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה ובתשובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להיות מסולקת על הסף, מכל אחד ואחד מן הטעמים הבאים: ככל שמדובר בהצהרה הנוגעת לעניין גודל השטח, קיים מעשה בית דין בין הצדדים, שכן כבר נקבע ע"י כב' השופט רובין בגדר ה"פ 28331-10-13, בבקשה לאותו סעד הצהרתי ממש, כי עניינים אלו יוכרעו במסלול המינהלי בלבד, ומדובר למעשה בעירעור עקיף על פסק דין זה שהוא פסק דין חלוט, לאחר שניסיון לפתוח את הדיון בעיניין במסגרת בקשה לביטול פסק דין כשל וכאשר אין בסמכותי לשבת כערכאת ערעור על פסקי דין חלוטים, בפרט של ערכאה זו. אני ערה לעובדה כי המרצת הפתיחה הראשונה הוגשה כנגד המועצה האזורית מטה בנימין הוועד המקומי מצפה יריחו ומצפה יריחו אגודה שיתופית להתיישבות, ואילו ההליך שבפני מכוון כנגד שני הגופים האחרונים ומנהלת הארנונה ולא כנגד המועצה האזורית מטה בנימין, אלא שמתגובת המשיבה עולה כי אין מנהלת כזו, ובעל הדין היחיד הראוי הוא המועצה האזורית, לגביה הוכרעה המחלוקת, ועל כן אין בכך כדי לשנות ממסקנתי.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה ובתשובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להיות מסולקת על הסף, מכל אחד ואחד מן הטעמים הבאים: ככל שמדובר בהצהרה הנוגעת לעניין גודל השטח, קיים מעשה בית דין בין הצדדים, שכן כבר נקבע ע"י כב' השופט רובין בגדר ה"פ 28331-10-13, בבקשה לאותו סעד הצהרתי ממש, כי עניינים אלו יוכרעו במסלול המנהלי בלבד, ומדובר למעשה בערעור עקיף על פסק דין זה שהוא פסק דין חלוט, לאחר שניסיון לפתוח את הדיון בעניין במסגרת בקשה לביטול פסק דין כשל וכאשר אין בסמכותי לשבת כערכאת ערעור על פסקי דין חלוטים, בפרט של ערכאה זו. אני ערה לעובדה כי המרצת הפתיחה הראשונה הוגשה כנגד המועצה האזורית מטה בנימין הועד המקומי מצפה יריחו ומצפה יריחו אגודה שיתופית להתיישבות, ואילו ההליך שבפני מכוון כנגד שני הגופים האחרונים ומנהלת הארנונה ולא כנגד המועצה האזורית מטה בנימין, אלא שמתגובת המשיבה עולה כי אין מנהלת כזו, ובעל הדין היחיד הראוי הוא המועצה האזורית, לגביה הוכרעה המחלוקת, ועל כן אין בכך כדי לשנות ממסקנתי.

אשר על כן אני מקבלת את טענת המשיבים להעדר יריבות, להעדר עילה ולמעשה בית דין ומורה על מחיקת המרצת הפתיחה.

בשנת 1996 הגישה האגודה תביעה לרשם האגודות השיתופיות נגד המשיבה, בה עתרה להורות על פינויה של המשיבה משטח המריבה (נספח ד לכתב התביעה בתיק זה).

משחלפו כ-6 חודשים מאז החלו הליכי הבוררות וטרם ניתן פסק דין, הגישה המשיבה בקשה, בדרך של המרצת פתיחה, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ה"פ 1135/96), בה עתרה להורות על הפסקת הליכי הבוררות.

עם זאת מאפייניו החוזיים של התקנון זכו להכרה בפסיקה ארוכת שנים (ראה ע"א 627/61 גלברג נ' מושב עובדים "תל-עדשים" בע"מ, פ"ד יז 1281; ע"א 556/69 "ניר" חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בע"מ נ' ביטן, פ"ד כד (2) 710; ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ' לוין, פ"ד לא (2) 265; ע"א 524/88 "פרי העמק"-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב-מושב עובדים של הפועל המזרחי, פ"ד מה (4) 529, 534-535).

...

מכאן שבהיעדר הסכם חדש לעניין העברתו של הסכסוך לבוררות, וכל עוד לא שונתה החלטת השופטת שטמר, אין מנוס אלא לדחות את בקשת האגודה.

בשים לב לכל האמור הנני דוחה את הבקשה לעיכוב ההליכים.

כמו כן הנני קובע קדם משפט בתיק העיקרי ליום 26.11.2007 שעה 8:30.

המבקשת 1, ניר שיתופי-אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים בישראל בע"מ, הינה הבעלים הרשום של המקרקעין.

משלא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה במשא ומתן, הגישה המשיבה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי.

מן הנתונים שלפניי עולה כי במהלך למעלה משלושים שנים שמרו המבקשת 1 והמשיבה על מעין סטטוס-קוו: המשיבה לא הגישה תביעה נגד המבקשת בטענה של הפרה חוזה ובדרישה כי האגף יירשם על שמה, ואילו המבקשת מצידה לא ניסתה לסלק את ידה של המשיבה מהאגף, אף שלטענתה לא קיבלה כל תמורה עבורו.

...

בכך די כדי להביאני למסקנה כי לא היה שיהוי בהגשת הבקשה לסעד זמני.

בנסיבות העניין, צימצום הצו כמבוקש עלול לרוקנו מתוכן, ועל כן נדחית גם טענתם החלופית של המבקשים.

הבקשה נדחית.