מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

המרצת פתיחה של חברות תעופה תורכיות נגד רשות שדות התעופה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הרקע והצדדים התובע הזמין אצל הנתבעת כרטיסי טיסה הלוך ושוב לפריז עבורו ועבור בני משפחתו (סך הכל חמישה כרטיסי טיסה), ובתאריך 15.8.12 הגיעו הנוסעים לשדה התעופה בפריז על מנת לחזור ארצה לישראל (להלן: "הטיסה הראשונה").
הנתבעת המשיכה ופרטה את פעולותיה למציאת פיתרון לנוסעים, כאשר בין מהלכיה היו: חכירת מטוס של חברת טורקית אשר קיבל אישור המראה אך לאחר מכן בוטל בשל תקלה במטוס; חכירת מטוס חלופי של חברה ספרדית במועד הסמוך למועד המראת הטיסה החלופית הראשונה, שאף היא בוטלה על ידי המחכיר בשל "מיגבלה מבצעית". הנתבעת טענה כי פינתה את הנוסעים לבית מלון, ודאגה להם לכלכלה מלאה וארוחות בבית המלון, והכל על חשבונה.
כך למשל, לפני כניסת החוק לתוקף, נקבע בת"ק (תביעות קטנות, פתח תקוה) 16418-02-09, גילה אבטה נ. swiss international air lines ltd [14.01.2010], כי: "אכן, הטיסה המיועדת לשוויץ בוטלה ומטעמים שאף לנתבעת מס' 1 לא הייתה שליטה עליהם. על כן - באשר לעצם ביטול הטיסה האמורה, אין לחייב את התובעת. יש לבחון את השאלה האם בשל היתנהגותה של הנתבעת לאחר ביטול הטיסה, יש לחייבה מטעם כלשהוא. על הנתבעת, במצב דברים שכזה, לדאוג להמשך שהותה של התובעת בהנובר ולפצותה בשל שהות מתמשכת כזו, או לדאוג להביאה בטיסה חלופית ליעד אליו התחייבה, דהיינו לשוויץ... על כן, ולמרבה הצער, בשל כל אי הנוחות שנגרמה לתובעת, עולה מן האמור לעיל, כי חברת התעופה עשתה ככל שביכולתה כדי לקדם את ענייניה בשל ביטול הטיסה." ובת"ק (תביעות קטנות, באר שבע) 53583-05-11, טוביה ציפין נ' איזי גו בע"מ [21.12.2011], נפסק כי: "במאמר מוסגר אעיר, כי אם האיחור נבע מתקלה טכנית, אשר אינה בשליטת המוביל היה מקום לבדוק אם אכן המוביל עשה את מירב המאמצים שהטיסה תצא ללא עיכובים, או להעמיד לרשות הנוסעים מטוס חלופי ולא תמיד יש להטיל על המוביל אחריות רק בשל העיכוב בטיסה. תקלה במטוס הנה תופעה קיימת ואפשרית, ואין להטיל על מוביל אחריות אוטומאטית בשל כך לנוכח חוזה התובלה ולנוכח הוראות "אמנת ורשה". הפרשנות הנוגעת לזכות נוסעים לפצוי במקרה של תקלה טכנית, לאחר כניסת החוק לתוקף, אינה אחידה.
בת"ק (תביעות קטנות, ראשון לציון) 26665-09-12 אורי קנר נגד ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ, [13.12.2012] (להלן: "פרשת קנר"), התבררה בפניי תביעה המתייחסת לאותה טיסה נשוא התביעה דנן, מפריז, ושם קבעתי כי אין מקום לפצוי התובעים בשל ביטול טיסה זו. בת"ק (תביעות קטנות, תל-אביב) 32988-10-12, אילה שושנה גסקו נ. ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ [22.03.2013] – נפסק כי יש לנוסעים (על אותה טיסה הנדונה בתובענה זו) זכות לפצוי בהתאם לחוק.
...
דיון והכרעה השאלה העומדת בפני היא: האם לנתבעת עומדת ההגנה שבסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, או המקבילה לה בסעיף 19 לאמנת מונטריאול, קרי, האם ביטול הטיסות היה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת הנתבעת, והאם היא אכן עשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את ביטולן באותן הנסיבות? לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהניחו שני הצדדים בפניי, שוכנעתי כי הנסיבות שגרמו למשבר הדלק לא היו בשליטת הנתבעת ולא היה בידה לנקוט אמצעים למניעת התקלה.
בשל טענת הנתבעת כי סיפקה לתובע ומשפחתו, כמו גם לכל יתר הנוסעים, כלכלה מלאה וארוחות, ובהעדר קבלות ואסמכתאות, אינני מקבלת את טענת התובע כי נדרש להוצאות בשל אלה.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד.
הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 300 ₪, ובשערוך ליום הגשת התביעה, במעוגל, סך של 330 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי המרצת פתיחה שהגישו המבקשות נגד רשות שדות התעופה בישראל (להלן: "רש"ת").
המבקשות הנן חברות תעופה תורכיות המפעילות מאז 2007 טיסות חד יומיות בין תורכיה לישראל.
רש"ת מציינת כי היא העבירה את הנוהל לידיעתן של כל חברות התעופה ולידיעתן של כל החברות למתן שירותי קרקע בנתב"ג. מן האמור עולה כי הפרשנות הלשונית של התקנה מצביעה ברורות על כך כי הפרשנות אותה מבקשות המבקשות מביהמ"ש לאמץ אינה יכולה לעמוד.
לסיכום: הסעד ההצהרתי המבוקש, כפי שנוסח ע"י המבקשות בפתיחה של המרצת הפתיחה הנו כללי וגורף מדי הואיל ואינו מציין כלל את חובת ההודעה בכתב, 48 שעות מראש, למנהל שדה התעופה, כמצוין בסעיף 8 (ג) לתקנות האגרות.
...
אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי העובדה שהפניות הראשונות של נותני שירותי הקרקע של המבקשות הופנו למשיבה בחודש יוני 2010 ונענו על ידה באותו עת, בהתחשב בכך שהמרצת הפתיחה שבפני הוגשה כשנה לאחר מכן, מהווה שיהוי.
המרצת הפתיחה הוגשה בחודש יוני 2011 רק לאחר שתכתובת בין הצדדים לא פתרה את המחלוקת ואין בענייננו "שיהוי" המצדיק דחיית תובענה בשל כך. זאת ועוד; אף טענת המשיבה כי דין התובענה סילוק על הסף הואיל וענייננו בסעד כספי באצטלה הצהרתית דינה להידחות ויש בידי להסכים בעניין זה עם טענות המבקשות.
לסיכום: הסעד ההצהרתי המבוקש, כפי שנוסח ע"י המבקשות בפתיחה של המרצת הפתיחה הינו כללי וגורף מדי הואיל ואינו מציין כלל את חובת ההודעה בכתב, 48 שעות מראש, למנהל שדה התעופה, כמצוין בסעיף 8 (ג) לתקנות האגרות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו