המצאה כדין לחברה באמצעות עובדתה

הוגשו הקלטה (וידאו) ותימלול של פגישה בין החוקר לאמג'ד ומסמכים שהגיעו אל החוקר מאמג'ד. בהחלטת 2016 קבע כב' השופט חסדאי, בין השאר, כי אמג'ד הוא סוכן של מילאנו וקינג וכי המצאה אל אמג'ד היא המצאה כדין לחברות אלה ולבעליהן.

פרט להפניה לסעיף בכתב ההגנה, טוענים הנתבעים בהקשר עוולת גניבת עין, כי התובעות לא הגישו לתיק השוואה בין הסחורה המקורית שלהן לבין סחורה מזויפת ששיווקה על ידי נתבעים אחרים (סחורה אשר, לטענת הנתבעים, התובעות מנסות "להלביש אותה" עליהם שלא כדין).

...

בהקשר זה ניתן להזכיר את דבריו של בית המשפט העליון לפיהם, "אמנם, כעניין שבשגרה 'נתבעים טורחים להרבות הכחשות בכתב הגנתם'..., דבר שהוא מן המפורסמות וההתייחסות אליו היא לא אחת בהתאם. ברם, תקנות 85 ו-86 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כללים באשר לטיבה של ההכחשה הנדרשת" וכי "בסופו של דבר יש לאחוז את השור בקרניו ולבדוק מהי לאמיתה המחלוקת..." (רע"א 9952/08 כלב (לרון) נ' עירית הרצליה (11.2.2009) (עניין כלב)).

על רקע האמור והמארג הראייתי הכולל שהובא בהליך, יש לומר כי מתקיים גם היסוד השני בעוולת גניבת עין ובהתאם, כי הוכחה עוולה זו. הפיצוי סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות קובע: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים". פיצויים סטטוטוריים נפסקים לפי בקשת תובע ובכפוף לשיקול דעת בית המשפט, גם כאשר התובע יכול היה להוכיח נזקים ממשיים אולם בחר משיקוליו-שלו לתבוע דווקא את הסעד של הפיצוי ללא הוכחת נזק (עניין דגלי אומות, סע' 71).

סוף דבר, הנתבעים מחוייבים בזאת כלפי התובעות כדלקמן: הנתבעים 2 ו-7 (ביחד ולחוד) – 625,000 ₪; הנתבעים 3 ו-8 (ביחד ולחוד) – 350,000 ₪.

לפניי בקשה להצהרה לפיה לא הומצא כתב התביעה כדין למבקשת, חברה זרה מהונגריה; ולחלופין לסילוק התביעה על הסף בטענת "פורום לא נאות". הרקע לבקשה בתביעה נשוא בקשה זו עותר המשיב (התובע) לחיוב המבקשת 2 (הנתבעת 2) במתן חשבונות ומידע על אודות פעילותה, שממנו יהא באפשרותו לחשב את התשלום המגיע לו מריווחי המבקשת 2 בפרויקטים שונים.

" (ע"א 7804/17 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H PETERSON CO [פורסם בנבו], 28.12.17, פסקות 10 - 11) נוכח הוראות אלו, בכדי לקבוע שכתב התביעה הומצא כדין לחברה, באמצעות המצאתו למבקש בישראל, ובכך גם להמנע מהצורך לבקש היתר להמצאת כתב התביעה לחברה מחוץ לישראל, בהונגריה, שומה על המשיב להראות שמתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 482 בתקנות, מבחן האינטנסיביות ומבחן הפעילות העסקית בישראל.

...

ואם לא מצאו הצדדים לציין בו במפורש שהם מבקשים בכל זאת לברר מחלוקות בישראל, אך מצאו לציין במפורש שהם מבטלים כל הסכם קודם, נוטות כפות המאזניים למסקנה שגם הייתה להם ציפייה סבירה שמחלוקות שיתגלעו גם יתבררו בהונגריה.

ומשכך, אני מקבל את הבקשה וקובע כי ישראל איננה "הפורום הנאות" לבירור התביעה.

אשר על כן אני נעתר לבקשה, קובע שבית המשפט בישראל איננו "הפורום הנאות" לבירור התביעה, כפועל יוצא מכך מורה על דחיית התביעה.

טענות המבקשת והמשיבות בעיניין ההמצאה המבקשת טענה כי ביצעה המצאה כדין לחברה הזרה וזאת באמצעות המשיבה 3 שהנה "נציג" של החברה הזרה בארץ.

אציין כי תכלית התקנה להקל על התובעת/המבקשת תוך הרחבת התחולה על נתבעים המצויים מחוץ לתחום ישראל על מנת שלא לאפשר להם לחמוק מניהול ההליך באמתלה של אי קבלת כתב התביעה לידיהם והתשת התובעת בניהול הליך שלם סביב סוגיית ההמצאה עוד טרם החל ההליך לגופו של עניין וכל תכלית התקנה וההחלטה הנוכחית היא להביא לידיעת המשיבה 1 דבר הגשת התביעה וההליכים כנגדה.

...

איני מקבל את טענת המשיבות לפיה שעה שלא הוגשה בקשה ספציפית בסוגיית ההמצאה אין להכריע בה, שכן בשים לב להשתלשלות העניינים בתיק ולשרשרת התגובות בעניין זה, עת הוגשה גם תגובת המבקשת בעניין ההמצאה ולה צורף תצהיר תומך ולאחריה הוגשה תגובה משלימה, הרי שדי בכך כדי להכריע בעניין זה וזאת גם בראי עקרונות היסוד שנקבעו בסעיפים 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 ולצורך ייעול ההליך וקידומו.

סבורני כי הסדרת היחסים במסגרת הסכם הפצה בוודאי יוצר בין שתי החברות הללו קשר הדוק.

מכל האמור, ברי כי המשיבה 3 היא הכתובת לכל פניה בעניינים הקשורים למשיבה 1 וכך עולה גם מראיות נוספות, מה שמטה את הכף לעבר המסקנה כי מערכת היחסים אינטנסיבית וקרובה.

באשר למבחן השני, ביחס "לאותו עניין" הרי שבראי האמור בפסיקה ובשים לב לעיסוקן של המשיבות ולראיות שהוגשו, סבורני כי גם מבחן זה מתקיים.

לטענת התובע כתב התביעה הומצא לנתבע מס' 1 אשר בפועל שולט בחברה ובנוסף הומצא לחברה עצמה, בבלארוס, במסירה אישית אשר בוצעה במשרדי החברה ע"י אביו של התובע.

בבקשתו כאן מבקש התובע כי בית המשפט יקבע כי אחת לפחות מאותן הימצאות, מהוה המצאה כדין לחברה.

...

סבורני כי לא די בכך להכשיר התביעה כנגד החברה, כ"בעל דין דרוש" או "נכון". לעניין חלופה זו הבקשה לקונית ובלתי מפורטת כלל.

אשר על כן, בנסיבות העניין כאן ומכוח סמכות בית המשפט הקבועה בהוראות תקנה 167(ב) לתקנות, אני מורה כי אין להמציא כתב התביעה מחוץ לתחומי מדינת ישראל.

לאור המסקנה אליה הגעתי, יש להורות על מחיקת התביעה כנגד החברה ופסק דין מתאים ינתן לצד החלטה זו. סוף דבר: הבקשה נדחית.

אם אני מתמצתת את טענות התובעים, אני מגיעה לתוצאה לא סבירה לפיה בוצעה המצאה לנתבע 7 באמצעות אשה שזהותה לא ידועה בכתובתו בישראל הגם והוא מצוי מרבית השנה בחו"ל, וכי המצאה זו, לא רק שהיא המצאה כדין לנתבעת 7 אלא שהיא גם המצאה כדין לחברות.

...

ביום 14.12.23 ניתנה החלטתי לפיה: גם אם הייתי נכונה לקבל את טענות התובעים בבקשה זו ואינני סבורה כך, המצאה לבן משפחה של מנהל חברה לא יכולה להיות המצאה לחברה.

נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי משעה שההמצאה בישראל לנתבע 7 אינה המצאה כדין; נוכח טענת התובעים כי משך השנים הנתבע 7 התנהל מולם בוואטסאפ ובמייל; נוכח העובדה שניתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום אלא שהוא לא מתאפשר מהטעמים בפורטו לעיל; נוכח הטענה כי הנתבעים 8-9 הם שותפים של הנתבע והגם והגישו הודעה ביחס להמצאה אליו, נמנעו מלמסור פרטים לצורך ההמצאה; נוכח העובדה כי על פי תצהירו הנ"ל של מר קנת, האישה עמה שוחח במשרדי החברות בניו יורק אישרה בפניו כי "הנתבע 7 אינו נמצא כרגע במשרד" וכי "הוא מגיע כשיש לו מה לעשות במקום", אני סבורה כי יש לאפשר את ההמצאה לנתבע 7 בדרכים הבאות: המצאה באמצעות הוואטסאפ והמייל של הנתבע 7.

סוף דבר: ההמצאה שבוצעה לנתבע 7 בישראל אינה המצאה כדין, ועל התובעים לפעול להמצאת כתב התביעה בהתאם למפורט בסעיף 43 לעיל, בתוך 14 ימים.

החלטתי ניתנת כרשמת.