בתאריך 19.5.2022 הוגשה על ידי הנאמן בקשה במעמד צד אחד למתן צוים המורים למשרד התחבורה ולחברת "מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ להעביר לעיונו מידע מהותי בכל הנוגע לשני כלי הרכב (הסטוריית בעלויות, הסכמי העברה, פרטי זהות בעלים וכו').
בתאריך 25.5.2022 הוגשה על ידי הנאמן בקשה לזמן לחקירה את ה"ה קאסם אבו עראר ועמאד אבו מערוף להמציא לעיונו מסמכים אשר נוגעים להעברת הבעלות בכלי הרכב ולהתייצב לחקירה במשרדו, ובתאריכים 23.9.2022 ו – 28.9.2022 הוגשו על ידי הנאמן שתי בקשות נוספות לביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה בנוגע לשני הרכבים.
טענות הצדדים :
טענות היחיד :
היחיד מציין בתצהיר מטעמו מיום 22.8.2022 כי בנגוד לטענות הנאמן מדובר בכלי רכב אשר נרכשו על ידי גיסו, מר מאהר אבו עראר, אשר החזיק בהם במהלך התקופות אשר פורטו בבקשותיו של הנאמן.
...
עם זאת, טען כי ככל שביהמ"ש יקבע שיסודות הסעיף מתקיימים בפועל, הרי שלדעת היחיד עדיין יש לדחות את בקשת הנאמן בשל הפגיעה הבלתי מידתית בצדדים השלישיים.
סוף דבר :
מקרה זה מלמד על מציאות עגומה, כאשר בנוגע לשני כלי רכב, אחד נרשם כבעלים ללא מנהג בעלים וללא זכות, אחד רושם אחר (הדברים נכונים לא רק לגבי מאהר, אלא לגבי תייסיר) כבעלים מטעמו, חברות, תאגידים אנשים וקרובי משפחה משמשים בערבוביה חסרת פשר לגבי שני כלי הרכב, תוך עירוב מספר אסטרונומי של חברות למימון ההתקשרויות, כלי רכב נרכשים בתאוות רכישה חסרת יכולת מימון (ואולי מדובר רק בקצה הקרחון) – כל זאת כאשר כל אחד מן הצדדים, מחליף עובדות וגרסאות, מוכיח דבריו בצורה חלקית ולא מלאה, עם סממנים קשים של חוסר אמינות כפי שציין הנאמן - אולם דבר אחד ניתן לומר בבירור – לא הוכח שהיחיד שילם כל תשלום שהוא בגין כלי הרכב, לא הוכח שנהג מנהג בעלים, ולא הוכח שהתמורה אשר שולמה על ידי הרוכשים לא הייתה תמורה נאותה.
בהתאם אני מורה על דחיית הבקשה לביטול הענקה; צווי איסור דיספוזיציה אשר ניתנו במסגרת החלטותי בהליך זה בנוגע לשני כלי הרכב – מבוטלים בזאת.