בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי 1984 תקנה 497 א.(א) בית משפט רשאי להמציא כתב בי-דין בפקסימיליה לעורך דין ויראו אותו ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח.
...
כמו כן, התובעת טענה, כי הנתבע, באופן שיטתי, אינו מקיים את ההחלטות בתיק זה.
למרות שהנתבע לא הגיש תשובה לתגובה, ניתנה החלטה ביום 18.10.18 על ידי כב' הרשמת הבכירה הדס שכטר ישראלי כי בנסיבות העניין, "יש ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט על מנת שטיעוני הגנתו ידונו לגופם, אולם מנגד, אין להתעלם מעקרון סופיות הדיון ומאינטרסים לגיטימיים של התובעת וזאת גם אם אי עמידת הנתבע במועד שקצבתי היה מחמת טעות בתום לב. אין זאת אלא שאיזון נכון וראוי בין זכויות הצדדים מוביל למסקנה כי על הנתבע לשאת בהוצאות התובעת, הן בגין הארכת ההליך והן בשל הפגיעה באינטרס ההסתמכות של התובעת. התוצאה: פסק הדין יבוטל בכפוף להפקדת סך של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט; בתשלום הוצאות התובעת בסך של 1,500 ₪ בגין בקשה זו וכן בתשלום ההוצאות שנפסקו כנגד הנתבע ביום 22/04/18 בסך 1,000 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 08/11/18." (להלן: "ההחלטה מיום 18.10.18").
טענות הצדדים
לטענת המבקש, ביום 21.10.18 מזכירות ביהמ"ש הנפיקה שובר תשלום הפקדה, וביום 08.11.18 קיבל המבקש לידו את שובר ההפקדה ומיד שוחח עם ב"כ המשיבה אשר נתן את הסכמתו האדיבה שהמבקש ישלם סכום בסך של 2,000 ₪.
נוכח אלה, סבורני כי המבקש התרשל מקום ששקט על שמריו, כדי הזנחת עניינו, וכדי זלזול חמור בבית המשפט.
זאת משום שבחר שלא למלא אחר הוראות בית המשפט, שעה שזה הואיל בטובו להיעתר לבקשתו לביטול פסק הדין.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪ מהיום.