המצאה לא תקנית האם זה חוקי

בכל הנוגע למסמכים הנוספים את גילוים הספציפי ביקש המבקש - בתשובתו טען המבקש, כי המשיבים "חוששים מגילוי מסמכים שיצביעו על פעילותם בכספי החברה שלא כדין, קבלת כספים מהמשקיע בנגוד להוראות החוק" (ר' סעיף 23 לתשובה) וכי מסגרת החקירה שהתנהלה בבקשה לצוו מניעה זמני במסגרת הבוררות, "עלו ענינים שאינם תקינים בלשון המעטה בפעילות החברה דבר שמגביר את הספק באשר לנכונות הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפי" (ר' סעיף 24 לתשובה).

בנסיבות אלה לא מצאתי כל רלוואנטיות להמצאתם של דו"חות כספיים של המשיבה 3 לרבות מאזן ודו"ח רו"ח 2018, 6 חודשים לא מבוקר/דפי עבודה, כרטסת חשבון בנק של המשיבה 3-פרוט תנועות מיום 1.1.2018 ועד היום, עותק ההסכם בין וישנו למשיב 2 בקשר לכספים המועבר באמצעות P/I, כל מיסמכי דרישה/קבלות/חשבוניות פורטים עבור כל אחת מה P/I ופרופורמה אחת פרופורמה אחת לפני ואחת אחרי מס' 141117, 031217, 071217.

...

לפיכך, אני מורה למשיבים לאפשר למבקש לעיין בתכתובת המדוברת, בין בדרך של עיון במשרדי המשיבה 3 או משרד באי כוח המשיבים ובין באמצעות צילום המסמכים ו/או משלוח כל המידע המבוקש בצורה אלקטרונית לב"כ המבקש.

משכך, אני נעתרת לבקשת המבקש ומורה למשיבים להמציא לידי המבקש העתק מסמכים אלה.

לאור כל האמור לעיל ימציאו המשיבים למבקש, עד לא יאוחר מיום 6.9.2018, תצהיר גילוי מסמכים מתוקן אליו יצרפו העתקי התכתובת בין המבקש למשיבה 3 – למעט אם ניתן יהיה להעבירה בדרך אלקטרונית - פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון ובעלי מניות, כרטסת הנהלת חשבונות של המשיבים 2-1 לתקופה הרלבנטית לכתב התביעה וקבלות שהוציאו המייסדים על השתתפות המבקש בהוצאות שהיו למשיבים 2-1 במשיבה 3.

והינה בחקירתו מצא להתייחס לחוק זה, והעיד כי לפי חוק זה סיירה לאון אוכפת פסקי חוץ במדינות המקיימות את עיקרון ההדדיות (ראו למשל בעמ' 157 לפרוטוקול 16.5.2018).

ראש וראשון הוא כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח שבית המשפט בסיירה לאון היה מוסמך לתת את פסק הדין (סעיף 3(1)); רובד נוסף הוא כי הוכח שקיים פוטנציאל סביר להעדר הדדיות באכיפת פסקי דין עם סיירה לאון וסביר שלפי דיני סיירה לאון פסקי דין ישראלים לא יאכפו במדינה זו (סעיף 4(א)); ועוד רובד - במסגרת טענות ההגנה העומדות למשיב הוכח שלא ניתנה לפלוק היזדמנות סבירה להיתגונן בהליך הזר בשל המצאה בלתי תקינה של מיסמכי התביעה (סעיף 6(א)(2)).

...

לכך אוסיף כי אני סבורה שטענה שכזו היא חרב פיפיות שהרי המשיב פלוק צרף חוות דעת שניתנה על ידי מי שמונתה לשופטת בערכאה הגבוהה בסיירה לאון ובטענה שהעלה המשיב יש משום הטלת ספק במערכת המשפט בסיירה לאון ובעצם יכולה לרמז גם על המומחית מטעמו, ממנה ןמאמינותה התרשמתי וכבר ציינתי.

סיכומם של דברים בקשת המבקש להכריז על פסק החוץ אכיף בישראל נדחית, מן הטעמים הרבים שתיארתי לעיל ונשענו על מספר רבדים, שדי בכל אחד לבדו כדי לדחות התובענה שבעתיים כשמדובר במספר רבדים.

ואדגיש כי הדיון נקבע רק לאחר שהמבקש עמד על זכותו (שאיני חולקת עליה) לחקור את העדים מטעם המשיב פרונטאלית באולם בית המשפט ולא הסתפק בחקירה באמצעים חזותיים (הודעתו מיום 17.10.2017), כפי שבסופו של יום היה לאור הנסיבות שהוא תרם להן; - במהלך ההליך החליף המבקש שוב ושוב עורכי דין, בהתאם לזכותו היסודית של כל בעל דין, ואולם הדבר הכביד על ניהול שוטף ורציף של ההליך (ראו למשל את בקשות הארכת מועדים עקב חילופי עורכי דין מיום 7.12.2016; 25.12.2016, 18.2.2018, 8.9.2019); - המבקש ביקש ארכות חוזרות להגשת הסיכומים (ארבע ארכות מועד שהסתכמו כמעט בחודשיים ולהן הסכימו ב"כ המשיב) והנה עם הגשת הסיכומים התברר כי ארכות אלו נועדו לחיפוש ראיות ואכן אחת מהן צורפה ללא אישור לסיכומים, שכן גם לדברי המבקש הוא פעל ללא לאות מאז דיוני ההוכחות, למציאת ראיה שתסתור את חוות הדעת של הגב' תומפסון על הדין הזר, ורק סמוך להגשת הסיכומים עלה בידו למצוא, כך לדבריו, את הראיה שצירף (ראו תגובתו לבקשה למחיקת הראיה מיום 14.12.2018) [אין זה המקום להזכיר את החלטתי ואת נימוקיה]; על חלק מהתנהלות זו כבר פסקתי הוצאות לזכות המשיב (למשל בגין הגעת העדים מחו"ל והוצאות הטיסה ושהותם בארץ לפני הדיון), אלא שאני סבורה כי יש לתת ביטוי במסגרת חיוב בהוצאות להתנהלות בתיק ובין השאר להמשכות ההליכים, להוצאות שנדרשו בגין חוות דעת המומחים מחו"ל, והוצאות ב"כ המשיב, ולאחר ששקלתי את מלוא הנסיבות אני מחייבת את המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך כולל של 120,000 ₪.

בקביעת פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק נקבע כי "יש להביא בחשבון, לצד מהות ההפרה, את הנחיות חוק הגנת השכר ואת אמות המידה שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על עצם הטלת הפצוי ועל שיעורו, כמפורט להלן. בחוק הגנת השכר נקבע כי בית הדין 'רשאי' (אך לא חייב) לפסוק פיצויים לדוגמה. תנאי להפעלת הסמכות, הוא שנימסר תלוש לא תקין 'ביודעין'... בעת יישום הוראות החוק יש להתייחס, בין היתר, לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים וכמובן לתכלית ההרתעתית של הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר" (ע"ע (ארצי) 28228-03-15 לוקס נ' עו"ד ארז זיסמן (31.10.16)).

נדגיש, כי לצורך פסיקת פיצויים לפי חוק הגנת השכר יש להבחין בין קביעתנו לעיל לפיה משרתו של התובע אינה משרת אמון, לבין העובדה כי בזמן אמת, הצדדים התנהלו כאילו מדובר במשרת אמון – כך שלא נעשה מעקב אחר שעות העבודה של התובע – כך שאי רישום השעות בתלוש השכר לא נעשה "ביודעין". לפיכך, לא מצאנו כי קיימת הצדקה לפסיקת פיצוי בגין אי רישום שעות העבודה בתלוש השכר\ אשר לאי רישום ימי חופשה ו/או מחלה משהתובע כלל לא יצא לחופשה או מחלה, וכן לא קיבל תשלום עבור ימים אלו, הרי שבפועל התלושים תואמים את המציאות.

אלא שטענה זו נטענה בעלמא, מבלי להתייחס לתנאים הנדרשים על מנת להקים הגנה לפי ס' 4 לחוק זה – ומשכך, דינה להדחות כבר עתה.

...

יש גם ממש ביתר טענותיה בראש פרק זה ואולם נוכח מסקנותינו לעיל לא מצאנו כי יש לכך נפקות מבחינת הסעדים.

סיכום התביעה נדחית ברובה למעט חבותה של המועצה בתשלום פדיון חופשה שנתית בסך של 1,400 ₪ שישולמו בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כדין החל מיום 1.6.16 ועד התשלום בפועל.

מצאנו לאבחן בין המועצה – אשר כאמור לעיל יד יש לה בכך שתנאי עבודתו של התובע לא הוסדרו כדבעי, לבין הרב (אשר אף שילם עשרות אלפי ₪ לתובע מכספו הפרטי בשל כך) – לענין זה .

אדרבא, הטענה כל כולה מתרכזת בטעות משרדית וקשיים אישיים ובריאותיים שהתקיימו אותה עת. בהנתן האמור, אין לקבל את טענת המבקשים כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה לא תקינה, וכי הוא לוקה בפגם.

...

למבקשים אלה ייחס המשיב "אחריות אישית". על יסוד טענות אלה, עתר המשיב לפיצוי בסכום של 192,411 ₪, כאמור, ובפרט 74,929 ₪ בגין תיקון ליקויי הבניה בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמו; הוצאות בגין שכירת מומחים (2,398 ₪); סבל ועוגמת נפש (50,000 ₪); פיצוי בשל הפרה יסודית של הסכם המכר בשיעור של 10% מהתמורה (52,084 ₪); אובדן ימי עבודה (3,000 ₪) והרס ציוד ורכוש של התובע בשל רטיבות (10,000 ₪).

רמת הפירוט הנדרשת ממבקש לבטל פסק הדין כי כזו שיש בה כדי לשכנע את בית המשפט, ולו לכאורה בשלב זה, כי הנימוקים עשויים לגופו של עניין להכשיל את תביעת המשיב: "לכן, לא יטה בית המשפט, בדונו בשאלה השנייה הנ"ל (סיכויי ההגנה – הח"מ), להיעתר לנתבע, אלא אם יצא ידי חובתו והצביע על נימוקים העשויים, לגופו של עניין, להכשיל את תביעת התובע" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי פ"ד ח 395, 398 (1954)).

משלא הראו המבקשים כל טענת הגנה, אף לא ברמה הלכאורית הנדרשת מהם בשלב זה, הרי שמטעמים אלה אין מנוס מדחיית הבקשה.

סיכום ומסקנות נוכח האמור אני מורה על דחיית הבקשה.

מקום בו נמצא כי ישנה הפרה של הוראות הדין ונמכר דלק לא תקין כהגדרתו בחוק קובע סעיף 2א(ב) כי "...לא ימכור בעל התחנה דלק ממכל המספק דלק למשאבה, שאינו עומד בדרישות כאמור, אלא אם כן רוקן וניקה את המכל בהתאם להוראות המנהל, העביר את הדלק שרוקן מן המכל לבית זיקוק, וקיבל אישור מאת המנהל לשוב ולהשתמש במכל; אישור המנהל יינתן לאחר שמעבדה מאושרת תיבדוק את הדלק במכל ותאשר למנהל כי הוא עומד בדרישות לפי חוק זה". מעת לעת מתפרסמות באתר האנטרנט של משרד האנרגיה רשימות של תחנות הדלק בהן נמצא בביקורות דלק שאינו תקין, זאת מכוח הוראת סעיף 2ג לחוק.

על פי הנטען בבקשות ההסתלקות, אלה נתבקשו מן הטעם שמשיבות אלה לא הגישו תשובות לבקשות האישור אף שאלו הומצאו להן ועל מנת לייעל את הדיון בתיק.

...

לאור עמדתי זו, לא ראיתי להיעתר לבקשת המשיבה 3 בת"צ 14797-02-20 לפסיקת הוצאות.

בנסיבות בהן בהליכים אלה (ת"צ 50652-05-20 ות"צ 49421-07-20) לא הגישה דיזול לאנרגיות בע"מ תשובה לבקשות האישור שהוגשו כנגדה וממילא, כפי האמור לעיל, אף בגדרי הליכים אלה, על פניו ולכאורה, זו הפרה את הוראות הדין לא ראיתי להיעתר לבקשותיה אלה וכפי שיפורט להלן, לטובתה נפסקו הוצאות מותנות בלבד אשר תיפרענה אך בתנאים המנויים לעיל כבעניינן של יתר המשיבות שהתייצבו להליך.

באשר לבקשת המבקשים לפטור מתשלום יתרת האגרה – אין בידי להיעתר לבקשה משלא מצאתי כי מתקיימים בענייננו "טעמים מיוחדים שיירשמו", כנדרש בתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, המצדיקים פטור מלא.