המחלוקת המשפטית על טיסות השכר לישראל וממנה

לטענת המבקשת, תקנה 13 בתקנות רשות שדות התעופה (אגרות), תשנ"א-1991 מחייבת את הנוסע לשלם "אגרת נוסע יוצא" לידי בעל כלי הטיס, אך היא מתייחסת רק לנוסע שיצא מגבולות ישראל, ואינה משולמת לרשות שדות התעופה אלא לפי דרישה, והדרישה כוללת רק את מי שיצאו מישראל.

המבקשת קבלה גמול בסכום של 5,000 ₪ ובא כוחה קבל שכ"ט בסכום של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ. קוי חופשה טענה שמדובר בכרטיסי טיסות שכר, כרטיסים זולים יחסית, שאינם ניתנים לשינוי ולא ניתן עבורם החזר כספי.

קוי חופשה טענה כי אינה חייבת בהצגה נפרדת של מיסי הנמל, וכי אינה חייבת לאתר את הנוסעים שלא התייצבו לטיסה על מנת להשיב להם את מיסי הנמל.

הסדר הפשרה המשיבה ערכה בדיקה מדגמית בדבר כל מסי הנמל ששלמו הלקוחות שלא התייצבו לטיסה, וממנה למדה כי סכום מסי הנמל ששילמו נוסעים שלא טסו במשך תקופת התביעה עד הבדיקה עמד על 573,000 ₪.

דיון לאחר עיון בהסדר הפשרה, בטיעוני הצדדים ובעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעיניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר, ודאי עם תקונו, נותן מענה לשאלה העיקרית שהועלתה לדיון: השבת מסי הנמל.

...

בתום הדיון ניתנה החלטתי שלפיה לא ראיתי טעם לדחות את ההסדר, והוריתי על פרסומו כדין, ועל משלוח ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן.

דיון לאחר עיון בהסדר הפשרה, בטיעוני הצדדים ובעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר, ודאי עם תיקונו, נותן מענה לשאלה העיקרית שהועלתה לדיון: השבת מסי הנמל.

אשר לפרסום: משעה שנמצאה דרך ראויה שלפיה המשיבה תשלם את ההשבה; וכיוון שסכום ההשבה יעמוד על סכום נמוך יחסית, של עד 80 ₪ (ועד 70 ₪ בנתונים הידועים היום לגובה ההשבה בפועל) – לא ראיתי מקום להורות על פרסום עמוק יותר, חיפוש חברי הקבוצה עצמם, שיוסיף להוצאות הפשרה.

לסיכום אני מאשרת את הסכם הפשרה שבין הצדדים, בתיקון שנערך בפרוטוקול הדיון מיום 1.11.2021, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

תמ"א 15 היא תוכנית המתאר הארצית לתפרוסת שדות תעופה, והשדה מושא דיוננו נכלל בתמ"א כשדה תעופה בשימוש בדרגה 4, קרי, שדה תעופה שנועד לענות על ביקושים לטיסות מסחריות, טיסות שכר, טיסות פרטיות וחקלאות.

המלצות הועדה אומצו בהחלטת הממשלה 4463 שבה נקבע כי "כל שדה תעופה קיים, שיש כוונה להעתיק ממנו פעילות אוירית לאתר אחר, לא ייסגר אלא לאחר גמר ההקמה של השדה החלופי והעברתה המסודרת של הפעילות התעופתית מן השדה הישן אל החדש". בעקבות עתירה מנהלית שביקשה להביא לאכיפת דיני התיכנון והבנייה על מפעילי ומשתמשי שדה התעופה (עת"מ 26924-08-11 אילתי נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.2.2014)), הודיעה המדינה לבית המשפט המחוזי - בהמשך להחלטת מנכ"ל משרד התחבורה מיום 25.4.2012 - כי הורתה להפסיק את הפעילות של שדה התעופה החל מחודש אפריל 2015 אף במנותק ממציאת חלופה אחרת לפעילות שדה התעופה.

מטבע הדברים, האינטרסים של כל אחד מהצדדים בעתירה זו הם שונים, ומשכך נחלקו הצדדים לגבי מתכונת ההפעלה של השדה בתקופת הביניים.

משכך, אימצנו כימעט במלואה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר מאזנת לטעמנו בין האינטרסים הנוגדים, כך שהשפעת הפעילות התעופתית על הסביבה תפחת, אך תתבצענה פעילויות תעופה החיוניות לשמירה על גרעין התעופה האזרחית בישראל.

...

משכך, אימצנו כמעט במלואה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר מאזנת לטעמנו בין האינטרסים הנוגדים, כך שהשפעת הפעילות התעופתית על הסביבה תפחת, אך תתבצענה פעילויות תעופה החיוניות לשמירה על גרעין התעופה האזרחית בישראל.

בשורה התחתונה, אנו מורים אפוא כי מכאן ולהבא יפעל השדה במתכונת המפורטת להלן: פעילות שדה התעופה תתקיים בין השעות 07:00–19:30.

השופט ע' גרוסקופף: האם הליך בוררות שנוהל בין הצדדים בבולגריה, ונאכף כפסק דין בישראל – במסגרתו זכתה (חלקית) המשיבה בתביעה נגד המערערת בגין חילוט ערבויות שלא כדין – מונע דיון בישראל בתביעה של המערערת נגד המשיבה לפצוי כספי ביחס לאותה עילת תביעה בגינה חולטו הערבויות? ההכרעה בשאלה זו מחייבת אותנו לבחון את גבולותיו של כלל "השתק העילה", ולגדור את תחומיו של חריג "השתק ההגנה". רקע עובדתי בין המערערת, Air Via OOD, חברה בולגרית שעסקה בשעתו באספקת שירותי הטסה לישראל וממנה (להלן: "Air Via") ובין חברת השטיח המעופף בע"מ, חברת תיירות ישראלית (להלן: "השטיח המעופף"), נחתם בשנת 2012 הסכם שהוכתר בכותרת "Charter Agreement" (להלן: "ההסכם").

בהתאם להסכם, הזמינה השטיח המעופף מ-Air Via 262 טיסות שכר בקוו התעופה ישראל – בורגס (בולגריה) לקיץ 2012.

בנוסף, סבורה השטיח המעופף כי חל בעניינינו השתק פלוגתא, וזאת מן הטעמים הבאים: כי המגמה בפסיקה היא הרחבת כלל השתק הפלוגתא; כי מבחן זהות הפלוגתא הוא מבחן מהותי שבו נבדק האם קבלת פלוגתא בהליך מאוחר עשויה לסתור ממצא שנקבע בפסק הדין הסופי בהתדיינות המוקדמת; כי היריעה העובדתית, המחלוקות והטענות נשוא התובענה חופפות במלואן למסכת העובדתית, למחלוקות ולטענות מושא ההליך בבולגריה, לרבות סוגיית ביטול הטיסות וההתחשבנות בין הצדדים עקב כך, ובכל מקרה כי Air Via לא תמכה טענותיה כנגד קביעה זו; כי טענת Air Via, לפיה שאלת ההיתחשבנות לא הונחה בפני מוסד הבוררות, מנוגדת חזיתית לטיעון שהניחה Air Via עצמה לפני מוסד הבוררות בזמן אמת; כי Air Via עצמה הודתה במסגרת כתבי הטענות שהוגשו לבית משפט קמא כי טענת ההיתחשבנות והחוב כלפיה נדונו בהליך הבוררות בבולגריה, וכי הודעות אלו הן בגדר "הודעת בעל דין"; כי ל-Air Via הייתה היזדמנות לטעון את כל טענותיה בהליך הבוררות בבולגריה, ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה; כי לצורך החלטת השתק פלוגתא אין הכרח במימצא פוזיטיבי ודי בהכרעה המתקבלת מכללא או עקב העידר הוכחה; כי כלל השתק הפלוגתא חל גם לגבי פלוגתות שהיה על בעל דין להעלות במסגרת ההליך הקודם אך הוא לא עשה כן; כי הליך הבוררות היתקיים במיגרש הביתי של Air Via וניהול הליך בישראל בסוגיות שכבר נדונו חותר תחת פסק הבוררות ויאפשר ל-Air Via לעקוף את הכרעת מוסד הבוררות ללא זכות שבדין.

ביסוד דוקטרינת השתק העילה עומדת התפיסה של מיצוי העילה: צד שהיה לו את יומו בבית המשפט ביחס לעילת התביעה, וזאת בין אם מימש אותה הלכה למעשה ובין אם היה צריך לממשה, אינו יכול לנהל הליך משפטי נוסף באותה עילה (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 593 (1968) (להלן: "עניין קלוז'נר"); ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29, 35 (1976); ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, פסקה 24 (5.10.2011); נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 30-29 (1991) (להלן: "זלצמן, מעשה בית דין")).

...

נגד מסקנה זו מעלה השטיח המעופף שני קווי טיעון מרכזיים: ראשית, גם אם הזכות ליתרת דמי הביטול לא נדונה בהליכי הבוררות, היא יכלה להתברר בהליכי הבוררות, ודי בכך על מנת ליצור השתק עילה; שנית, במסגרת פסק הבוררות נקבע כי Air Via חילטה סכום של 255,299$ ביתר, כאשר משמעות הדבר היא כי חובה של השטיח המעופף ל-Air Via היה נמוך מסכום הבטחונות, וממילא אין קביעה זו מתיישבת עם התובענה שהוגשה עתה על ידי Air Via.

סבורני כי הגיעה העת לאמץ את עקרון "השתק ההגנה" בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל.

החריג בדבר "השתק הגנה" לא חל בנסיבות המקרה שכן קבלת התביעה המאוחרת בזמן לא מאיינת את פסק הבוררות (הראשון בזמן), אלא שתי התוצאות הללו יכולות לעמוד זו בצד זו. לאור המובהר לעיל דין הערעור להתקבל, במובן זה שהחלטתו (לאמיתו של דבר, פסק דינו) של בית המשפט קמא מיום 21.4.2017 תתבטל, והתביעה תחזור להתברר לפניו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 19489-08-16 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל 17.8.2016 תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן נשיא ישעיהו שנלר המבקשות: 1.ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ 2.ארקיע תיירות בע"מ 3.ארקיע קליק בע"מ 4.אי.סי.אס. שירותי שכר ישראליים בע"מ 5.ארקיע אינטרנשיונאל (1981) בע"מ 6.אחזקת מטוסים ושירותי תעופה מיסודה של ארקיע בע"מ 7.קבוצת החזקות תעופה (2005) בע"מ 8.ארקיע (השקעות בתעופה) בע"מ 9.אחזקות ארקיע נתיבי אוויר ושירותי תעופה בע"מ על-ידי ב"כ עו"ד אייל בר אליעזר ועו"ד ענבל אלקיים המשיבה: מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) על-ידי ב"כ עו"ד רינה מיוחס פסק דין

כך נטען כי העקרון של "הליך תלוי ועומד" בא למנוע הכבדה מיותרת על היריב או כדי למנוע הטרדה של בית המשפט בהליך כפול או למנוע מצב של קבלת החלטות סותרות וכשבבסיס העקרון ניצבים יעילות הדיון, יעילות המערכת המשפטית, חסכון בהוצאות ובזמן שפוטי והכרעה מהירה, וכך גם מאזן הנוחות.

נ' אנגל משאבים ופיתוח בע"מ (10.5.15) " סמכותה של הערכאה הדיונית לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הנה סמכות שבשיקול דעת. נידרש כי בשני ההליכים תדון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל הסוגיות הנידונות... במסגרת שיקוליו על בית המשפט להביא בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת זהות בעלי דין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובכללם בזמן שפוטי, המנעות מהכרעות סותרות ומאזן הנוחות..." (השופט הנדל, פסקה 2).

...

בהחלטה מושא הבקשה דנן קבע בית משפט קמא כהאי לישנא: "התובענה שבפני עניינה בתביעה לסילוק יד והיא שונה מן התובענה הנדונה בבית המשפט המחוזי, גם אם ראיות הצדדים זהות לפחות בחלקן. אין מקום לעיכוב הדיון והבקשה נדחית" (להלן: ההחלטה מושא הבקשה).

עוד נטען, כי המבקשות חפצות לתקן את אשר יידרש לתיקון, נוכח קביעות אלו או אחרות בפסק הדין שיינתן בהליך של התביעה לדמי שימוש (יוער, כי דווקא טיעון אחרון זה יש בו משום תימוכין למסקנה אודות הצורך בעיכוב הליכים).

סבורני כי מעת שהמבקשות טענו עוד בכתב הגנתן כי יש לעכב את ההליכים, וכך הגישו בקשה לעיכוב ואף נדרשו לבר"ע הקודמת, אין מקום להורות כי חרף עיכוב ההליכים, תידרשנה המבקשות להגשת חומר הראיות מטעמן, כבר עתה, ובמיוחד כשאחד השיקולים עניינו ייעול הדיון ונוחות.

אולם, נוכח הנסיבות האמורות, מצאתי לנכון להידרש לבקשה לגופה וכשהמסקנה העולה, ובמיוחד נוכח פסק הדין האמור להינתן, כי יש מקום לעכב את ההליכים בתביעה לפינוי.

על פי ההסכם בין הצדדים, הזמינה השטיח המעופף מאת ויה 262 טיסות שכר בקוו התעופה ישראל – בולגריה לעונת הקיץ של שנת 2012, עם זכות לבטל 48 טיסות מבין אלה שהוזמנו.

לכן, סבורני כי נתבע בסדר דין מקוצר חייב להעלות בבקשת הרשות להיתגונן אותה הוא מגיש את מלוא הטענות המשפטיות הרלבנטיות המבוססות על התשתית העובדתית שלפניו, ככל שאלה נוגעות לפלוגתות העיקריות שבמחלוקת במסגרת התביעה שהוגשה נגדו ו"אם לא עשה כן - ניסחפה שדהו" (ראו והשוו: עניין וינשטיין, בפיסקה 26 לפסק דינה של השופטת מ' נאור).

"The respondent has not contested the competence of the Arbitration Court at the Bulgarian Chamber of Commerce and Industry notwithstanding, circumstances that some of the advance claims are not based on the contract in question, nor on occasional consequences from it". הווה אומר ויה לא ערערה על סמכותו של המוסד לבוררות בבולגריה להדרש למכלול הסיכסוך ולא לחלק ממנו.

...

במישור זה אינני מקבלת את טענות השטיח המעופף כי מירב הזיקות המהותיות נוטות בבירור לפורום הזר.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני מקבלת את הבקשה.

מתוקף סמכותי לפי הוראות התקנה 101(א)(1) לתסד"א תשמ"ד-1984, מחמת קיומו של מעשה בית דין, אני מורה על דחיית התביעה שבכותרת על הסף.