המרצת פתיחה לביטול עיקולים על רכב נכה

האם יש להצהיר שהמבקשת ושני ילדיה הם בעלים של 60% מדירה הרשומה ע"ש בעלה של המבקשת - המשיב 5 והאם כתוצאה מכך, יש להורות על ביטול עיקולים שהוטלו על הדירה לפי בקשות המשיבים 1-4? תמצית טענות המבקשת המבקשת, אשר נישאה למשיב 5 (להלן: רפאל) ביום 30.3.15, הצהירה בתצהירה שתמך בהמרצת הפתיחה שהגישה (סעיפים 7,10,11), כי היא "מוכרת כבת זוגו מחודש יוני 2014" וכי: "עקב וכתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלע בעלי ובין היתר בשל ההליכים המשפטיים שהתנהלו כנגדו... עלו יחסיו עם גרושתו על שרטון, בין היתר כתוצאה ישירה מהמצב שנוצר... הגיעו בעלי וגרושתו להסכמה על פרידה... אשר נערך ונחתם ביום 20.6.14...

לדבריה (סעיף 18 להמרצת הפתיחה): "כאמור, בסמוך ולאחר סיום הליכי הרכישה של הדירה, מעבר התובעת להתגורר בה יחד עם בעלה ובתם, נחתם הסכם הממון המקנה לתובעת את הזכויות בדירה כמפורט לעיל וזאת נכון ליום 5.8.14, היינו שנים רבות טרם ניפתחו כנגד הבעל ההליכים המשפטיים ע"י הנתבעים". לדבריה (סעיף 21 לתצהירה): "בעלי ואני לא ישבנו בחוסר מעש והמתנו להשלמת כל ההליכים הדרושים על מנת לאפשר את רישום זכויותינו בדירה על פי ההסכם ובין לבין הוטלו העיקולים, באופן שמנע את רישום הזכויות על פי ההסכם". זכויותיה הקנייניות על פי הסכם הממון גוברות על העיקולים שהוטלו על הדירה כמה שנים לאחר שנחתם הסכם הממון.

עו"ד גרטי שאינו נוטריון, הורשע בכמה עבירות אתיות חמורות שכללו גם זיוף תו נכה והוא הושעה כמה פעמים מלשכת עורכי הדין.

נאמר בהסכם שהוא מסדיר "את נושא הרכוש" והוא מתייחס לכלל סוגי הרכוש, לרבות כלי רכב, חובות, תכשיטים, ביגוד, מתנות, חשבונות בנק, קופות גמל וזכויות סוציאליות.

...

מכל הנימוקים הנ"ל, יש לדחות את התביעה.

לפיכך, התביעה נדחית.

המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים 1-4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

טענות הצדדים : טענות המבקש: המבקש, אביו של המשיב 1, הגיש המרצת פתיחה לסעד הצהרתי עקב הטלת עיקול על הרכב במסגרת הליכי הוצל"פ שננקטו כנגד המשיב 1 על ידי גרושתו (המשיבה 2) לגביית חוב מזונות.

נכים הרוכשים רכב אך עקב מצבם הרפואי אינם יכולים לנהוג בו, מבקשים מבני משפחתם (או ממטפל ששכרו) לנהוג ברכב ולהסיע אותם ו/או לערוך עבורם קניות ו/או להגיע לביתם בכדי להושיט להם עזרה, וברור לכל כי הבעלות על רכביהם של אותם נכים היא שלהם בלבד, ולא של בן המשפחה או המטפל הנוהג ברכב בפועל.

ב- ת"א (קריות) 47129-05-12 מרים אונגר נ' אבנר ענבר, ציינה כבוד השופטת וינברגר כי: "כאשר עסקינן בקביעת נטל ההוכחה במקרה של תחולת סעיף 28(א) לחוק, כמו במקרה הנידון, ראוי להדגיש, כי אם תיתקבל טענת התובעת, התוצאה תהיה כי בכל עת שיכלי רכב נתפס בחזקתו של חייב ואינו רשום על שמו במשרד הרשוי, תהפוך פלסתר החזקה הקבועה בסעיף 28(א) לחוק, ויוטל על הנושה הנטל להוכיח כי הרכב הנו של החייב. המשמעות תהיה, ביטול החזקה שבדין, הקבועה בסעיף 28(א) לחוק." דברים אלה מקובלים עלי, בפרט בנסיבות של קרבה משפחתית מדרגה ראשונה, כמו במקרה דנן, בין הבעלים הרשום (המבקש) לבין החייב בתיק ההוצאה לפועל (המשיב 1).

...

השאלה לא הוכרעה בפסק הדין, אך כבוד השופט רובינשטיין ציין: "סבורני, מכוח היקש, כי דין דומה למקרקעין ראוי להחיל על מיטלטלין, מכל מקום כשמתנהל מרשם. אותות המירמה כפי שתוארו לעיל יפה כוחם גם כאן." לאור כך, אבחן אם התגלו במקרה דנן אותות של מרמה.

אני סבורה כי הרכב נותר בבעלות המבקש, אך הועמד לרשות המשיב 1,על מנת שיסייע בטיפול באביו.

רישום הרכב על שם המבקש תומך במסקנה זו, בפרט נוכח רכישת הרכב לפני כשמונה שנים.

עניינה של המרצת פתיחה זו היא בקשה לסעד הצהרתי כי רכב נושא מספר 4374378 מסוג הונדה שנת ייצור 2012 הנו בבעלותו הבלעדית של המבקש תוך ביטול עיקול שהוטל על הרכב על ידי המדינה בגין חוב של המשיבה הפורמאלית למשרד הבריאות כאשר המשיבה הפורמאלית היא גרושתו של המבקש/התובע.

מעבר לעובדה שמדובר היה ברכב שהוכח כי היה חלק מהרכוש המשותף וגם אם נקנה כביכול מכספי המבקש בלבד למעשה היה חלק מתוך הרכוש המשפחתי, קיבלה המשיבה הפורמאלית הטבה משמעותית כאשר קבלה "תו נכה" ביחס לרכב הנ"ל. תו הנכה הקנה לרכב זכויות משמעותיות הן בנושא חניה והן בנושא תשלום בגין ביטוח הרכב בסכומים נמוכים מאוד.

...

עם זאת, לאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים אני סבור שדין התביעה להידחות והדין מבחינה משפטית הוא עם המשיבה ולכן אני מורה כי הסכום של 37,500 ₪ כולל הפירות שנצברו בגין הסכום הנ"ל שהופקד, יעבור לידי המשיבה 1 בגין החוב שהוטל על הרכב עקב הטיפול באמה המנוחה של המשיבה הפורמלית.

להלן נימוקי: לאחר ששקלתי היטב בעניין ובחנתי את הטענות והפסיקה, אני מקבל את העמדה של המשיבה כי פסק הדין שניתן בתמ"ש 51265-10-14 על ידי כבוד השופטת שירי היימן בבית המשפט לענייני משפחה ביום 25.2.15, אינו מחייב את המשיבה מס' 1 שהיא למעשה הגורם שביחס אליו נדרשה הכרעה זו וכי פסק הדין למעשה הוא בין הצדדים, בינם לבין עצמם ואינו מחייב את המדינה.

אני ער לכך כי מדובר בתוצאה קשה מבחינתו של המבקש כאשר כל ניסיון שעשיתי למצוא פשרה כלשהי בין הצדדים לא צלח ואולם בסופו של יום זו התוצאה שבית המשפט מגיע אליה על סמך החומר שהועמד לפתחו ועל סמך חומר הראיות כפי שנלמד מסיכומי הצדדים בישיבת ההוכחות שהתנהלה בתיק זה. סוף דבר התביעה נדחית.

עוד ציינה המבקשת כי בשל ריבוי נושיו של חאלד היא נאלצה לפנות לבתי המשפט בתביעות לסעדים הצהרתיים גם בנוגע לבעלותה ברכב השייך לה. לדבריה, עד כה הוגשו על ידה שלוש תביעות בהן ניתנו פסקי דין המצהירים כי הרכב בבעלותה וכי לחאלד אין זכות כלשהיא בו. בהקשר זה טענה המבקשת כי בקשתה לביטול עיקול על רכבה שהוטל לטובת המשיב 1 התקבלה ואילו ערעור שהגיש המשיב 1 על אותה החלטה נדחה.

הרקע למתן ההלוואה תואר מפי המשיב 1 כדלקמן (עמ' 11 שורות 19-25 לפרוטוקול): "הוא ביקש כסף לגרמניה, כדי לעשות משהו בבריאות ולי היה כסף לקנות דירה ולא קניתי דירה, נתתי לו הכסף. הוא היה הבעל של החברה שלי, אני עבדתי אצלו. הוא אמר שיחזיר ונתן לי שיקים ואח"כ הוא ביקש עוד פעם, נתתי לו 60,000 ואחר כך הוא אמר שיש בעיה במע"מ, שהוא לא יכול להחזיר כסף כי יש בעיה במע"מ ואני עשיתי חוזה עם עורך דין, לקחתי הלוואה מהבנק ונתתי לו 60,000 כדי שישלם מע"מ ואחר כך הוא לא החזיר ועושה לי בעיות. אצלי עכשיו יש המון הלוואות ואין לי כסף מספיק לקנות דירה ואני בשכירות ויש נכות". המשיב 2 היתנגד לתובענה והסתמך בעיקר על האמור בתשובתם של המשיבות 3 ו-4.

יפים לעניין זה הדברים שנפסקו בע"א 2464/05 עריית תל אביב-יפו נ' חברת שיכון אזרחי בע"מ (11.1.2007) שם נקבע כ: "מעבר לכך, יש לזכור כי ההליך בו נקטה המשיבה בבית משפט קמא הוא המרצת פתיחה. בגדר מושכלות יסוד סעד הצהרתי יינתן בכפוף לעקרונות היושר והצדק, ראה  ע"א 656/79 מורי ס' גרינפלד נ' יעקב קירשן ואח', פ"ד לו(2) 309, עמ' 318-319, שם נאמר:

...

אם לא די בכל אלה, הרי שדבריו של המשיב שהעיד בפניי כי כחודש לפני הדיון פגש באקראי את המבקשת יחד עם חאלד במרכז מסחרי כשהשניים עורכים קניות יחדיו, עשו עליי רושם מהימן ולא מצאתי מקום לפקפק אחר עדותו זו. לאור התשתית הראייתית שהונחה בפניי כפי שפורט לעיל, הרי שלא זו בלבד שלא עלה בידי המבקשת להרים את הנטל המוטל על כתפיה, אלא ששוכנעתי כי גרסתה מופרכת ואינה ראויה לאמון.

לפיכך, אני מורה על דחיית התובענה.

המבקשת תשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,440 ש"ח וזאת תוך 30 יום אחרת יישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זוהי המרצת פתיחה, למתן פסק-דין הצהרתי על-פיו כל העיקולים שהוטלו על רכבו של המבקש, מסוג יונדאי טוסון, שנת ייצור 2008, מס' 266-38-66 (להלן : "הרכב"), במשרד התחבורה מבוטלים, ובכלל זה להורות למשיב הפורמאלי למחוק את כל העיקולים הרובצים על הרכב.

משיב מס' 9, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בקש לדחות את הבקשה, הואיל והעיקולים הוטלו כדין ע"י רשם הוצל"פ, והיה מקום לפנות בבקשה לביטול לרשם ולא לביהמ"ש. כן, טוען המשיב כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח, כי הרכב נחוץ לשימושו האישי בשל מצבו, איזה רכב מבקש לרכוש, מה סוגו ו/או מחירו, ומדוע זקוק לרכב אותו מבקש לרכוש, וכיצד אותו רכב, יכול לסייע לו בנכותו.

...

ויודגש, משיב מס' 5 צרף פרוטוקול דיון מתיק הוצאה לפועל 01-87632-05-2 (אחד התיקים המתנהלים כנגד המבקש) בו טען המבקש (החייב), כי הוא עובד בחברה שנקראת ליאור עץ בטבע, פיזית כמעט ולא מסוגל לעבוד, אך עובד כאחראי על העובדים ועל התנהלות העניינים כלשונו: "אני לוקח את העובדים עם רכב, ומסיע אותם לעבודה, וכשמגיעים לעבודה אני עובד אך לא פיזית. במסגרת היותי נכה קיבלתי משאית ממשרד הבטחון לצורך שיקום ואני משתמש בה לצורכי העבודה". עוד הוסיף: "יש לי רכב פרטי של משרד הבטחון מסוג יונדאי שאני מקבל עבורו אחזקה, ביטוח, רישוי, טסט, הרכב הוא שנת 2008, הרכישה שלו מומנה ע"י משרד הבטחון, כל הוצאות הרכב הם על חשבון משרד הבטחון. יש רכב נוסף של הבן ליאור...בנוסף יש לי משאית מסוג איסוזו שנת 2004 שזה רכב ממשרד הבטחון, זה רכב שיקומי. בזמנו לקחתי אותו בהלוואה מאיגוד ליסינג...הוא משמש אותי בעבודה להסיע ולהחזיר את העובדים" שנת הייצור של הרכב נשוא דיוננו היא 2008.

וכאן נשאלת השאלה, האם למבקש הכסף לבצע השדרוג, טרם מכר את רכבו ??? לסיכום, אני מורה על דחיית המרצת הפתיחה כנגד משיבים מס' 1 (מע"מ), 2 (מס הכנסה), 5 (רייס אמיתי), 9(בנק המזרחי) ו- 11(משרד התחבורה).

אני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה כנגד משיבים מס' 4 (ידיעות מנויים), 6 (פאכר יוסף), 7 (מרכז רפואי העמק), 8 (קיבוץ בית אלפא) ומשיב 10 (ישראלק בע"מ), בהעדר מסירות והזמנות כדין למשיבים אלו.