מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

המלצות ועדות קבלה וערר ביישובים חקלאיים וקהילתיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

נקבעו קריטריונים שוועדת קבלה תוכל לשקול בדונה במתן המלצה לקבלת מועמד לרכישת זכויות בקרקע ביישוב קהילתי ובישוב חקלאי.
נקבע הליך אפשרי לערר ודרך הגשתו.
...
סבור אני שאין לסמוך על ההקלטה ועל התמליל, שכן על פי הפסיקה, על מנת לקבל הקלטה כראיה על מגיש ההקלטה להוכיח באיזה מכשיר הקליט את ההקלטה, את תקינות המכשיר, היכן נשמרה ההקלטה וכי לא נעשה בה כל שינוי, ואם הועברה ההקלטה מצורה אחרת של הקלטה לצורה אחרת של הקלטה, ליתן חוות דעת אופן ביצוע ההעברה.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעתם של התובעים נגד הנתבעים בגין הוצאת לשון הרע.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים כנגד הנתבעים.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

החלטת האספה הכללית נדונה על ידי הוועדה הבין מוסדית, בה חברים סוציולוג - נציג המיישבת (מר אלכס גורסקי), נציג היישוב (מר חנן ניב), יועמ"ש הוועדה והחטיבה להתיישבות (עו"ד לאופר) ויו"ר הוועדה - נציג המרכז החקלאי.
נטען, כי במסגרת המחלוקת הנ"ל על גלגוליה התבדלו המבקשים מחברי האגודה, השתלחו בחברי האגודה, עוררו מדון, פעלו בנגוד לאנטרס האגודה והיישוב ולכן, החליט ועד ההנהלה על הפסקת מועמדותם לחברות באגודה והחלטה זו אושרה בוועדה הבין מוסדית ובוועדת הערר.
"בהתאם, החלטנו גם לא לעיין בחומר שהועבר על ידי המשיבה מס' 2 לאחר הפגישה עמה". אלא, שנראה כי עו"ד קוכמן שכח, כי בסעיף 11 לתצהירו, הוא מנה את הפעולות אותן בצעה הוועדה לצורך מילוי תפקידה ובין היתר טען, כי "עיינו במסמכים שהציגו לנו הצדדים". נמצא, כי ועדת הבדיקה קבלה לידיה מסמכים מידי האגודה בלבד, היא עיינה בהם טרם מתן המלצותיה ומנגד, מנעה מהמבקשים להציג בפניה מסמכים, לצורך ביסוס עמדתם והגנה מפני טענות האגודה כלפיהם.
בסיפא לפרק המסקנות, קבעה הוועדה כי "בשקול הדעת בין הנזק שייגרם לקהילה לבין הנזק שייגרם למשפחת גלעדי בגין רצונם העז לגור בחיננית חברי הועדה חושבים כי קבלתם ליישוב ייצר נזק מתמשך שאינו רצוי. החלטת הועדה היא לא להמליץ על קבלתם ליישוב". אמירה זו משקפת את הילך טיעוניה של הוועדה והמלצותיה לכל אורך הדרך.
...
לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. החלטת המיישבת מיום 23.11.2016 מבוטלת.
כפועל יוצא מכך, אני מורה למיישבת להשיב על כנה את זכות בר הרשות של המבקשים במגרש מס' 190 ביישוב חיננית, לאלתר.
המשיבות תשלמנה למבקשים את אגרת המשפט (בשערוך) וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ (בחלקים שווים).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נקבעו קריטריונים שוועדת קבלה תוכל לשקול בדונה במתן המלצה לקבלת מועמד לריכשת זכויות בקרקע ביישוב קהילתי ובישוב חקלאי.
משנקבעה דרך הערר או ההשגה על החלטת סירוב, דרושה הנמקה בהחלטת הסרוב על מנת שתוכל לעמוד למבחן בעירעור עליה תוך בחינת סבירות השיקולים ונכונותם.
...
מכל האמור לעיל, מתבקשת המסקנה הבאה- לא הובאו עובדות המלמדות כי ועד הנהלת האגודה איננו גם הועד המקומי.
לפיכך, טענתו זו של ב"כ בירן – נדחית.
לסיכום 11.1 כפי כבר ציינתי, הדיון האמיתי בתיק הסתיים במועד בו התובעת נתנה הסכמותיה לתיקונים שבקשה בירן בסעיפי ההסכם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 30.07.13 החליטה ועדת הקליטה ביישוב ציפורי להמליץ לועד ההנהלה לדחות את בקשת ביתן להיתקבל כחברים באגודה, מהטעם של "חוסר התאמה לקהילה". ביום 04.08.13 התקבלה על ידי ועד ההנהלה של ציפורי החלטה בדבר אי קבלתם של ביתן לחברות באגודה, וזאת בהתבסס על המלצת ועדת הקליטה, ובהתאם נשלח מכתב לביתן המודיע על ההחלטה האמורה.
במקביל הודיעו ביתן לציפורי, כי ברצונם להגיש ערר בפני האספה הכללית על החלטת ועד ההנהלה של האגודה שלא לקבלם לחברות.
לטענתם, סעיף 8 לפקודת האגודות השיתופיות, תשע"א - 2011 (להלן: "חוק וועדות קבלה"), הקובע בסעיף 6ב' שבו, כי הקצאה או העברה של זכות במקרקעין ביישוב קהילתי תיעשה לאחר קבלת אישור ועדת קבלה אינו חל על מושב ציפורי, שכן מושב ציפורי לא סווג על ידי רשם האגודות כיישוב קהילתי כפרי, או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ועל כן אינו עונה על הגדרת יישוב קהילתי על פי הפקודה.
מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם פסיקת בית משפט זה בעבר, בה נקבע כי סעיף בתקנון האגודה המתנה החזקת זכויות במקרקעין ביישוב ומגורים בו בחברות באגודה בטל בהיותו מנוגד לעיקרון חופש ההיתאגדות, שהינו עיקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו (ר' בה"פ 22222-07-10 גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון – יישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ, (24.10.2011) וכן ר' ת"א (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי נ' קבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, (23.02.2016), עמ' 13 - 15).
...
כאמור, הן מיכאלי והן רחל אדלר הודו במהלך החקירה הנגדית, כי בחוות דעת מכון קינן שפי נמצאו ביתן מתאימים לחיי קהילה, ולמעשה לא היה בחוות הדעת של מכון קינן שפי די כדי לבסס מסקנה בדבר אי התאמה לחיי קהילה.
משנקבע על ידי מכון קינן שפי, כי ביתן נמצאו מתאימים לחיי קהילה, ומשהתברר כי יתר הנימוקים עליהם ביססה ציפורי את סירובה לאשר את העברת הזכויות, אינם נכונים כלל וממילא אינם רלבנטיים כאמור לעיל, המסקנה היא, כי אין לקבל את סירובו של מושב ציפורי להעברת הזכויות בנחלה 7 לידי ביתן, משום שסירוב זה התקבל ממניעים זרים בלתי ענייניים ובלתי סבירים.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

על החלטות ועדת הקבלה רשאים המועמד והיישוב הקהילתי להשיג לועדת השגות, המורכבת מחמשה חברים: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההיתנהגות; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
לאחר מסכת מבחנים הפכה ועדת הערר את החלטת היישוב והמלצתה אומצה בידי המינהל.
מבלי להטיל כל דופי מראש, בוודאי לא מניה וביה, בוועדת הקבלה – מבקש אני להפנות את הזרקור אל עבר ועדת ההשגות שבסעיף 6ב(ה) לחוק כאמור, ולסמכויותיה שבסעיף קטן (ו) שם. זה לשונם של הסעיפים הללו: "(ה) ועדת ההשגות תורכב מחמשה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון, והם: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההיתנהגות לפי המלצת שר המשפטים – והוא יהיה יושב הראש; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפי המלצת שר הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
...
בנקודה זו הנני מצדד בגישתם של חברתי, המשנה לנשיא, מ' נאור ושל חברי, השופט נ' הנדל, ומבלי לקבוע מסמרות נראה לי כראוי למחשבה הרעיון של: "בשלות יחסית" יחד עם האבחנות אותן העלה רונן פוליאק במאמרו: "בשלות יחסית: ביקורת שיפוטית חוקתית יישומית, או מופשטת", עיוני משפט ל"ז 45 (2014).
(2) התיקון עמום נוכח הסתירה הנ"ל. ההשגה הראשונה הנזכרת לעיל – דינה להידחות משני טעמים: (1) טענה של Non Est Factum תחיקתי, שהיא זו שעומדת למעשה ביסוד תעצומות העותרים, הצליחה בישראל פעם אחת בלבד ואף זאת רק כנגד חקיקת משנה, כאשר היה ברור שמתקין התקנה עצמו (שר המסחר והתעשיה דאז) נקט בכפל דיבור, דהיינו שמה שפורסם על ידו ברשומות כתקנה – לא היה הדין שעל פיו הוא נהג, והדין ה"אמיתי" נשאר כמוס ולא נתפרסם.
ענין אחרון זה מביא אותי להשגה השנייה הנזכרת לעיל, שאף היא דינה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו