המצאה מחוץ לתחום השיפוט במדינה

עוד נזכיר כי על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבואו לבחון מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; מתן היתר כאמור, כמוהו כהפעלת רבונות מדינת ישראל במדינה אחרת, דבר שיכול לעלות לכדי פגיעה בריבונות המדינה הזרה.

...

אקדים מסקנה לדיון - דין הבקשה לביטול היתרי המצאה להידחות.

סוף דבר דין הבקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן ביום 13.4.2021 - דחיה.

אופרה תישא בהוצאות התובעת ובגין שכ"ט ב"כ בסך כולל של 7,500 ש"ח. החלטתי זו ניתנת בסמכותי כרשמת.

ולחילופי חלופין, להורות על המצאה מחוץ לתחום שיפוט המדינה למקום מושבו של עו"ד גרומבך בשוויץ לפי תקנה 500 לתקסד"א. ביום 30.3.2016 הוגשה לביהמ"ש המחוזי בת"א תביעה כנגד שלושה נתבעים, שעניינה הפרות או התרשלות בעת פעולות שננקטו ע"י עו"ד גרומבך להעברת זכויות שהוקנו למבקש 1/ פרץ וינקלר (להלן: "וינקלר"), כמצוות המנוח סמי עבדולנאבי שמעון ז"ל (להלן: "המנוח") בשתי חברות המאוגדות באיי הבתולה הבריטיים: חברת Placido Investments Inc.

...

קביעת כב' השופטת חיות רעא 5448/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עמית לדרמן מתוקף תפקידו ככונס נכסים על יתרות ים של חברת אינובד פתרונות בע"מ (5.10.2014) [פורסם במאגרים], מתאימה גם לעניין דכאן: "הכלל המגולם בהוראת תקנה 477 הוא, אם כן, כי ככל האפשר מבחינה מעשית יש להמציא את כתב בי הדין לנמען גופו וכן נקבע בה כי ניתן להמציאו לעורך דינו, אם יש לו עורך-דין המייצגו באותו ההליך. לעניין ההמצאה לעורך-דין נפסק לא אחת כי בלא הרשאה פורמאלית, אין עורך הדין מוסמך לפעול בשמו של לקוח, וכי שאלת קיומה של הסכמה כזו היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה (רע"א 842/00 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (2.7.2000)... ויודגש- אין לשלול את האפשרות לקוח השוכר שירותיו של עורך-דין כדי להשיב למכתב דרישה המופנה נגדו אכן יסמיך את אותו עורך- דין ואף יתן בידו ייפויי-כח לייצגו ככל שבעקבות אותה דרישה ינקוט הדורש הליך משפטי נגדו. אולם אין מדובר בהסמכה אוטומטית וככלל שמורה ללקוח הזכות להחליט- לאחר קבלת כתבי בי-דין לידיו בהמצאה כדין- האם ברצונו כי אותו עורך-דין ייצג אותו גם בהליך המשפטי על כל הכרוך בכך, או שמא רצונו בייצוג של עורך דין אחר לצורך ההליך. לכן ואף שמקובל עלי כי בהתקיים נסיבות מתאימות ניתן יהיה להגיע למסקנה שהלקוח הסמיך מראש את עורך- הדין אשר טיפל בענין טרום ההליך, לייצגו גם בהליך לכשיינקט- הסכמה כזו טעונה הוכחה ובנסיבות המקרה שלפנינו הדבר לא הוכח". במקרה שלפנינו דברים אלו יפים אף ביתר שאת, שכן את התשובה למכתב ההתראה שלח עו"ד ברץ בכל הנוגע לתביעה באנגליה, וזאת לפני כשנתיים ימים, וגם אז עו"ד ברץ לא ייצג את עו"ד גרומבך בהליך אלא עודך דין אחר, מקומי.

עם זאת, יש לקבל את בקשת המבקשים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום בהתאם לעילות כמפורט בתקנה 500 לתקסד"א. סבורה אני כי בנסיבות המקרה יש בידי המבקשים עילת תביעה טובה המצדיקה בירור; לכאורה קיימת סמכות לנוכח הטענה כי החוזים והתחייבויות נכרתו/ניתנו במדינת ישראל, וזאת בהתאם לתקנה 500 (4) או (5) לתקסד"א. בנוסף ולחלופין, עו"ד גרומבך הינו בעל דין דרוש, בהתאם לעילה בתקנה 500 (10) לתקסד"א. כמו כן, הוכחה ציפיתו של עו"ד גרומבך לכך שהתביעה תתנהל בישראל (בקשתו לסלק את התביעה באנגליה).

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה למבקשים לבצע המצאה ישירות לכתובת עו"ד גרומבך בשוויץ בהתאם לכתובת כפי שמפורטת בכותרת הבקשה: Palce Edouard-Claparede 2,1205 Geneva,Switzerland.

ביום 31.7.20 ולאחר שהוחלף הייצוג של הזוכה, הוגשה "הודעה על חידוש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום שיפוט המדינה" וביום 24.9.20 הוגשה בקשה חוזרת להיתר המצאה מחוץ לתחום.

...

מכאן, אני סבורה כי הנימוק הראשון בהחלטת כב' הרשמת הנוגע לאופן ביצוע ההמצאה בהליך האזרחי, לא היה בו כדי להביא לדחיית הבקשה ובכל מקרה לא היתה לו תכלית מעשית, שכן לא ניתן לערוך, במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, בירור אודות חוקיות המצאת התביעה בהליך אזרחי אשר הסתיים במתן פסק דין ואין דרך אופרטיבית להתמודד עם תוצאות הבירור.

אומנם מוטב היה כי הזוכה יציג את כתב התביעה עצמו, עם זאת במכלול הנסיבות, נוכח הזיקה שהצביע עליה הזוכה בין שני ההליכים ופסק דינו של בית המשפט המחוזי שצורף לבקשה, אשר מפרט את השתלשלות הדברים בין הצדדים, אני סבורה כי יש בבקשה כדי להצביע על עילת המצאה לפי תקנה 500 לתקנות סדה"א משנת 1984 ולפי תקנה 166 לתקנות החדשות.

לאור האמור, אני מורה על קבלת הערעור ועל מתן היתר המצאה מחוץ לתחום, לכתובת הרשומה בבקשה עצמה.

כמו כן, מושכלות יסוד הן שעל בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבואו לבחון מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; מתן היתר כאמור, כמוהו כהפעלת רבונות מדינת ישראל במדינה אחרת, דבר שיכול לעלות לכדי פגיעה בריבונות המדינה הזרה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדדים באתי לידי מסקנה, שבית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בסכסוך.

ההליכים בשתי התביעות מצויים למעשה באותו שלב ולאור כל האמור עד כאן נכון לברר את המחלוקת בין חברת ארד לבין חברת אמרטק בבית המשפט במדינת ישראל.

סוף דבר דין הבקשה לכפירה בסמכות בית המשפט ולביטול היתר ההמצאה להדחות.

לשיטת המבקש, יש לדחות את טענותיה של NHK ממספר סיבות: ראשית, היא לא הוכיחה כי בהתאם לדין היפני לא ניתן לשלוח את כתבי הטענות ישירות כשהם מתורגמים לאנגלית; שנית, היא הסכימה מרצונה לקבל את המסמכים, ורק כשבועיים אחר כך, בעצת עורכי דינה, חזרה בה מהסכמתה; שלישית, מכיוון שאין מחלוקת ש-NHK קיבלה בפועל את כתבי הטענות, ואנשיה יודעים אנגלית, הרי שמתקיימת תכלית ההמצאה, ובנסיבות אלו יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה, וזאת הן מטעמי יעילות והן מטעמי תום לב. דיון והכרעה אמנת האג, אשר אומצה לדין הישראלי במסגרת תקנות האג, קובעת את האופן בו יש לבצע המצאה מחוץ לתחום השיפוט, למדינה החברה באמנה.

...

המסקנה היא, אפוא, כי לא בוצעה המצאה כדין ל-NHK.

סוף דבר הבקשה להכיר בהמצאה ל-TDK באמצעות המצאה ללמבדא נדחית, ונקבע בזאת כי לא בוצעה המצאה כדין ל-TDK.

הבקשה לקבוע כי בוצעה המצאה כדין ל-NHK נדחית, ונקבע בזאת כי לא בוצעה לה המצאה כדין.