המצאה למשרד עו"ד כתובתה הרשמית של חברת בת

לטענת המבקשת, בהיותה של הכתובת כתובתה הרשמית של החברה להמצאת מסמכים, יש להראות כי לשיטתו של הנתבע 3 בעצמו הוא מתגורר בכתובת זו. בתקופה הרלוואנטית לתביעה, הנתבע 3 היה בישראל בחודשים נובמבר-דצמבר 2018, ינואר, פברואר, אפריל, יוני, אוגוסט, אוקטובר-דצמבר 2019, ינואר-מרץ 2020, זאת בנגוד לטענת המשיבה 1 כי הנתבע 3 לא מתגורר או עובד בישראל מזה 6 שנים.

המבקש לא הוכיח כי במועד ההמצאה היתקיימו שני תנאים מצטברים בהתאם לפסיקה: כי המשיבות מייצגות את הנתבעים 3 ו-8 באופן קבוע (וגם לא באופן אירעי): המשיבה גו נט היא חברה ישראלית שלצרכי רישום נרשמה כתובת משרד עוה"ד מיתר ככתובת החברה.

בנוסף, מהבקשה עולה שהנתבעת 8 כלל לא שייכת לקבוצת החברות שגו נט משתייכת אליה, ואף אם היו קשרי אם ובת, הרי שעל פי הפסיקה השתייכות לאותה קבוצת חברות לא מספקת את ההוכחה הנדרשת להוכחת "קשר אינטנסיבי". בנוסף, הנתבעת 8 הוקמה בחודש נובמבר 2019 בעוד משרדי המשיבה גו נט אינם ברחוב הברזל 26 מאז חודש מאי 2019 ומכאן לדחות את טענת התובע לעניין הקשר בין החברות בשל הכתובת.

...

אני דוחה את הבקשה ביחס לנתבעת 8.

אני דוחה את הבקשה לראות בכתובת המשיבות 2-3 ככתובת הנתבעים 3 או 8.

החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.

שאלת היותה של חברת הבת "מורשה" של המשיבה 2 בתקנה 163(א) לתקנות נקבע כדלקמן: "ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו; אם מינה לשם ההמצאה מורשה מטעמו – ניתן להמציא למורשה במקומו". לטענת המבקשים, יש לראות בהמצאה למשרדו של עו"ד בכר, המשמש כתובתה הרשמית של חברת הבת, המצאה למשיבה 2.

...

לפני סיום, בראי התקנות החדשות, המטילות באופן מפורש, את החובה על הצדדים לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית, תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית (תקנה 3) אפנה בעניין זה, לדבריו של כב' השופט (בדימוס) י. צבן בה"פ (י-ם) 4190/05 MOTOROLA CREDIT CORPORATION נ' CEM CEMGIZ UZAN (6.10.05), אשר לאור התקנות החדשות, נכונים ביתר שאת ויש ליתן להן נפקות ומשמעות גם בענייננו: "בשולי הדברים יוער, כי מן הראוי כי הכלל בדבר אפשרות הגבלת ייפוי הכוח מקבלת כתבי בי דין יפורש בצמצום. כלל זה מהווה פתח לניצול לרעה ולהתחמקות מן הדין, מקום בו למשל מחד, אין כתובת אליה ניתן להמציא את כתבי בי הדין, ומאידך, ברור כי עורך הדין נמצא בקשר רצוף עם הלקוח. במקרה האחרון מתקיימת תכלית תקנה 477 ואין לאפשר לנתבע לנצל טענות פרוצדורליות על מנת להתחמק מבירור ענייני של התביעה. החשש לניצול לרעה בא לידי ביטוי במקרה שלפנינו, בו התנהל הליך בבקשה לסעד זמני, עורך הדין ייצג את המשיבה 2, הוגש תצהיר, התנהל דיון ובה בעת שעורך הדין הגיש בקשה לבית המשפט בתיק העיקרי, נטענת טענה לאי המצאה כדין". (שם, ע' 9-10).

לסיכום, אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי המסירה שבוצעה לחברת הבת בכתובתו של עו"ד בכר, הינה מסירה למורשה עבור משיבה 2, והינה המצאה כדין.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 65546-02-18 הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת ואח' נ' UBS AG ואח' מספר בקשה:2 לפני כבוד השופט נפתלי שילה המבקשים 1. הצלחת התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת 2. אבידור זיו 3. זוהרית זיו ע"י ב"כ עו"ד אורי ברעם ו/או עובדיה כהן המשיבים 1. UBS AG ע"י ב"כ עו"ד אהרן מיכאלי ו/או חגית בלייברג ו/או יהודה רוזנטל ממשרד גולדפרב זליגמן ושות' עו"ד (על פי יפוי כח מוגבל) 2. Deutsce Bank AG 3. The Royal Bank of Scotland plc 4. Barclays Bank plc 5. Cooperatieve Centrale Raiffeisen-Boerenlee "Rabobank" החלטה

במסגרת מכתב לרשם החברות, צוינו אורלי ותומר כמיופי כוח ומורשים בין היתר "לקבל בעבור החברה כתבי בי דין והודעות". תומר מכהן כדירקטור של חברת בת של UBS בשם יו.בי.אס ניירות ערך ישראל בע"מ (להלן: "יו.בי.אס ניירות ערך") שכתובתה הנה אותה כתובת כמו של UBS.

במקרה דנן, המבקשים המציאו את כתבי בי דין לכתובת המופיעה בכל המרשמים הרישמיים; ב"הודעה על מען משרד רשום"; באתר האנטרנט של החברה ועוד.

...

UBS לא הציגו כל פסיקה או עמדה של מלומדים, בתמיכה לטענה זו. כאמור, לשון סעיפים 346-347 לחוק ברורה ואינה תומכת בטענה זו. גם הטענה לפיה "גרימת נזק בישראל" אינה מהווה עילת המצאה לנתבע זר וזאת תוך השוואה לתקנה 500 -דינה להידחות.

באשר להמצאת בקשת האישור בשפה העברית וללא תרגום לשפה הגרמנית - גם דין טענה זו להידחות.

סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת ונקבע כי הבקשה לאישור התובענה הומצאה כדין לידי המשיב UBS.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 5744-12-17 סמית נ' INFO NETWORK GMBH ואח' מספר בקשה:2 לפני כבוד השופט נפתלי שילה המבקשות - הנתבעות 1. INFO NETWORK GMBH 2. רשל בלופרב ע"י ב"כ עו"ד קול, מחלב וכהן ממשרד א.ש.שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות' המשיב - התובע ברט אלן סמית ע"י ב"כ עו"ד דיוויד וולברג ולארי גולדשטיין החלטה

לחברה אין מורשה המוסמך לקבל בשמה כתבי בי דין בישראל, היא אינה מנהלת עסקים או עבודה בישראל, אין לה חברות בנות הפועלות בישראל, היא אינה מנהלת תיקים ברשויות המס בישראל, היא אינה מחזיקה בחשבונות בנק בישראל, היא אינה מפעילה משרדים בישראל ואין לה נציגות ישראלית.

שטח העבודה אינו מהוה בשום מקרה משרד רישמי של החברה ואינו משמש כנציגות של החברה.

(ב) האם בהנחת כתב התביעה בשטח העבודה/משרד החברה בת"א, בוצעה המצאה לתאגיד בהתאם לתקנה 484 לתקנות? תקנה 484 לתקנות שכותרתה "המצאה לתאגיד" קובעת כי: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד...". פסברג (בעמ' 1256) מציינת כי: "ככל אדם, גם תאגיד שאינו נמצא בישראל אפשר לעיתים להמציא לו מסמכים כאשר ידו הארוכה נימצאת בישראל". הפסיקה הכירה בכך שניתן להמציא כתבי בי-דין למנהל החברה באופן אישי וההמצאה תיחשב כהמצאה כדין לתאגיד, אף אם הם לא הומצאו למשרדה הרשום של החברה (גורן, 397).

...

טענות המשיב – התובע יש לדחות את הבקשה ולקבוע כי בוצעה המצאה כדין.

דין טענותיהן של המבקשות לפיהן מדובר בשטח עבודה זניח שאינו מהווה משרד של התאגיד, להידחות.

סיכומו של דבר: יש לראות בהנחת כתב התביעה במשרדי החברה בתל-אביב כהמצאה לתאגיד גם בהתאם לתקנה 484 לתקנות.

העולה מן המקובץ דין הבקשה להידחות.

הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע ע"ר 40938-02-18 06 מאי 2018 לפני: כב' השופט יוחנן כהן נציג ציבור (עובדים): מר ישראל עמישי נציג ציבור (מעסיקים): מר משה חסון המערער: לואי נגאר, (ת.ז.-949807119) ע"י ב"כ: עו"ד חנוך רובין המשיבה: גודה עאמר בע"מ, (חברות-512599002) פסק דין

עוד גורס המערער כי דומה שרישום כתובתה הרשמית של המשיבה אצל רשם החברות, ללא שם רחוב אלא מספר תיבת דואר בלבד, נועדה לשם הכשלת תובעים ולשם סיכול המצאת התביעה כבמקרה זה. לפיכך, מבקש המערער לקבל את העירעור ולקבוע כי כתב התביעה בתיק הומצא למשיבה כדין וכי על בסיסו ניתן ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.

שכן, הוראות תקנה 484 לתקנות קובעות באשר להמצאת כתבי בית דין לתאגיד כדלהלן: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום – תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים". בנגוד להוראות תקנה זו, המערער בעניינינו כאמור ביצע את המסירה לכתובת ברחוב בלפור 37 באר שבע, שאינה הכתובת הרשומה אצל רשם החברת ( וזו בת.ד. 5588 באר שבע).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות המערער, ומבלי להידרש לתגובת המשיבה בנסיבות דנן - מצאתי כי דין הערעור להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

בנסיבות דנן, לא מצאנו כי הרשמת הורתה למערער לבצע מסירה אישית בשלב בו מצוי ההליך.

על כן, ומשכאמור ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת רשם, אלא במקרים יוצאי דופן; ומשלא מצאתי כי מקרה זה נופל בגדר המקרים יוצאי הדופן המצדיקים התערבות כאמור – אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הרשמת ובהחלטה מושא ערעור זה. נוכח כל האמור, הגעתי לכלל הכרעה כי יש מקום בנסיבות דנן לדחות את הערעור.

הערעור נדחה.