המצאת מסמך בשטחים המוחזקים לפי תקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב הע"ז 49797-10-19 מדינת ישראל נ' אל-דן חברה לשרותים נקיון ואחזקה בע"מ ואח' בפני כבוד השופט בכיר כאמל אבו קאעוד בעיניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ: עו"ד דן טוניק המאשימה 1.אל-דן חברה לשרותים נקיון ואחזקה בע"מ, ח"פ 511022261 הנאשמת על ידי ב"כ: מיטל אופיר 2.לזר סטרולוביצי, ת"ז 069368694 הנאשם על ידי ב"כ: עו"ד דוד בכור הנאשמים הכרעת דין

כמו כן, המאשימה הציגה את המוצגים הבאים: תשובת מפרקת הנאשמת (מ/1); דו"ח פעולה מיום 13.3.2019 (מ/2); צלום דרכון (מ/3); טופס רשימת עובדים (מ/4); דו"ח הילוות לנתיר זר בחשד לשהייה שלא כדין בישראל (מ/5); פרוטוקול חקירת הנאשם מיום 12.8.2019 (מ/6); דרישה להמצאת מסמכים מיום 12.8.2019 (מ/7); הסכם היתקשרות בין הנאשמת לחברת הניהול, חשבונית, הזמנה לשימוע בפני ממונה ביקורת גבולות, צלום דרכון, תלוש שכר, ביטוח רפואי (מ/8) תעודת עובד ציבור מיום 17.3.2019 (מ/9).

       (א)  מעסיק שעשה אחד מאלה – (1)  העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו; (2)  העסיק עובד זר בנגוד להוראות סעיף 1יג, ובילבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב); סעיף 1יג'(א) לחוק קובע: יג.     (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית.

חזקה זו קמה גם כאשר אדם אינו המחזיק הבלעדי, אך אמור לבצע עבודות מסוימות באתר לבדו – "הגיונה של חזקה זו חל גם מקום שבו פלוני אינו "המחזיק" הבלעדי של השטח אולם הוא אמור לבצע לבדו עבודות מסוימות באותו שטח ונמצאו שם עובדים המבצעים איזו מאותן עבודות מסוימות כאמור.

...

לאחר עיון בכלל הראיות והעדויות, לא שוכנעתי כי הנאשמים הקימו ספק סביר לגרסת המאשימה, כפי שזו עולה מכתב האישום.

מקובלת עליי טענת המאשימה בסיכומיה, לרבות ההפניות שם, כי אין בהליכי פירוק כדי להשפיע על קיומו של הליך פלילי בעניינה.

על יסוד האמור, החלטתי להרשיע את הנאשמת 1 בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק.

לאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם 2 בהפרת אחריות של נושא משרה לפי סעיף 5 לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק ועבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק.

ביום 24.6.21 הגישו חלק מהנתבעים בקשה לביטול צו המניעה הזמני, בטענה שהבקשה לא נימסרה להם כדין, באמצעות הממונה על העזרה המשפטית, על פי תקנות סדרי הדין (המצאה מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל 1969 וצו שעת חרום (יהודה ושומרות וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינאית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), תשנ"ט-1999.

נציגת הממונה אישרה במעמד הדיון שחלק מהבעלים במקרקעין נפקדים, כי הממונה מתייצב להליך במקומם, וכי יחידת הפיקוח במנהל האזרחי הוציאה צו הפסקת עבודות בקשר למקרקעין, בהם התבצעו עבודות בנייה ללא היתר.

על מנת ליישם את ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו, שנחתם בקהיר בין מדינת ישראל לבין ארגון השיחרור הפלסטינאי, ביום כ"ג באייר תשנ"ד (4 במאי 1994) והמסמכים שנלוו אליו, ולהסדיר עניינים הכרוכים ביישום כאמור, נחקק חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תקוני חקיקה), תשנ"ה-1994, ותוקנו תקנות שעת חרום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח-1967, כך שתתווסף להן ת' 2ב, אשר זו לשונה: " 2ב. (א) בית משפט או בית דין לא יימנע מלדון בתובענה של ישראלי שהוא מוסמך לידון בה על פי דין, שעילתה מעשה או מחדל או פעולה אחרת שארעו בשטחי עזה ויריחו, אף אם תושב שטחי עזה ויריחו הוא נתבע או צד לה.

...

דיון והכרעה טענות מקדמיות אין מחלוקת שצו המניעה הזמני ניתן בהעדר התייצבות של מרבית הנתבעים, אשר גם לא היו מיוצגים באותה עת, ועל כן, ועל מנת ליתן להם יומם בפני בית המשפט, ומבלי להיכנס לשאלת קיומה או העדרה של המצאה כדין, אני סבורה שיש מקום לקיים דיון מחודש בבקשה לסעד הזמני, לאחר שניתנה לנתבעים אפשרות לשטוח מלוא טענותיהם.

לסיכום בית משפט זה הוא המוסמך לדון בתביעה של אזרח ישראלי לפירוק שיתוף במקרקעין הנתונים תחת שליטה ישראלית באזור איו"ש, אף אם חלק מהנתבעים הם תושבי איו"ש, ואף אם חלקם הגישו לאחר הגשת התביעה, תביעה מקבילה לפירוק השיתוף בבית המשפט בג'נין.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 20310-09-19 ניתן ביום 07 אוגוסט 2022 1. מוחמד רשיד 2. סמיח רשיד (ת.ז. 850574336) 3. סמיח רשיד (ת.ז. 850318908) 4. חמזה רשיד 5. זידאן רשיד המערערים (המשיבים שכנגד) 1. נפתלי זקן בע"מ 2. ראאד באיד היועץ המשפטי לממשלה המשיבה המשיב (המערער שכנגד) מתייצב בהליך לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ בשם המערערים - עו"ד חנוך רובין בשם המשיבה 1 - עו"ד מאיר מנחם בשם המשיב 2 - עו"ד אופיר שמשון בשם היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד דנה מנחה פסק דין

עוד טען כי המסמכים הקשורים בהליך בבית הדין האיזורי ובהליך העירעור היו מחויבים בתירגום לשפה הערבית ובאימותו, וכן בהמצאה דרך הממונה על העזרה המשפטית באיזור, אך הדבר לא נעשה (הקבלן הפנה בקשר לכך לתקנות סדרי דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), התש"ל-1969; תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מיסמך בשטחים המוחזקים), התש"ל-1969; וצו שעת חרום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינאית - עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), התשנ"ט-1999 (להלן: צו עזרה משפטית)).

לכך נוסיף כי משהגענו למסקנה כי בית הדין קנה סמכות בינלאומית, נתונה לו גם הסמכות המקומית לידון בה לפי הכללים הקבועים בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (עניין קאסם), ובעניינינו ניתן היה לכאורה להגיש את התביעה בכל בית דין איזורי לפי תקנה 5, והצדדים לא טענו אחרת.

...

שוכנענו כי אין הצדקה להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי, המבוססת גם על התרשמותו העובדתית, לפיה מעסיקם של המערערים הוא המשיב 2 (הקבלן).

באשר לרכיבי התביעה הנוספים, קבענו כי אין להתערב בקביעת בית הדין האזורי כי אלה לא הוכחו לפי הדין הירדני וכי אין להחיל בענייננו את חזקת שוויון הדינים, ומשכך דין התביעה ברכיבים אלה להידחות.

סוף דבר - הערעור והערעור שכנגד נדחים בזאת, ופסק דינו של בית הדין האזורי נותר על כנו.

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות הנני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות העירעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקש הגיש לבימ"ש קמא תביעה קטנה על סך 33,500 ₪ נגד המשיבה במסגרתה נטען כי נציגה ומנהליה של המשיבה בחרו באופן שיטתי ומתמשך להסב לו סבל ועוגמת נפש, תוך שהם משתמשים בכוחם לרע ונוקטים נגדו צעדים פוגעניים הגורמים לו נזק נפשי וממוני.

המבקש היתקשר למר סמיח והבהיר כי אינו מתגורר בשטח המשיבה וכי המחזיקה בנכס היא אישתו על פי היתר בניה.

בתאריך 11.11.21 פנה שוב המבקש למר סמיח בבקשה רלוואנטית לעניין הפטור מארנונה אך התברר לו כי בתאריך 02.11.21 הטיל מר סמיח עיקול על כספיו במחלקת שכר בשב"ס, מקום עבודתו של המבקש.

נטען כי קביעתו של בימ"ש קמא כי המבקש לא המציא אסמכתא המעידה על העברת בעלות בדירה על מנת לפטור אותו מתשלומי ארנונה אינה רלוואנטית כי אין חובה להעברת הנכס על שם מחזיקו למען חיוב המחזיק בנכס בתשלומי הארנונה המוטלים על הדירה.

זאת אם אכן, לטענת המבקש, הוא אינו מחזיק עוד בנכס ואישתו היא המחזיקה (ונבהיר כי המסמכים שצורפו לכתב הטענות בבית משפט קמא, כמו גם בבקשה שבפני, לא מלמדים על שינוי הזכויות בנכס).

...

המבקש טען כי ביום 17.12.19 ולאחר שהצליח להוכיח כי אינו מתגורר בשטחה של המשיבה, נעתר מר סמיח לבקשה והעניק לאשתו הנחה בתשלום הארנונה.

בימ"ש קמא קבע בפסק דינו כי דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

מכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ת"פ 65826-06-19 מדינת ישראל נ' אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ ואח' בפני כבוד השופט בכיר כאמל אבו קאעוד בעיניין: מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה ע"י ב"כ עוה"ד חגית רונן המאשימה 1.אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ 2.אביר סנדרוסי ע"י ב"כ עוה"ד ע"י ב"כ עוה"ד אורון מאירי הנאשמים הכרעת דין

כמו כן, המאשימה הציגה את המוצגים הבאים: כתב אישום יזום (מ/1); דו"ח פעולה (מ/2); תמונה (מ/3); דו"ח רשימת עובדים (מ/4); תמונה (מ/5); אמרת הנאשם מיום 12.11.2017 (מ/6); חקירה מיום 26.2.2018 ונספחיה (מ/7); דרישה להמצאת מסמכים (מ/8); תעודת עובד ציבור ורשם החברות (מ/9).

(א) מעסיק שעושה אחד מאלה - (1) העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו; (2) העסיק עובד זר בנגוד להוראות סעיף 1יג, ובילבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב); סעיף 1יג'(א) לחוק קובע: 1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית.

חזקה זו קמה גם כאשר אדם אינו המחזיק הבלעדי, אך אמור לבצע עבודות מסוימות באתר לבדו – "הגיונה של חזקה זו חל גם מקום שבו פלוני אינו "המחזיק" הבלעדי של השטח אולם הוא אמור לבצע לבדו עבודות מסוימות באותו שטח ונמצאו שם עובדים המבצעים איזו מאותן עבודות מסוימות כאמור.

...

לאחר עיון בכלל הראיות והעדויות, לא שוכנעתי כי הנאשמים הקימו ספק סביר לגרסת המאשימה, כפי שזו עולה מכתב האישום.

] בנסיבות אלה, בהן מרבית העדויות והראיות מצביעות על כך שהעובדים הזרים הועסקו באופן ישיר על ידי הנאשמים, הגעתי לכלל מסקנה כי המאשימה עמדה ברף ההוכחה הנדרש ממנה והוכיחה כי הנאשמים היו מעסיקיהם של העובדים הזרים אשר נתפסו במועד עריכת הביקורת באתר הסינמה סיטי בראשון לציון.

על יסוד כל האמור, החלטתי להרשיע את הנאשמת 1 בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק ביחס לעובד אחד – ג'בריו.

לאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם 2 בהפרת אחריות של נושא משרה לפי סעיף 5 לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק ועבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק.