המרצת פתיחה ללא מחלוקות עובדתיות

בנסיבות העניין, לטענתם, נוכח הטענות העובדתיות שהועלו בתשובת המשיבים להמרצת הפתיחה כמו גם העובדות שעלו מהניסיון לעמת את המשיב 1 עם מיסמך ההבנות ושהתבררו למבקשים במסגרת בירור הטענות העולות בתשובה להמרצת הפתיחה, אין ספק כי המרצת הפתיחה אינה הדרך ההולמת לבירור טענות הצדדים, ובפרט הטענה לזיוף חתימתו של המשיב 1 על מיסמך ההבנות.

תקנה 258 לתקנות הישנות קובעת כדלקמן: "בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לידון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות." בפסק הדין שניתן ברע"א 10027/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.2007) (להלן: "עניין בובליל"), דן בית המשפט העליון במקרים בהם תועבר המרצת פתיחה לסדר דין רגיל וציין הדברים הבאים, היפים לעניינו: "השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב (למשל, ע"א 137/74 פורת נ' סולומינסקי, פ"ד כח(2) 602; ע"א 610/81 נוטקוביץ נ' נוטקוביץ, פ"ד לו(3) 495). אכן, כאשר מדובר בטענות של תרמית או אי-חוקיות, צפוי שהעניין יהיה מורכב מבחינה עובדתית. ברם, אין מקום לקביעה אפריורית שכאשר אלה הן הטענות לעולם לא יתנהל ההליך על דרך המרצת פתיחה (ראו, ע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג, פ"ד לו(3) 309). הכרעה בשאלה האם עסקינן במחלוקת עובדתית מורכבת ומסובכת תלויה במידה מכרעת בטענות שבתצהיר התומך בתשובה. כאשר השופט מעמיד זה מול זה את התצהירים מטעם בעלי הדין הניצים, יכול הוא לקבוע האם אמנם לא ניתן לטפל בסכסוך במסגרתה של המרצת הפתיחה." בע"א 5400/18 מיר נ' מירון (פורסם בנבו, 28.1.2019) נקבע כי מקום בו מדובר בתביעה מורכבת אין מקום לבררה במסגרת המרצת פתיחה: "הליך מהיר ששמו "המרצת פתיחה" איננו המסגרת המתאימה לבירורה של תביעה מורכבת, ובודאי שאיננו המסגרת המתאימה לבירורן של טענות תרמית .

...

עם זאת, בנסיבות העניין, לא מצאתי להורות על העברת הדיון בתובענה לפסים רגילים וסבורתני כי יש מקום להותיר החלטת המחיקה על כנה ולהורות על הגשתה מחדש כתביעה אזרחית וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, מקובלת עלי טענת המשיבים כי אין מקום לתת יד להימשכות ההליכים, כתוצאה מהתנהלותם של המבקשים, כאשר כל עוד נמשכים ההליכים בתובענה מעוכב בירורה של התביעה לפינויים מהדירה.

המזכירות תדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

לטענת המבקשים, סעיף 14 לחוק המתווכים מתנה תשלום דמי תיווך בקיומם של שלושה תנאים ושעה שאין מחלוקת עובדתית כי במקרה דנן לא נעשה בין הצדדים הסכם תיווך בכתב, לא זכאי המשיב לדמי התיווך אותם משיב.

באופן דומה, נטען, פרק הזמן שעבר בין הצגת הדירה לראשונה ובין רכישתה על ידי המבקשים הוקדש לבירור המחלוקת, במסגרת המרצת הפתיחה, כאשר הן המשיב והן המבקשים נטלו חלק פעיל בבירור זה, כאמור, בין היתר בצורת הגשת תצהירים ומתן עדות.

...

כבוד השופט יוסף אלרון ציין בחוות דעתו, בפרשת מזרחי, כי המתווך הוא הגורם היעיל למניעת "התקלה המשפטית": "נוסף על הלימתה של גישה מוצעת זו את תכלית חוק המתווכים, המעלה על נס את שיקולי הגנת הצרכן, אני סבור כי היא אף נתמכת בשיקולי יעילות. כפי שבואר בכתיבה האקדמית של אסכולת הניתוח הכלכלי של המשפט, הטלת הסיכון לנזק על שכמו של הגורם שבכוחו למונעו בעלויות הנמוכות ביותר מקנה לו תמריץ לפעול, ובכך צפויה להביא לתוצאה מיטבית" [פרשת מזרחי, לעיל].

בהינתן שכך אני מוצאת כי יש להיעתר לבקשה.

סיכום נוכח האמור אני מורה על מחיקת התביעה על הסף.

לפיכך, ועקב קשריהם הרופפים של יורשי המבקש עם המבקש בעת קרות מרבית האירועים המתוארים בהמרצת הפתיחה – דבר שאין עליו מחלוקת בין הצדדים – גירסתו העובדתית של המבקש לאירועים מובאת כאן לצורך הבנת השתלשלות האירועים.

בתוך כך, עולים מגירסת המשיבה סימני שאלה לא מועטים, המטילים דופי ברמת מהימנות גירסתה של המשיבה, כל שכן שעה שרבות מטענותיה לא נתמכו בראיות פוזיטיביות כלשהן לשם הוכחתן, וכך למשל – ראשית, נימצאו מספר סתירות בין הצהרות המשיבה בכתב לאמירותיה בעל-פה – והמשיבה מודה בחקירתה לפניי כי ההתכתבויות בין המשיבה לבין עורכי הדין ב-BVI – אשר אין מחלוקת כי יצאו תחת ידה – לא שיקפו את מצב הדברים לאשורו: בתכתובת דוא"ל מיום 23.10.2014 [נספח 3 להמרצת הפתיחה] המשיבה מציגה את עצמה כעורכת הדין של המבקש – זאת אף שהיא מכחישה בתוקף בעדותה את דבר היותה עורכת דינו [פ/06.09.2020, עמ' 135 ש' 19-34, עמ' 136 ש' 1-5].

...

כן אני קובע כי המבקש רשאי היה לשנות רישום זה בכל עת ועל-פי שיקול דעתו הבלעדי, וכי אותו רישום לא נעשה על-מנת להעניק למבקשת זכויות קנייניות.

אני מורה למשיבה להימנע מכל פעולה בקשר לחברת למון טרי, בארץ או בחו"ל (בפרט, ב – BVI) ובתוך כך, לחדול מעשיית פעולות חד-צדדיות מול מערכת המשפט ב – BVI ו/או רשם החברות ב – BVI ו/או בכלל, בכל הקשור לזכויות בעלי המניות בחברת למון טרי.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

כל אלה, נוסף לטענות אשר העלה המשיב במסגרת בקשתו לביטול פסק דין שניתן בהיעדר במסגרת התובענה (בקשה 3) -מעידים כאלף עדים כי עניין לנו במחלוקת עובדתית סבוכה ולפיכך בהחלט יש לומר כי המרצת פתיחה אינו ההליך המתאים לדיון והכרעה באותה מחלוקת.

...

שקלתי מכלול טענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשה.

לאור מכלול הנימוקים לעיל, נחה דעתי כי בנסיבות מקרה דנן מן הדין לבטל את המרצת הפתיחה.

ייתכן והעיכוב במתן ההחלטה נובע מעובדה זו. לסיכום, אני מורה על ביטול המרצת הפתיחה.

אין מחלוקת במקרה זה כי קיים ארגון עובדים העונה על מבחן היציגות, ואין מדובר בהסכם קבוצי ראשוני הנולד מהתארגנות ראשונית.

עוד טוענים המבקשים כי ההליך מתאים להתברר בדרך של המרצת פתיחה שכן אין בעניינינו מחלוקת עובדתית.

...

לפיכך, משלא מצאנו אי התאמה בין סעיפי 'ההיקף' המופיעים בהודעות שפורסמו על ידי הממונה אל מול הקבוע לעניין זה בהסכמים הקיבוציים, ונוכח פסיקת בית הדין הארצי ביחס להיקף סמכות הממונה בעת רישום הסכם קיבוצי, הרי שגם אם המבקשים יוכיחו את הטענות שהועלו על ידם בהמרצת הפתיחה – לא שוכנענו כי יש בדין עילה המאפשרת להיענות לדרישתם לשינוי סעיפי ההיקף בהודעות שפורסמו על ידי הממונה.

עם זאת, ואף מבלי להידרש לכך שטענה זו לא הועלתה על ידם במכתבם לממונה, הרי שנוכח היקף סמכות הממונה, לא שוכנענו כי יש בטענה זו בכדי לשנות מקביעתנו לעיל.

סוף דבר על יסוד כל האמור בקשת הסילוק מתקבלת.