המצאת כתב תביעה לידי מורשה כדין פרשנות תקנה 482 לתקסד"א

בדיון שנערך לפניי בתאריך 2.11.20 חודדה המחלוקת ביחס לדרך המצאת כתב התביעה לידי הנתבעת והשאלה אם הנתבעת מהוה מורשית מטעם חברת אפל העולמית לקבל בשמה כתבי טענות ולייצגה.

במישור המשפטי, מסתמך התובע על ההלכה המנחה בת"א (תל אביב-יפו) 48243-11-14 מרקו לוצאטו נ' Apple Inc (22.10.15, להלן: "עניין לוצאטו"), שם הכיר בית המשפט בהמצאה שבוצעה לאפל ישראל (הנתבעת) כהמצאה כדין לאפל העולמית.

תקנה 7 (ג) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, קובעת, כי בירור המצאה של כתב תביעה לפי תקנות אלו יהיה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

סעיף 25 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 קובע, כי : "אזכור של חיקוק בחיקוק אחר - כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר". המשמעות היא שתקנה 7 (ג) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 מפנה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

בת"צ (מרכז) 23139-05-16 לנואל נ' SAMSUNG ELECTRONICS CO LTD (27.3.19) קבע כבוד השופט מיכאל תמיר, כי : "לא נטען וממילא לא הוכח שאפל ישראל עוסקת בפתוח המוצרים מושא התביעות שאותם מפתחת Apple Inc, ולכן לא היתקיים היסוד ההכרחי לתחולתה של תקנה 482 (א) שלפיו מדובר ב"אותו עסק". על רקע האמור, נבחן את הסוגיה בהתייחס לתקנה 163 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, שקובעת, כדלקמן: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו". לשון תקנה 163 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 שונה באופן מהותי מתקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

...

הנתבעת טוענת, שיש לדחות את התביעה נגדה על הסף, מאחר שאין היא מהווה כתובת להמצאת כתבי טענות נגד חברת .APPLE INC (להלן: "אפל העולמית") וכי בינה לבין התובע אין ולו בדל של יריבות.

בת"צ (מרכז) 23139-05-16 לנואל נ' SAMSUNG ELECTRONICS CO LTD (27.3.19) קבע כבוד השופט מיכאל תמיר, כי : "לא נטען וממילא לא הוכח שאפל ישראל עוסקת בפיתוח המוצרים מושא התביעות שאותם מפתחת Apple Inc, ולכן לא התקיים היסוד ההכרחי לתחולתה של תקנה 482 (א) שלפיו מדובר ב"אותו עסק". על רקע האמור, נבחן את הסוגיה בהתייחס לתקנה 163 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, שקובעת, כדלקמן: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו". לשון תקנה 163 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 שונה באופן מהותי מתקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אני סבור שהדגש בתקנה 163 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 הוא על הרשאת הייצוג הקבוע בקשר לענייני הנמען הזר בישראל וכי נדרש להוכיח שהייצוג הוא בנושא התביעה ממש.

ניתן להגיע למסקנה דומה אף באמצעות החלת הפסיקה שדנה בתקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובזיקה למבחן הקשר בין הגורמים.

מדובר בשאלה עקרונית כללית, הקשורה לפרשנות הוראות התקנון.

סוגיית מחיקת הנתבעים תקנה 482(א) לתקסד"א מאפשרת לתובע להמציא כתב תביעה לידי "מורשה בהנהלת עסקים" של נתבע אשר נמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; זאת, בתנאי שה"מורשה" מצוי בשעת ההמצאה בשטח ישראל.

אם בוצעה המצאה כדין לפי תקנה זו, התובע אינו נידרש לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500 לתקסד"א. בפסיקה נקבעו שני מבחנים מצטברים לצורך הגדרת "מורשה", העקרי בהם הוא מבחן אינטנסיביות הקשר שבין הנתבע לבין המורשה.

...

כידוע, אין ערכאה זו עוסקת בבירור סוגיות שבעובדה, קל וחומר בענייני המצאה, וכבר מטעם זה דין הטענה להידחות (ויובהר: מהחלטת בית משפט קמא עולה כי זה סבר כי ישנה אפשרות שהמשיבה לא מסרה למר מסרמן העתקים של כתב התביעה עבור נתבעים 6,3, ו-7.

סוף דבר: לאור כל האמור, נדחית בקשת רשות הערעור.

בנסיבות אלה, מצאתי לנכון להטיל על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 ש"ח. כמן כן ישלמו המבקשים הוצאות לטובת רייכברג בסך 5,000 ש"ח, כאשר בקביעת סכום זה נלקחה בחשבון העובדה כי לא נתבקשה תגובתה לבקשת רשות הערעור.

עניינה של החלטה זו: בקשת התובעת לקבוע כי מסירת כתב התביעה שבוצעה לידי הנתבעת 3, מהוה אף המצאה כדין בעיניינה של הנתבעת 2, שהנה חברה זרה, שמקום מושבה בחו"ל, וכי הנתבעת 3 הנה מורשית לקבלת כתבי בי-דין מטעם הנתבעת 2, בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע''ט-2018 (להלן: ''התקנות החדשות'').

בלשון תקנה זו חל שינוי מסויים לעומת התקנה הקודמת, תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ''ד-1984 (להלן: ''התקנות הישנות''), אולם נראה כי התקנות החדשות אינן באות "לשנות סדרי עולם" בכל הנוגע לפסיקה כפי שהשתרשה ביחס לתקנה 482 לתקנות הישנות, ולמעשה, לשון התקנה החדשה שמה את הדגש על מידת האינטנסיביות של הקשר בין המורשה לנמען, בהתאם לפסיקה הקיימת בסוגיה זו. סקירת הפסיקה מעלה כי אמנם בתי המשפט פרושו את השינוי בין התקנות ככזה העולה בקנה אחד עם רוח התקנות החדשות ותכליתן כפי שנקבעה בין היתר בתקנה 5 לתקנות החדשות: "קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי", אולם, נקבע כי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין תקנה 482(א) לתקנות הישנות ימשיכו לחול, במידה מסוימת של הרחבה, על רקע השינוי הנ"ל (תא (ת''א) 1354-07-20 בראד מילס נ' משה חוגג (18.3.21), תא (ת"א) יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' Micron Technologies Inc (21.7.21)).

הפסיקה ביחס לתקנה 482(א) לתקנות הישנות, קבעה שני מבחנים לשם הכרה בהמצאה לידי מורשה כהמצאה כדין בעיניין נמען המתגורר בחו"ל: מבחן ''אינטנסיביות הקשר'' ומבחן ''אותו העסק'' (רע"א 39/89 General electric crop נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16.2.1989), רע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON (28.12.17)).

...

אשר למבחן אינטנסיביות הקשר, נקבע כי יש לבחון האם הקשר בין הנמען למורשה הנטען הינו ברמת אינטנסיביות כזו, המביאה למסקנה שהמורשה הביא לידיעת הנמען את עובדת הגשת התביעה כנגדו.

על פי מבחן זה יש לבחון האם רמת האינטנסיביות של הקשר בין המורשה הנטען לנמען, יכולה לבסס למסקנה, כי המורשה יביא לידיעת הנמען את עובדת הגשת ההליך כנגדו.

ודוק, גם אם הנתבעת 3 לא היתה עושה כן, עדיין ניתן לקבוע כי מדובר בקשר אינטנסיבי דיו, המוליד מסקנה שהנתבעת 3 תביא לידיעת הנתבעת 2 את עובדת קיומו של ההליך.

בפניי בקשה להכיר בהמצאת כתב התביעה אל הנתבעת מס' 3 באמצעות הנתבעת מס' 2, כהמצאה שבוצעה כדין לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

בקשה לפי תקנה 482 לתקסד"א בנוסף, כללה התובעת, בתשובתה לתגובת נתבעת 2 כאמור, בקשה להתיר המצאת כתב התביעה נגד נתבעת 3 לידי נתבעת 2.

דיון והכרעה תקנה 482(א) לתקסד"א שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים" קובעת כך: "הייתה התובענה בעיניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי- דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק באותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו איזור שיפוט". בית המשפט העליון ברע"א עמיחי טנדלר נגד לה קלוב מדיטריאנה (ישראל) בע"מ ואח', ציין כי מן הראוי, לנקוט פרשנות מרחיבה, התואמת את המציאות המודרנית לעניין יישום תקנה זו: "אינני מסכים לפרשנות המצמצמת של תקנה 482(א) בה דגל בית המשפט המחוזי, פרשנות שאינה תואמת את המציאות שהיום של "עולם קטן", בו קיימים קשרים הדוקים בין המדינות השונות ובו מאפשרת התיקשורת המודרנית העברת מידע בו-זמנית וזולה באמצעות הטלפון, הפקסימיליה ואמצעים אלקטרוניים אחרים כימעט מכל מקום ולכל מקום על פני כדור הארץ.

...

עם זאת, עיון באתר האינטרנט בכתובת www.vw.co.il, מעלה כי בתחתית דף הבית מצוין כי "כל הזכויות שמורות לצ'מפיון מוטורס", שהינה כאמור נתבעת 2, מה שתומך במסקנה כי נתבעת 2 היא המנהלת והמפעילה של אתר www.vw.co.il, והאחראית לתכניו.

לכל האמור לעיל אוסיף ואציין כי בתגובת נתבעת 2 מיום 28.10.15 היא טענה כטענה חילופית (סע' 21), שככל שביהמ"ש ימצא לנכון לדחות את טענותיה, הרי שלאור המחלוקת נשוא התביעה, אין כל צורך בהמצאה לנתבעת 3, שכן לתובעת אין כל יריבות עמה, והמחלוקת הינה בין נתבעת 2 (ו/או נתבעת 1) לבין התובעת.

סיכום אשר על כן: אני קובע כי ההמצאה של כתב התביעה לנתבעת מס' 3 באמצעות הנתבעת מס' 2 נעשתה כדין.

דיון והכרעה; תקנה 163(ג) לתקנות החדשות קובעת בזו הלשון: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו". בלשון תקנה זו חל שינוי מסוים לעומת התקנה הקודמת, תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ''ד-1984 (להלן: ''התקנות הישנות''), אולם נראה כי התקנות החדשות אינן באות "לשנות סדרי עולם" בכל הנוגע לפסיקה כפי שהשתרשה ביחס לתקנה 482 לתקנות הישנות, ולמעשה, לשון התקנה החדשה שמה את הדגש על מידת האינטנסיביות של הקשר בין המורשה לנמען, בהתאם לפסיקה הקיימת בסוגיה זו. סקירת הפסיקה מעלה כי אמנם בתי המשפט פרושו את השינוי בין התקנות ככזה העולה בקנה אחד עם רוח התקנות החדשות ותכליתן כפי שנקבעה בין היתר בתקנה 5 לתקנות החדשות: "קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי", אולם, נקבע כי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין תקנה 482(א) לתקנות הישנות ימשיכו לחול, במידה מסוימת של הרחבה, על רקע השינוי הנ"ל (תא (ת''א) 1354-07-20 בראד מילס נ' משה חוגג (18.3.21), תא (ת"א) יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' Micron Technologies Inc (21.7.21)).

: ת.א (מחוזי ת"א 1944-05-21 ויקטור בוארון נ' פלייסטודיוס אינטרנשיונאל ישראל בע"מ 28.10.21 והאסמכתאות שם. הפסיקה ביחס לתקנה 482(א) לתקנות הישנות, קבעה שני מבחנים לשם הכרה בהמצאה לידי מורשה כהמצאה כדין בעיניין נמען המתגורר בחו"ל: מבחן ''אינטנסיביות הקשר'' ומבחן ''אותו העסק'' (רע"א 39/89 General electric crop נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16.2.1989), רע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON (28.12.17)).

אשר למבחן "אותו העסק", אשר כאמור, נקבע מלכתחילה כי הוא משני בחשיבותו למבחן "אינטנסיביות הקשר", הרי שהתביעה דנן עוסקת בעיניין המכונה שנרכשה מ-MGI , כאשר המשיבה היא נותנת השרות והתמיכה והסוכנת הבלעדית של מוצריה של MGI בארץ, ובכלל זה – אותה המכונה - ועל כן תביעה זו בודאי עונה על מבחן "אותו העסק". סוף דבר; אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, יש לקבוע כי גטר מורשית מטעם המשיבה 1 לקבל כתבי בי-דין בישראל, ועל כן, בוצעה המצאה כדין לידיה.

...

סבורני כי אין בטענה זו ממש, שכן קבלתה תרוקן מתוכן את התקנה, המצריכה בחינה מהותית של טיב הקשר בין הנמען למורשה הנטען, ואיננה מסתפקת בקיומה של הרשאה מפורשת אם לאו.

סבוריני כי מהראיות שצורפו על ידי המבקשת, ניתן לקבוע כי מדובר בקשר אינטנסיבי דיו, המוליד מסקנה שהמשיבה תביא לידיעת MGI, את עובדת קיומו של ההליך.

אשר למבחן "אותו העסק", אשר כאמור, נקבע מלכתחילה כי הוא משני בחשיבותו למבחן "אינטנסיביות הקשר", הרי שהתביעה דנן עוסקת בעניין המכונה שנרכשה מ-MGI , כאשר המשיבה היא נותנת השירות והתמיכה והסוכנת הבלעדית של מוצריה של MGI בארץ, ובכלל זה – אותה המכונה - ועל כן תביעה זו בוודאי עונה על מבחן "אותו העסק". סוף דבר; אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, יש לקבוע כי גטר מורשית מטעם המשיבה 1 לקבל כתבי בי-דין בישראל, ועל כן, בוצעה המצאה כדין לידיה.