מזכירות בית המשפט המחוזי שלחה את פסק הדין לכתובת בה מתגוררת המבקשת ושאליה נשלחו החלטות בית המשפט לאורך ההליך.
באשר לאפשרות לפרש את הדין על דרך היקש בסוגיות של סדרי דין ראו: בש"פ 5872/16 וזנה נ' מדינת ישראל, פיסקאות 9-8 (12.8.2016); בש"פ 4644/16 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פיסקאות 12-11 (5.10.2016); בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ אזרחים לעמן מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' ממשלת ישראל, פיסקה 70 לחוות דעתו של כב' השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן (1.3.2016); עע"מ 4927/08 הממונה על המחוז - משרד הפנים נ' אפרמיאן, פיסקאות 50-46 (16.06.2011)); באשר לאפשרות להמציא לבעל דין כתבי טענות באמצעות מערכת "נט המשפט" בהליך הפלילי, ראו: ע"פ 2971/19 מסמבר נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב (2.5.2019)).
הכללים שנקבעו לעניין זה סוכמו ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, פיסקה 35 (25.3.2018), כך:
"...כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות. זאת, גם אם עבר המבקש למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובתו הרשומה של המבקש מהוה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין; ... גם טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אישפוז בבית חולים וכיוצ"ב, יש לתמוך במסמכים ואין לקבל טענות מעין אלה ללא תימוכין מספיקים" [ההדגשות לא במקור – ש.ע].
...
יובהר למבקשת כי החלטתי זו ניתנה לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין וכי על פני הדברים לא תינתן הארכת מועד נוספת.
המזכירות תצרף את החלטתי לתיק בקשת רשות הערעור, ככל שייפתח.
המזכירות תמציא החלטתי זו למבקשת לאלתר, תוודא את קבלתה באמצעות הטלפון ותערוך תרשומת מתאימה.