המרצת פתיחה לאישור פסק ביניים

ההבחנה בין פסק ביניים לבין "החלטה אחרת" בבוררות היא מהותית, שכן בית המשפט מוסמך לאשר רק פסק ביניים או סופי, ולא החלטת ביניים (א' גורן, בוררות, 2018, עמוד 278).

שעה שהמבקש לא פעל כנגד החלטות בית הדין להמשיך את הדיונים, בין אם בהגשת המרצת פתיחה לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר סופיות ההליך והיעדר סמכות הבוררים להמשיך ולדון במחלוקת שהוכרעה; בין אם בהגשת בקשה לצוו מניעה זמני (ור' לעניין זה בספרה של המלומדת ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל, כרך ב', מהדורת 2005, עמוד 766), ובין אם בהגשת בקשת רשות לערער על החלטתו של כבוד השופט ר' יעקובי לעכב את אישור פסק הבוררות בנסיבות אלו (ר' ההחלטה מיום 25.5.2016), ואף הגדיל לעשות והגיש "מיסמך חדש בקשר לתביעתו" (ר' לעיל במכתב מיום 4.6.2017), שוב לא יוכל לטעון כי הפסק הראשון הוא פסק סופי.

...

לאחר שקילת עמדות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי נכון לנהוג בהתאם לסעיף 26(ב) סיפא לחוק ולהחזיר את העניין לבוררים הבקיאים במחלוקת ובראיות שהוגשו.

סוף דבר כפי שנקבע לעיל, פסק הבוררות מיום כ"ו אלול התשע"ז (17.9.17) יוחזר לבוררים סילמן, הנדלס ורוזין מבית הדין לממונות "שירת דוד", על מנת שיפעלו בהתאם לפסקאות 17-18 לעיל ויתנו פסק בוררות סופי חדש.

המשיב ישלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 9,000 ₪.

ביום 2.11.16 הגישו הזוכים המרצת פתיחה (ה"שלישית") במסגרתה טענו הזוכים, בין היתר, כי בהתאם לפסק הביניים לא היתקיימו התנאים להמשך החזקת הפרויקטים בידי החייבים.

...

הנני דוחה את טענת המבקשים לפיה מדובר בחיובים אשר טרם הגיע מועד פרעונם.

לעניין הפקדת סך 800,000 ₪ כתנאי להמשך עיכוב הליכים – בדיון שנערך בפניי ביום 26.11.17, טענו המבקשים כי לאור העובדה שממילא יש עיכוב ביצוע במסגרת תיק הערעור ולאחר שינתן פסק דין בערעור, ממילא אין טעם מעשי ולכן, לטענת המבקשים, בית המשפט לא צריך להידרש לעניין זה. הנני מקבל טענת המבקשים ולפיכך אין בית המשפט נדרש לסוגיה זו במסגרת הבר"ע דנן.

סיכום לאור כל האמור לעיל, נדחה ערעורה של הזוכה בקשר למחיקתו של מר גיא שגב כחייב מתיק ההוצל"פ. נדחה ערעורה של הזוכה לעניין אי קביעת סכומי הקיזוז בפסק הביניים של הבורר שמעוני.

בין הצדדים הליכים אשר נמשכים מזה מספר שנים, ועניינם, הנוגע גם לצדדים נוספים נידון בערכאות השונות, אולם המרצות פתיחה אלה מתייחסות לאישור או ביטול פסק הבוררות בלבד.

לעניין מיסמך "תיקון והשמטה והבהרה" שהוציא בית הדין, המבקש טען כי לבית הדין הייתה סמכות לתיתו, שכן פסק הבוררות, אינו אלא החלטת ביניים שכן נקבע בו מפורשות המשך דיון שיעסוק בתביעות ולאחר שהמשיבים לא התייצבו לדין, העביר בית הדין את זכות התביעה ואפשר למבקש לממש את זכות התביעה, בפני כל טרבונל שפוטי אחר במסמך הנוסף.

...

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, שוכנעתי כי לא מדובר באחד המקרים המיוחדים שבהם מתקיימת עילה זו. מאחר שהטענה עליה התבססו המשיבים לעניין זה, בדבר היעדר זכות טיעון נאותה נדחתה, ואילו הטענה בדבר היותו פסק הבורר נוגד את פסיקת בתי המשפט- יושבה עם ביטול מסמך התיקון והובהר שפסק הבורר לא יכול לבטל פסקי בית משפט.

נוכח יריעת המחלוקת המצומצמת אשר הביאו הצדדים לפתחו של בית הדין, פניית המבקש לבתי המשפט האזרחים, עשויה להיות בעניינים שאינם מצויים בגדרה ולכן אינם מלמדים על ויתורו על הליך הבוררות, ועל כן דינה של בקשה זו - להידחות.

סיכומו של דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על אישור פסק הבורר מיום כה' טבת תש"פ, 22.1.20.

ההליך לפניי שתי המרצות פתיחה בעינייני בוררות, שהדיון בהן אוחד.

עסקינן בפסק ביניים - פסק בוררות חלקי, שניתן על ידי כב' הבורר, עו"ד אליהו מאיר (להלן: "הבורר") ביום 10.12.15 במחלוקות שבין מבקשי ביטול פסק הבורר (להלן: "המבקשים") לבין המשיב, המבקש לאשר את הפסק (להלן: "המשיב" או "עזר").

המשיב מסב תשומת הלב לכך שבבית הדין לעבודה טענו המבקשים שיש לעכב את ברור התביעה שם, עקב עניין תלוי ועומד - הוא הליך הבוררות, אולם בית הדין לעבודה דחה טענתם זו וקבע כי "עיון בכתבי הטענות, בבקשה ובנספחיה, בעיקר בכתב התביעה הנוספת, מעלה כי מדובר בתביעות שונות בתכלית. אף כי קיימת זהות מסוימת בין הצדדים, הרי שאין כל דמיון בין עילותיהן של התביעות - בהיבט העובדתי ובהיבט המשפטי. למעשה, ההקבלה בין ההליכים נעצרת בנקודת הפתיחה שלהם - הסיכסוך בין השותפים והנתבעת. מכאן ואילך, מדובר בתביעות שעילתן שונה לחלוטין". נימוק נוסף לדחיית הבקשה על הסף רואה המשיב בכך, שהמבקשים צירפו לבקשתם את טפסי 106 אשר לא הוגשו במהלך הבוררות אלא רק צורפו לבקשה לתיקון הפסק, כמו גם בכך שהם עשו זאת ללא תצהיר וללא בקשה מתאימה.

...

התוצאה: הבקשה לביטול פסק הביניים נדחית בזה.

אני מאשרת את פסק הביניים ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המבקשים ישלמו למשיב, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בהליך זה בסך של 15,000 ₪.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ש' גלר) בהפ"ב 8714-06-20 מיום 2.5.2021, בו התקבלה בקשת המשיבה לאישור פסק ביניים (להלן: פסק הביניים) שניתן על ידי הבורר עו"ד גבריאל מויאל-מויאר (להלן: הבורר) ביום 1.4.2020, במסגרתו חויבה המבקשת בהפקדת ערבות בסך של 20,320,000 ש"ח. הרקע להליך הבוררות בין הצדדים אינו רלוואנטי ולצורך הכרעה בבקשה די בעובדות שפורטו לעיל.

תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, התשכ"ט-1968 קובעת כי בקשה "לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר תוגש בדרך המרצה". בעניינינו, אין חולק כי המבקשת לא הגישה המרצת פתיחה כאמור ועל כן לא היה הכרח כלל לידון בטענות הביטול שהעלתה מכוח סעיף 24(10) לחוק הבוררות (ראו: רע"א 2488/14 ניר יוסטר, עו"ד נ' גיא סגלוביץ, עו"ד, פסקה 17 (31.12.2014); רע"א 4394/11 עוקשי נ' עוקשי, פסקה 12 (25.7.2013)).

...

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

הבקשה נדחית.