על-פי הרישום בפנקס הבתים המשותפים, הרכוש המשותף בבניין (הכולל מקלט, שטח קרקע, חדר מדרגות וגג) צמוד לשלוש הדירות בחלקים שוים.
המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה למתן צו הצהרתי, לפיו תוקנה להם הבעלות בשליש בלתי מסוים מכל שייבנה בשטחים הצמודים, בהצמדה משותפת, לשלוש הדירות בבניין, וכן למתן צו הצהרתי, לפיו הם הבעלים של שליש מזכויות הבניה הבלתי מנוצלות כיום ו/או שיוקנו בעתיד, וכי המשיבים אינם רשאים לעשות שימוש בזכויות הבנייה ו/או כל חלק מהן, בלי הסכמתם המפורשת.
נקבע כי המחוקק ביקש לרכז בידי המפקח את הסמכות לטפל באישור ביצוע עבודות החיזוק, מתוך כוונה למקצע את הטיפול בעיניין זה, לקצר את התהליך, וליצור מנגנון שיקל על ניצול זכויות הבנייה תוך יצירת איזון בין זכויות בעלי הדירות לבין הצורך הצבורי החשוב שבחיזוק בתים משותפים לשם שיפור עמידותם בפני רעידות אדמה.
(ב) אישר המפקח ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה בניית דירה חדשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתנותה בתנאים וכן ליתן הוראות לעניין סדרי הרישום בלישכת רישום המקרקעין; כן רשאי המפקח, אם ראה שבנסיבות העניין קיימת הצדקה לעשות כן, למנות אדם שהוא עורך דין או רואה חשבון, ושאינו בעל דירה בבית המשותף שלגביו אושר ביצוע העבודה כאמור, אשר יהיה מוסמך, בהתאם להוראות המפקח, להיתקשר בשם כל בעלי הדירות בבית המשותף לשם בניית הדירה החדשה ולהעברת זכויות בה לאחר מכן.
...
נוכח המסקנה אליה הגענו, אין צורך להידרש לבקשה.
כאמור, דין הערעור להידחות, כפי שהציע חברי.
השופטת ע' ברון:
אני מצטרפת לעמדתם של חבריי, כי למפקח על רישום מקרקעין (להלן: המפקח) נתונה סמכות עניינית ייחודית לדון בתובענה שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי – ועל כן דין הערעור להידחות.
