ראו גם תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (תקנות תשע"ט) שלפיה, "תובענה תכיל את מלוא הסעד שהמבקש זכאי לו בשל עילת התובענה".
ראיתי להביא כאן מדבריה של כב' הש' ט' שטרסברג-כהן בע"א 220/83 חברת אהרון רוטנברג בע"מ נ' חברת פלמה בע"מ, פ"ד לט(2) 372, 378-379 (1985), כדלקמן: "כשלעצמי, לא הייתי מוצאת מלכתחילה לידון בתובענה - שעניינה בטלות הסכם והפרתו - בדרך של בקשת המרצת פתיחה לפסק דין הצהרתי [...] שותפה אני לגישה הליברלית להענקת סעד הצהרתי. עם זאת, אין להענות לעתירה מסוג זה, כאשר ברור, שההצהרה אינה מעניקה את הסעד הממשי הסופי הדרוש, וכאשר ההצהרה המבוקשת היא חלק אינטגראלי מסעד אחר". דברים דומים נאמרו גם ברע"א 84/98 צעד בריא - אלוש אורטופדיה בע"מ נ' Sensograph Belgium nv (11/3/98): "המדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות לפסק דין הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסיכסוך בין הצדדים ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי [...] אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופראטיבי כאשר סביר להניח, שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסיכסוך בין הצדדים". פיצול סעדים וריבוי הליכים באותו עניין גורר היתדיינות כפולה ויוצר עומס שלא לצורך, על מערכת המשפט.
...
לאור כל האמור, התייתר הצורך לדון בטענות נוספות.
במכלול הנסיבות כמתואר לעיל, סבורני כי זהו המקרה שבו יש לעשות שימוש בסמכות למחוק את התובענה על הסף ולא מצאתי מקום לאפשר את תיקון התובענה.
סוף דבר: מכל האמור, אני מורה על מחיקת התובענה.
