מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

המצאת פוליסת ביטוח למבוטח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

(והשוו לפסקה 24 בת"א (מחוזי י-ם) 6181-04 יוזמה ותשואה חברה לשירותים בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 16.6.2010) (להלן: עניין יוזמה ותשואה), שם סקר בית המשפט את פסיקת הערכאות הנמוכות, אשר קבעו שלושה סייגים, אשר בהתקיים אחד מהם לא תשלל מהמבטח ההסתמכות על החריגים לפוליסה, אף אם היא לא הומצאה למבוטח: (1) ידיעת המבוטח על התנאים והחריגים לפוליסה; (2) שלילת הקשר הסיבתי בין אי המצאת הפוליסה לגרימת הנזק למבוטח; (3) חובתו המקבילה של המבוטח לוודא כי הפוליסה מצויה בידיו ולהתריע בפני המבטח על אי קבלתה).
...
אינני מקבל את טענת בא-כוח מנורה לפיה תשלום הפרמיה באמצעות בית העסק של הנתבע מעיד על הימצאות הפוליסה בידיו, מאחר וזו אינה המסקנה המתבקשת.
באותו עניין קבעה השופטת ברק-ארז (עמדת הרוב) כי "כאשר חל שינוי בגיל הנהג (למשל, כאשר ילדם הבכור של זוג מבוטחים קיבל רישיון נהיגה ומצטרף לקבוצת הנהגים במשפחה) - מוחמרת דרגת הסיכון שנטלה חברת הביטוח בפוליסה". סבורני כי כך אף בעניין ותק נהיגה.
אשר על כן, הנני מקבל את ההודעה לצדדים השלישיים, ומחייב אותם (ביחד ולחוד) לשלם לנתבע את כל הסכומים שהוא חויב לשלם לתובע, בהתאם לפסק הדין שניתן ביום 31.12.2018, וכן לשלם את אגרת ההודעה לצדדים השלישיים בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד תשלומה על-ידי הנתבע, ושכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

האם הנתבעת דיויד שילד- סוכנות לביטוח חיים המציאה לנתבעת פוליסת ביטוח ? כאמור, במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, כי פוליסת הביטוח הועברה לידי התובעת באמצעות דוא"ל. כמו כן, הגישה הנתבעת לתיק ביהמ"ש כראיה פלט מחשב, ממנו עולה לכאורה, כי דוא"ל אכן נשלח לתובעת, לכתובת שהיא עצמה מסרה לנתבעת, ביום 30.1.14, ובו מצורף קובץ הפוליסה.
...
כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה (1) 736 [1980] בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת בן עתו: "...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. ככלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה." לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, נחה דעתי כי עלה בידי הנתבעת לעמוד בנטל ולהוכיח, במאזן ההסתברויות, שהפוליסה נשלחה על ידה אל התובעת באמצעות דוא"ל, מיד בסמוך לרכישתה.
משלא הרימה התובעת את נטל ההוכחה, הריני קובעת שדין עתירת התובעת לפיצוי נוסף בגין נזקיה, להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בפסיקה נקבע, כי ככלל, מקום בו לא המציא המבטח פוליסת הביטוח למבוטח אין הוא זכאי להסתמך על חריגים המופיעים בפוליסה (ראו, ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט(2) 749, 765-764 (1995).
...
משכך, אני דוחה את כל טענות התובעת לעניין המצאת הפוליסה וההבדל בין מהדורה (5) לבין מהדורה (4).
משמעות הדבר שהיא לא תקבל כל תשלום כי אין הכנסות ב 12 החודשים האחרונים לפני מקרה הביטוח! היעלה על הדעת! אם כך מדוע ההגדרה של הביטוח כוללת "מחוסר עבודה"? איני נדרש בתיק זה לשאלת סיווג התשלום כאן כפיצוי לפי שיעור מוסכם מראש או תשלום לפי שיעור הנזק שיפוי, הפוליסה לא מסווגת את התשלום ולכן אני קובע כי מדובר בפיצוי ולא שיפוי.
חובת תום הלב מצד הנתבעת מחייבת, מקום שגבתה פרמיה על יסוד 5,000 ₪, אני מסכים עם כבוד השופט ג. נאסר שדן בסוגיה זהה תיק אזרחי 3597/02 תא (עכו) 3597/02 - הנבוזי ג'ומעה נ' דקלה חברה לביטוח בעמ, תק-של 2004(1), 9375(14/03/2004), בו קבע בביטוח אובדן כושר עבודה ואשר נסקר בספרו של אליאס ""ביטוח בריאות פרטי- בראי המשפט" ובו נאמרו הדברים האלה: "אחד העקרונות המהותיים בדיני חוזים הינו עיקרון תום הלב. תום הלב חולש על כל המהלך של חוזה, הן במסגרת המשא ומתן לקראת כריתת החוזה, הן במסגרת החוזה עצמו, חתימה עליו ולאחר מכן הפעלתו וקיום החיובים על פיו. במקרה שבפניי הוכח כדבעי, וכך אני קובע כל סמך הראיות שהובאו בפניי, כי התובע ביטח את עצמו על בסיס פיצוי חודשי של 5000 ₪ ועל פי בסיס זה חושבה גם הפרמייה המגיעה ממנו ונשא בתשלומים. התובע, אשר הוצע לו על ידי המוכרן מטעם הנתבעת לבטח את עצמו בסכומים שונים (ועל כך הוא העיד בעצמו) ציין כי הוא מעוניין לבטח את עצמו על פי פיצוי חודשי בסך 5000 ש"ח. משכך הם פני הדברים, הרי אין כל רלוונטיות להשתכרותו בפועל של התובע שיכולה להיות פחות מהסכום הנ"ל ואף יותר גבוה מהסכום הנ"ל והתובע יבחר לעצמו רמה של הכנסה חודשית על פי הפוליסה למקרה הצורך ובהתאם לכך ישלם את הפרמייה הדרושה . חב' הביטוח לא יכולה לגבות פרמייה על בסיס תשלום חודשי מוסכם מראש, ולאחר מכן ובדיעבד לשלם תגמולים על בסיס תשלום חודשי יותר נמוך עקב טענות כאלה ואחרות. תום הלב בכריתת הפוליסה הנ"ל וביצעה לאחר מכן, מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בדיוק את הסכום שהוא מבוטח בגינו וללא כל זיקה להכנסתו בפועל לפני כריתת החוזה. התובע וכך גם אשתו אינם דוברי השפה העברית, נציג הנתבעת לא הסביר לתובע את התנאים המפורטים של הפוליסה ומה שהתרחש באותו מפגש הינו שיחה כללית לפיה התובע מבוטח על סמך הצהרה של 5000 ₪ פיצוי חודשי ובגין כך שילם
אני סבור כי ראוי לחשב את האובדן המלא למבוטח שאין לו הכנסות למשך 12 חודשים, לפי הפיצוי הקבוע בפוליסה, ואין תחולה, מכל הנימוקים שהעליתי לעיל, לתקרה, בשל הפרת חובת הווידוא להבנת המבוטח את תנאי תשלום הפיצוי.
את יתר מרכיבי התביעה שפורטו בכתב התביעה נדחים לרבות פיצוי של עגמת נפש כפי שטענה התובעת בסעיף 28 (ג) לכתב התביעה, כמו כן, אני דוחה את הסעד של השבת סכומי הפרמיה כפי שנדרש בסעיף 28(ד) לכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

האם על הנתבעת חלה חובה לשלוח את הפוליסה לכלל התובעים המסגרת הנורמאטיבית מצויה בהוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן : "חוק חוזה הביטוח"), המורה: "נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מיסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם (להלן - פוליסה), זולת אם נהג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה." על המבטחת להמציא למבוטח את חוברת הפוליסה המלאה המכילה את התנאים הכלליים ורשימת תנאי הפוליסה המותאמים ספציפית למבוטח.
...
איני מקבלת טיעון זה. השינויים בפוליסה בוצעו לאחר שיח ארוך בין המפקחת על הביטוח לבין חברות הביטוח.
אשר על כן, ולאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות ההליך הנדון וכן שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

שנית, אף לו הייתי סבורה כי הוראות סעיף 9.1 לפוליסה מהוות סייג, ולטעמי אין כך הדבר, לא היה בכך בכדי לסייע לתובע, באשר אין כל קשר סיבתי בין אי המצאת הפוליסה לתובע, כנטען, לבין אופן חישוב תגמולי הביטוח (לעניין פרשנות סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח ונפקות אי עמדת המבטחת בחובת המצאת הפוליסה ר' פסק הדין בת.א. (ת"א) 35997/08 ‏ הנרי בן דוד נ' הראל חברה לבטוח בע"מ (6.1.2011) והאסמכתאות המובאות שם).
...
עוד טענה הנתבעת כי דין התביעה סילוק מחמת העובדה כי שולמו לתובע תגמולי הביטוח מכוח הפוליסה במלואם, בהתאם לפירוט הבא: פיצוי בגין שבר: בהתאם לפוליסה, סכום הפיצוי בגין שבר הנו אחוז מסוים מסכום הפיצוי הכולל (40,000 ₪), כמפורט בלוח הפיצויים (סעיף 9.1 לפוליסה).
. סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי הנתבעת שילמה לתובע את מלוא תגמולי הביטוח להם הוא זכאי מכוח הפוליסה שרכש ממנה.
משכך, אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו