המצאת כתב תביעה שכנגד באמצעות משרד עורכי דין שאינו מייצג את הנתבע

זאת משום שמלשון התקנה עולה כי אך במקרים בהם הוסמך עורך דין לייצג את הנתבע בתובענה שבעניינה מתבצעת ההמצאה אזי כי ניתן לבצע המצאה של כתבי בי-דין באמצעות עורך דין.

תגובת הנתבעים לתשובת התובעים לבקשה שבפניי; במסגרת התגובה טוען משרד עוה"ד הרצוג – תוך שהוא תומך זאת בתצהיר מטעם עוה"ד שרגאי, ב"כ הנתבעים 3-1 – כי המשרד איננו מייצג את הנתבע 4, לא הוסמך ולא מונה לייצגו.

תשובה משלימה מטעם התובעים; נטען כי על אף הזדמנויות שונות שניתנו לנתבעים, ברי כי עדיין לא הוצגה – ואף לא נתמכה בתצהיר מתאים – מסגרת עובדתית סדורה ולכל פחות לא הוצגה מסגרת עובדתית נגדית לטענות המועלות.

ביחס לטענות שהועלו לעניין הכרה בהמצאה מתוקף ייצוג משרד עוה"ד הרצוג את הנתבעות 3-1, נטען כי מקרים שבהם נקבע שניתן לבצע המצאה לעו"ד גם בהעדר הרשאה פורמלית לייצג באותו הליך היו אך במקרים בהם עורך הדין ייצג את הנתבע קודם לכן וזאת בהתאם ללשונה הברורה של התקנה.

...

אשר לנתבעות 2-1 – סבורני כי לאור ההלכות שמניתי לעיל ולמקרא לשונה של התקנה, אזי כי דיון בסוגיה חוטא את תכליות הדין.

ואולם אומר במאמר מוסגר שסבורני כי גם כאן יהיה זה ראוי ונכון להחיל את הכללים שקבעה הפסיקה בקשר לכלל הידיעה והמצאת כתב הטענות הראשון בהליך, שכן גם ביישום ההלכות בסיטואציה מעין זו יש כדי לעמוד בתכליות המנויות בהן.

סוף דבר; אשר על כן, ומשאין התובעים הצליחו לעמוד ברף ההוכחה המוטל עליהם לפי דרישות הדין באופן המאפשר הכרה בהמצאה מכוח תקנות 163(א) ו-163(ג) לתקנות, דין הבקשה להתקבל.

ביום 09.02.21 סרב משרד מיתר לקבל את כתב התביעה עבור הנתבעת בטענה כי: "איש מעורכי הדין במשרדינו אינו מייצג את הנתבעת, גב Linyao Liu בהליך האמור, אינו מהוה כתובת להמצאה עבורה ואינו מורשה לקבל בשמה כתבי בי-דין. לאור האמור, מוחזר לכם בזאת כתב התביעה כפי שנימסר למשרדינו". גם בעניינינו הועלתה אותה טענה לעניין הגבלת הרשאת משרד מיתר לקבלת כתבי בי דין בשם הנתבעת ומכאן בקשת התובע.

טענות משרד עו"ד מיתר; לטענת משרד מיתר יש לדחות את בקשת התובע ולקבוע כי ההמצאה אל משרד מיתר אינה המצאה כדין לנתבעת מהטעמים שלהלן: התובע הסתיר את קיומו של ייפוי הכוח המוגבל שניתן למשרד על ידי הנתבעת בחודש אוקטובר 2018 לצורך ייצוגה של הנתבעת בהליכים המשפטיים בישראל נגד המבקש או חברות בשליטתו הישירה, ועל יסודו פעל משרד מיתר בשם הנתבעת בתביעה כספית נגד המבקש בתא"ק 34046-10-20.

הקביעה שלפיה תנאי לתוקפה של המצאה הוא כי עורך הדין המייצג את הנתבע יהיה קשור לעניין התביעה עלולה ליצור מצב אבסורדי שלפיו מסירת כתב תביעה בעיניין אחד לעורך דינו של הנתבע תיחשב להמצאה כדין משום שהנתבע מיוצג בידי אותו עורך דין בעיניין זה, אך מסירת כתב תביעה בעיניין אחר לאותו עורך דין בדיוק לא תיחשב כמסירה כדין היות שאותו עורך דין אינו מייצג את הלקוח בעיניין האחר.

במסגרת תביעת הנתבעת היתנגדה הנתבעת למתן רשות להיתגונן על מנת שלא לאפשר לתובע להגיש את תביעתו במסגרת תביעה שכנגד.

...

אני סבורה כי התנהלות מעין זו הינה התנהלות חסרת תום לב, מהווה ניצול לרעה של ההליך, ועומדת בסתירה להוראות התקנות החדשות.

סוף דבר נוכח האמור, אני קובעת כי המקרה החריג שבפני ונסיבותיו הקיצוניות, מצדיק קביעה כי יש לראות בהגבלת ייפוי הכוח על ידי הנתבעת משום שימוש לרעה בהליכי משפט, שנועדה לשבש את ההליך, באופן בלתי מידתי.

נוכח חריגות המקרה שבפניי אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי יש לראות במשרד עורכי הדין משום מען להמצאת כתבי בי הדין.

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 9284-10-19 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גולן ואח' מספר בקשה:6 בפני כב' הרשמת הבכירה טלי מירום המבקש-נתבע מס' 1 עומר גולן ע"י ב"כ עוה"ד גיא ירושלמי המשיבה-התובעת כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שרגא בודה ו/או נתן בודה משיבים פורמאליים-נתבעים מס' 2 ו - 3 1. נירה קציר 2. שלמה קציר החלטה

לבקשה צורפו אישור מסירה ותצהיר מוסר, לפיו הומצא כתב התביעה למבקש ביום 18.12.2019 בכתובתו העדכנית בקרית מוצקין, שאותרה באמצעות משרד חקירות ושאומתה עם שכנים, בדרך של הדבקה לאחר שלושה ביקורים במען.

בבקשה, שהוגשה על ידי המבקש עצמו, ללא ייצוג משפטי, טען המבקש כי לא ידע על ההליך המשפטי שהתנהל בעיניינו, לא קיבל זימון לדיון, ופסק הדין היתקבל אצלו עשרה ימים קודם לכן באמצעות שליח.

ביום 24.2.2021 הגיש המבקש בקשה שניה לביטול פסק הדין (להלן: הבקשה השניה), הפעם באמצעות עורך דין.

זאת ועוד, גם אם אקבל טענה זו של המבקש, אין בה כדי לסייע לו, שכן העברת העניין לטפול הזולת אינו פוטר את בעל הדין מלעקוב ולוודא כי אכן מוגש בעיניינו בפועל כתב הגנה לבית המשפט; היתעלמות ועצימת עיניים אלו מגורל ההליך שננקט נגדו עולות כדי רשלנות של ממש ומבטאות זילזול בבית המשפט ובצד שכנגד.

...

אין בידי לקבל, בנסיבות אלו, את טענתו של המבקש כי לא ידע על ההליך המתנהל בעניינו או כי כתב התביעה לא הומצא לו כדין.

עם זאת, באיזון בין זכותו של המבקש לבירור טענותיו ובין זכותה של המשיבה שלא לסבול ממחדליו הדיוניים של המבקש, תוך שנתתי דעתי לסתירות המהותיות בין שתי הבקשות שהגיש המבקש וההשלכה שיש לסתירות אלו על מהימנות טענותיו, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 3,500 ₪.

סוף דבר המזכירות תעביר לידי המשיבה באמצעות בא כוחה סך של 3,500 ₪ מתוך הפקדון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט.

לכתב התביעה צורף מיסמך מיום 1/7/18 ולפיו אישר המבקש – הנתבע לעו"ד פרבמן כי יתרת חובו כלפי משרד עורך דין פרבמן נכון ליום 24/6/28 עומדת על סך 1,821,000 ₪ והוא מתחייב להחזיר סכום זה בתוספת עמלות ובסך הכל: 2,125,000 ₪.

נקבע כי גם אם אפשר להטיל ספק באישור מסירה על דרך הדבקה בהיעדר תצהיר שליח מסירה לתמיכה, ולאור טענת המבקש בתצהיר כי לא קיבל את המסירה, אזי פרוטוקול הדיון מיום 9/10/19 ובו קבוע תאריך הדיון הנדחה, נשלח למבקש ביום 10/9/19 לפי מערכת נט המשפט גם בדואר אלקטרוני לכתובת: gil@marvah.co.il זו כתובת שנמסרה על ידי ב"כ הקודמים וביחס להמצאה זו לא טען המבקש דבר.

נקבע כי למרות היתנהלותו של המבקש לא ראויה, בשים לב לכך שהוא היה בהליך בהסדר נושים בפשיטת רגל ועורכי דינו השתחררו מייצוג אין לנעול את שערי משפט בפניו וניתן לרפא מחדליו באמצעות פסיקת הוצאות.

נקבע בסעיף 53 להחלטה: "... המבקש הודה בחקירתו בקבלת השיקים הנטענים בכתב התביעה מהמשיבה ובמסירת שיקים נגדיים מטעמו וכן בחתימה על כתב הערבות, כתב ההיתחייבות וכתב ההמחאה. נקבע שלא קיימת הגנה לכאורית למבקש לגבי כתב הערבות להחזרת שני שיקים בסך 110,000 ₪ כל אחד, בתוספת קנס של 150,000 ₪ בגין כל שיק, נקבע שטענת המבקש שכתב ההיתחייבות עליו חתם ובו אישר שהוא חייב למשיבה סך של 1,821,000 ₪ בתוספת פיצוי מוסכם בסכום כולל של 2,125,000 ₪ נחתם בעורמה, נסתרת לאחר שהמבקש הודה שראה את המסמך והעיר עליו הערות, ואף אישר בתכתובת מיום 13.6.18 "גיא מה המשפטים האלו. אני כותב במפורש שיש לי חוב אלייך, אני לא אחד שלעולם אתכחש...". נקבע כי אמנם החלטה בבקשה לסעד זמני קובעת רק קביעות לכאוריות אך נראה שראיות מהימנות לכאורה בנוגע לתביעה קיימות לפחות לסכום של 1,750,000 ₪.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל, כאמור בסיפא של סעיף 8 ג' לפסק דיני.

...