ההליך
לפניי שתי המרצות פתיחה בעינייני בוררות, שהדיון בהן אוחד.
עסקינן בפסק ביניים - פסק בוררות חלקי, שניתן על ידי כב' הבורר, עו"ד אליהו מאיר (להלן: "הבורר") ביום 10.12.15 במחלוקות שבין מבקשי ביטול פסק הבורר (להלן: "המבקשים") לבין המשיב, המבקש לאשר את הפסק (להלן: "המשיב" או "עזר").
המשיב מסב תשומת הלב לכך שבבית הדין לעבודה טענו המבקשים שיש לעכב את ברור התביעה שם, עקב עניין תלוי ועומד - הוא הליך הבוררות, אולם בית הדין לעבודה דחה טענתם זו וקבע כי "עיון בכתבי הטענות, בבקשה ובנספחיה, בעיקר בכתב התביעה הנוספת, מעלה כי מדובר בתביעות שונות בתכלית. אף כי קיימת זהות מסוימת בין הצדדים, הרי שאין כל דמיון בין עילותיהן של התביעות - בהיבט העובדתי ובהיבט המשפטי. למעשה, ההקבלה בין ההליכים נעצרת בנקודת הפתיחה שלהם - הסיכסוך בין השותפים והנתבעת. מכאן ואילך, מדובר בתביעות שעילתן שונה לחלוטין".
נימוק נוסף לדחיית הבקשה על הסף רואה המשיב בכך, שהמבקשים צירפו לבקשתם את טפסי 106 אשר לא הוגשו במהלך הבוררות אלא רק צורפו לבקשה לתיקון הפסק, כמו גם בכך שהם עשו זאת ללא תצהיר וללא בקשה מתאימה.
אפנה עוד, אל רע"א 7205/01 כפר ****, מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מיטרני, (4.2.2002), שם התייחסה כבוד השופטת דורנר, בין היתר, לאופייה של בקשה לביטול פסק בורר וכך אמרה:
"בקשה לביטולו של פסק בוררות איננה, איפוא, תחליף לערעור על שאלות הנוגעות לתוכנו של הפסק. אף כאשר ברי הוא כי מסקנה ממסקנותיו של הבורר מוטעית, בין במישור המשפטי, ובין במישור העובדתי, אין בכך כדי להוות עילה לביטולו. פסק בורר עשוי איפוא להתבטל, רק מקום בו הליך הבוררות פגום מיסודו, או בנסיבות בהן לא נתמלאו עקרונות הבוררות המוסכמים על ידי הצדדים. ביטול הפסק בשל תוכנו, אפשרי רק כאשר מנוגד הוא באופן מובהק לתקנת הציבור".
כך, על אחת וכמה, בעניינינו, בו נסמכות טענות המבקשים (ברובן), על אותם טפסי 106, אשר לא הוגשו לבורר, במהלך הבוררות, כך שלא נערך כל בירור בדבר היחס בין הכתוב בהם לבין מסמכים אחרים שהוגשו לבורר.
...
התוצאה:
הבקשה לביטול פסק הביניים נדחית בזה.
אני מאשרת את פסק הביניים ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המבקשים ישלמו למשיב, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בהליך זה בסך של 15,000 ₪.