המצאה של טופס 4 לקונה

בהמשך נקבע בתוספת: "כמו כן, מתחייב המוכר להמציא לקונה טופס 4 לדירה, תוך 8 חודשים ממועד התשלום לכונס. איחור מצד המוכר, בהמצאת טופס 4 כנ"ל, יזכה את הקונה בפצוי מוסכם בסך של – 3,000 ₪ לכל חודש איחור, זאת מבלי לפגוע בזכותו לכל סעד אחר או נוסף עפ"י הדין". במקביל לרכישת דירה 1 וחתימת התוספת, נערך ביום 19.6.12 הסכם בין התובעים 2-3 לנתבעת לרכישת דירה מספר 52 בבניין C, (להלן: דירה 2).

מאחר והדירות אוכלסו במועד באישור הרשויות, למרות היעדרו של טופס 4, נטען כי לא הופר ההסכם.

...

יוער כי לטעמי סעד של אכיפת רישום בלשכת המקרקעין אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה. סוף דבר התובעים רכשו מהנתבעת שתי דירות במיזם שהזכויות בו נרכשו על ידה מכונס נכסים.

על כן אני מורה על דחיית התביעה.

מאחר והתבקש סעד לפיצול סעדים, ולמרות שאני סבור כי לא הופרה ההתחייבות להשלמת הרישום, ניתן היתר לפיצול סעדים ביחס להשלמת רישום בלשכת רישום המקרקעין.

והואיל והמוכר מצהיר כי הדירה כוללת תוספות בנייה אשר לגביהם הוגשה תכנית מתוקנת לעירייה, אשר אושרה בועדת תיכנון ובניה מקומית והמוכר מתחייב להמציא טופס 4 עד למסירת הממכר לקונים בכפוף להוראות הסכם זה. [.

...

בנסיבות כאמור ולאור הקביעות דלעיל, אין גם כל יסוד לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש והתביעה בראש נזק זה נדחית אף היא.

בשל דחיית התביעה מטעמים אחרים, התייתר הצורך לדון בטענה זו. סוף דבר: התביעה נדחית.

בשים לב לתוצאה ולקביעות דלעיל ולסכום התביעה, התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 22,000 ₪.

"יש כאן עניינים של טופס 4". ההסבר לדבריו הוא שאמנם הדירה מאוכלסת ואמורה להחשב כדירה מזכה לצורך מס שבח מקרקעין, אך אם ייכתב בהסכם שאין טופס 4 יעורר הכתוב שאלות שלא לצורך אצל רשויות המס, כך גם עם הבנק וקבלת המשכנתא, וגם יתכן וההסכם היה מגיע לועדה המקומית.

בין שדות רפאל ת.ז. 059716134 (שיקרא להלן "המוכר") מצד אחד ובין שרעבי צבי ישעיהו ת.ז. 17200411 ו-שרעבי קרוליין קלוטי ת.ז. 011189339 שניהם יחד וכל אחד לחוד (שיקראו להלן "הקונה") מצד שני למרות האמור בהסכם המכר (להלן "ההסכם") מוסכם בין הצדדים כדלקמן: ככל ולא יהיה בידי המוכר טופס 4 על הבית, אזי יישארו בידי ב"כ הצדדים בנאמנות סך: 500,000 ₪ , זאת עד להמצאת טופס 4.

...

מכל מקום גם לגופו דין התביעה בעניין זה להידחות.

גם ההסכמה להעברת הזכויות בבית אינה עולה בקנה אחד עם גירסא זו. בצד האמור לא שוכנעתי כי הוסכם שהסך של 40,000 ₪ ייחשבו חלק מדמי המכר במובן זה שיש להפחיתם מסכום התמורה המוסכם.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

מהודעת דוא"ל ששלח ב"כ הנתבעים ביום 7.10.2021 עולה כי הנתבעים טענו באותו מועד, לראשונה, כי "המוכר מאחר בקבלת טופס 4 בכארבעה חודשים, דבר המהוה הפרה יסודית של ההסכם" וכי "המוכר מיתנהג כלפי הקונים בצורה תוקפנית ומאיים עליהם ללא הרף ודורש כי יפנו את הדירה". עוד נאמר בהודעה שהנתבעים יסכימו לשקול את הפחתת סכום הפצוי המוסכם המגיע להם בשל העובדה שטופס 4 לא הומצא אם הוא יתקבל בתוך 30 יום "ובתנאי שהמוכר יסכים לשלם עבור כל הוצאות התיקונים שנאלצו הקונים לבצע בדירה עד היום" (עמ' 36-35 לנספחי תצהיר התובע).

...

התביעות שכנגד - תוצאה התוצאה מכל האמור לעיל היא שיש לדחות את טענות הנתבעים בתביעה שכנגד; יש לקזז את החיובים בתשלום הפיצויים המוסכמים זה כנגד זה; ויש לקבל באופן חלקי את טענותיו הכספיות של התובע, כך שהוא זכאי לדמי שכירות ראויים מיום 1.11.2021 ועד למועד פינוי הנכס.

סוף דבר העולה מהאמור לעיל הוא שההסכם בוטל כדין.

בטרם חיתום אין אלא לשוב ולהצר על כך שלא ניתן היה להביא את הצדדים לכלל הסכמות, כפי שניתן היה לשער שיתרחש במקרה מעין זה. במכלול הנסיבות, ואף שככלל סבור אני שיש מקום לפסיקת הוצאות ריאליות על הצד הגבוה בהליכים הנוגעים לאכיפת ולביטול הסכמים במקרקעין, אסתפק בנסיבות העניין בחיוב הנתבעים הוצאות המשפט של התובע ובחיובם בשכ"ט עורך דינו בסכום כולל של 40,000 ₪ בלבד.

לאחר שהקונים עמדו בכל המוטל עליהם, על פי ההסכם, ולעומת זאת החברה הקבלנית לא מילאה את המוטל עליה, בכל הקשור להשגת טופס 4, רישום הבניין כבית משותף ורישום הזכויות על שם הרוכשים, וכן ביחס לטיב הבנייה, הוגשה על ידי התובעים 2-1 תביעה לבית משפט זה, ביום 26.4.1998, שבה העתירות הינן מסוגים שונים: תביעות כספיות בגין איחור במסירת הדירה, עוגמת נפש, ועוד; עתירה למתן צו בדבר המצאת טופס 4, רישום הבית כבית המשותף ורישום הדירה על שם הקונים, כאשר לצורך כך מבוקש מינוי כונס נכסים, ועוד.

...

אם הבנתי את ב"כ המשיבים, עו"ד אריה תוסיה-כהן, הוא זקוק למידע בדבר המדידות, לצרכים עתידיים, אם וכאשר יהיו מרשיו חשופים לכך שיידרשו לשלם למבקשים את סכום הפיצויים שנקבעו בפסק הדין (בפיסקה 7 שבו; פסק הדין במלואו, מצוטט בפיסקה 11 לעיל של החלטתי זו).

לאחר הדברים שאמרתי לעיל, אך ברור הוא כי התובעים זכאים להוצאותיהם המשפטיות, מאז הגשת הבקשה (29.6.09), שכן שכ"ט עו"ד כבר נפסק לזכותם במסגרת התיק העיקרי (ראה: פיסקאות 9-8 לפסק הדין, שצוטט, במלואו, בפיסקה 11 לעיל של החלטתי זו).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות שהוגשו ולאחר ששמעתי את הצדדים, ולאור הקף הנושא, הגעתי למסקנה, כי המשיבים ישאו בהוצאות המשפט של המבקשים ובשכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.