המצאת כתבי טענות באמצעות אתר נט המשפט

בהתאם לתקנות החדשות משנת 2018 נקבע בסעיף 161(1א'), כי המצאה אלקטרונית תהיה לכתובת דוא"ל מאובטחת, שעורך הדין ציין בכותרת כתב טענותיו.

עוד ראה לעניין זה ע"ר (ארצי) 33237-03-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית בלב בע"מ - 23.10.2017) שם ביקשו השופטים להרחיב את ההמצאה כדין גם אם כתובת הדוא"ל לא סומנה במערכת נט המשפט ככתובת להמצאת כתבי בי דין: "ככלל, ככל שעורך דין או בעל דין (להלן יחד – בעל דין) עושה שימוש במערכת נט המשפט לצורך הגשת כתבי בי דין, ובמערכת נט המשפט מעודכנת במועד ההמצאה כתובת דוא"ל פעילה שנמסרה על ידי בעל הדין, הרי שגם אם בעל הדין לא הצהיר במפורש ופורמלית כי כתובת הדוא"ל נמסרת על ידו ככתובת להמצאת כתבי בי דין, וגם אם כתובת הדוא"ל מסיבה כלשהיא לא סומנה במערכת נט המשפט ככתובת להמצאת כתבי בי דין, הרי ככל שפסק הדין /ההחלטה הומצאו באמצעות 'הודעה באתר' כאמור בסעיף 20 להלן, דהיינו עת נשלחה לתיבת הדוא"ל הפעילה הודעה על קיומו של פסק דין/החלטה עם קישור לפסק הדין /החלטה, מניין הימים להגשת הליך ערעורי מתחיל במועד שבו נשלחה הודעת הדוא"ל לבעל הדין" בעניינינו, לא מצאתי בטענות המערערים כל הסבר או נימוק משכנע להגשת העירעור באיחור כה משמעותי.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי הערעור שבכותרת אכן הוגש באיחור ודינו מחיקה על הסף כמבוקש.

בהתאם להלכה הפסוקה "ככלל, ככל שעורך דין או בעל דין (להלן יחד – בעל דין) עושה שימוש במערכת נט המשפט לצורך הגשת כתבי בי דין, ובמערכת נט המשפט מעודכנת במועד ההמצאה כתובת דוא"ל פעילה שנמסרה על ידי בעל הדין, הרי שגם אם בעל הדין לא הצהיר במפורש ופורמלית כי כתובת הדוא"ל נמסרת על ידו ככתובת להמצאת כתבי בי דין, וגם אם כתובת הדוא"ל מסיבה כלשהיא לא סומנה במערכת נט המשפט ככתובת להמצאת כתבי בי דין, הרי ככל שפסק הדין /ההחלטה הומצאו באמצעות 'הודעה באתר'... דהיינו עת נשלחה לתיבת הדוא"ל הפעילה הודעה על קיומו של פסק דין/החלטה עם קישור לפסק הדין /החלטה, מניין הימים להגשת הליך ערעורי מתחיל במועד שבו נשלחה הודעת הדוא"ל לבעל הדין, כאמור בתקנה 497ג(ג1)". (ע"ר 33237-03-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – בית בלב בע"מ, 23.10.2017).

...

למעלה מן הנדרש אוסיף, שאף אם הייתי יוצאת מנקודת הנחה שבוצעה ביום 9.3.2020 המצאה כדין של פסק הדין למבקשים, או כי יש להחיל עליהם את 'כלל הידיעה' ולמנות את הימים להגשת הערעור מיום 9.3.2020, הרי שהיה מקום להיעתר לבקשתם החלופית של המבקשים להארכת מועד להגשת הערעור, בהתקיים טעמים מצטברים המצדיקים זאת.

על הטעמים האמורים יש להוסיף, כי לאחר עיון בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקי הערעור שוכנעתי, כי לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור וכי חלק מהטענות בערעור ראויות לבחינת ערכאת הערעור.

סוף דבר - ערעור המבקשים מתקבל לרישום ומוארך המועד להגשת נימוקי הערעור עד מועד הגשתם בפועל ביום 23.9.2020.

בהתאם לנתונים המתועדים במערכת נט-המשפט, פסק הדין נשלח לב"כ המבקשת ביום 3.5.2020, באמצעות 'הודעה באתר' בהתאם לתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי 1984), שעמדה בתוקף במועד ביצוע ההמצאה, והוחלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה.

[ההדגשות הוספו – א.ק] תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי 1984, מעגנת את האפשרות להמציא כתב בי-דין על ידי בית המשפט בדרך של 'הודעה באתר'.

...

חרף האמור שוכנעתי, שבנסיבותיו המיוחדות של המקרה, לא ניתן לקבוע שבוצעה המצאה כדין של פסק הדין למבקשת ביום 3.5.2020, משום שלא מתקיים בענייננו תנאי מתנאי תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי 1984.

זאת מן הטעם, שאף אם אצא מנקודת הנחה שיש להחיל את 'כלל הידיעה' על המבקשת, ממילא שוכנעתי שיש להיעתר לבקשתה החלופית של המבקשת להארכת מועד להגשת הערעור, כפי שיבואר.

סוף דבר – ערעור המבקשת מתקבל לרישום.

למחרת היום, ביום 2.12.2019, ביצעה מזכירות בית המשפט המצאה של פסק-הדין לעו"ד שדה, באמצעות משלוח "הודעה באתר". עם זאת, בדיקה במערכת "נט המשפט" מעלה כי כתובת הדואר האלקטרוני של עו"ד שדה, שאליה הומצא פסק-הדין כאמור, כלל לא נימסרה למזכירות בית המשפט לצורך המצאת כתבי טענות בהתאם לאפשרות המוסדרת בתקנה 497ג(א) לתקנות 1984.

...

סבורני כי בנסיבותיו הקונקרטיות של העניין, התשובה לכך היא בשלילה.

התוצאה היא, אפוא, כי בקשת הסילוק נדחית והטיפול בהליך יימשך כסדרו.

ואולם, נוכח מהות ההליך ונסיבותיה האישיות של המערערת, החלטתי להעמיד את העירבון על סכום מתון בסך של 5,000 ש"ח. בקשת הסילוק נדחית אפוא והאגרה (בסכום הקבוע בדין) תשולם והעירבון יופקד עד ליום 2.5.2021 שאחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

תקנה 497ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי 1984), אשר עמדה בתוקף במועד משלוח העירעור העקרי לבא כוחו הקודם של המשיב, וחלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה קובעת, כי "ניתן להמציא כתב בי-דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת המאובטחת של הדואר האלקטרוני של הנמען, ובילבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו כאמור לבית המשפט לצורך ביצוע הוראות סימן זה וציין בסמוך לה כי מדובר בכתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני; ואולם הוראה זו לא תחול על כתב בי-הדין הראשון בתיק". נוכח הוראתה הברורה של התקנה, לא ניתן לקבוע שמשלוח העירעור העקרי (המהוה כתב בי-דין ראשון בתיק העירעור) לבא כוחו הקודם של המשיב ביום 29.12.2020 באמצעות דואר אלקטרוני, מהוה המצאה כדין של כתב העירעור העקרי למשיב.

יש לציין עם זאת, שצפייתו המתועדת של בא כוחו הקודם של המשיב בעירעור העקרי ביום 31.12.2020 באתר נט-המשפט, כמו גם טענתו של המשיב כי קיבל לידיו את כתב העירעור העקרי מבא כוחו הקודם ביום 5.1.2021, יכולות היו לבסס קביעה בעיניין ידיעה של המשיב אודות העירעור העקרי בכל אחד ממועדים אלה, באופן שיצדיק את מניין הימים להגשת ערעור שכנגד ממועד הידיעה.

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הערעור שכנגד לרישום.

זאת משום, שגם אם הייתי יוצאת מנקודת הנחה שהערעור שכנגד הוגש באיחור, וכאמור איני קובעת כך, ממילא שוכנעתי שמתקיימים בנסיבות העניין טעמים המצדיקים הארכת מועד להגשת הערעור שכנגד.