מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

המחוזי ביטל שומה שהוצאה לנישום

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

עם זאת, בית המשפט המחוזי הנכבד הגיע למסקנה כי על אף החריגה מסמכות – בשיקלול הנסיבות, אין מקום לבטל את החלטת המנהל לגופה, וזאת למרות הפגמים האמורים שנפלו בה. בית המשפט המחוזי הנכבד הטעים, כי הנזק העקרי, עליו הצביעה המערערת – הוא הצורך להגיש ערעור נפרד על השומה כדי לעכב את ביצועה, וכי אין מדובר בקושי של ממש, וניתן לפצות על כך בדרך של חיוב המשיבה בהוצאות.
העדפת פרשנות המערערת בהקשר זה תוך שניתן להפיג את חשש המשיבה, מקום שהנטל על המשיבה, יש בה גם היבט ערכי; רשות המסים היא הצד החזק בהליכי מסים, ובידה תמיד – ככל שרואה היא כי נישום נוהג סחבת מכוונת – לפנות לבית משפט שיורה "אחרת". ולעניין השומה – מקובלת עלי עמדת חברי, שזו לא תבוטל אף שהוצאה בחוסר סמכות, אך בידי המערערת הזכות לערער שוב ככל שתרצה לגבי השומות לשנים: 2008-2007.
...
בסופו של ההליך שנוהל בבית המשפט המחוזי הנכבד – נדחה ערעורה של המערערת, שביקשה לדחות על הסף את החלטתה של המשיבה שלא לקבל את השגת המערערת כנגד השומה שהוצאה לה בגין השנים: 2008-2007.
זה המקום לחזור ולציין כי המשיבה בהגינותה לא עמדה עד כה, למיטב הבנתנו, על גביית החיוב שנקבע בשומה, וטוב שנהגה כך. העולה מן המקובץ מוביל למסקנה כי יש להותיר את הכרעתו של בית המשפט קמא הנכבד על כנה, תוך מתן הוראה לדחיית תשלום החיוב הכלול בשומה בשלב זה. התשלום יבוצע רק במידה שיאושר שינוי הסיווג על-ידי בית המשפט המחוזי במסגרת פסק דינו שינתן בהליך הראשון, וערעור על השומה לפרטיה לא יתקבל.
סיכום בסיכומו של דבר, אם תתקבל דעתי נדחה את הערעור שבפנינו וכן נקבע, מכוח דוקטרינת "הבטלות היחסית" בדין המנהלי – שלא תבוטל השומה, שהוצאה למערערת בחוסר סמכות, תוך שנאפשר למערערת לערער על השומה לגופה, ככל שהיא תחפוץ בכך לאחר שיסתיים ההליך הראשון, אם המערערת לא תזכה בו, הכל כאמור בפיסקה 61 שלעיל.
העדפת פרשנות המערערת בהקשר זה תוך שניתן להפיג את חשש המשיבה, מקום שהנטל על המשיבה, יש בה גם היבט ערכי; רשות המסים היא הצד החזק בהליכי מסים, ובידה תמיד – ככל שרואה היא כי נישום נוהג סחבת מכוונת – לפנות לבית משפט שיורה "אחרת". ולעניין השומה – מקובלת עלי עמדת חברי, שזו לא תבוטל אף שהוצאה בחוסר סמכות, אך בידי המערערת הזכות לערער שוב ככל שתרצה לגבי השומות לשנים: 2008-2007.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בין הצדדים לעסקה נתגלע סיכסוך שנידון במספר הליכים משפטיים, וביום 17.12.2014 ניתן פסק דין המורה בהסכמת הצדדים על ביטולה של העסקה (ת"א ([מחוזי ת"א) 1794/06]אלטאלף 8 יהוד נ' ג'.ר.ק.פ. חברה להשקעות בע"מ (17.12.2014)).
השגת המבקשת על השומה שהוצאה לה נדחתה והיא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, הוא ההליך מושא הבקשה שלפניי.
בית המשפט דן בשאלת תחולתו של הסעיף בערעורי מס וקבע כי אף שהדבר לא הוכרע באופן סופי בבית משפט זה, ההלכה המוסכמת היא כי הסעיף אכן חל. נמצא כי האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות של הנישומים לבין זכות המשיב להבטיח כי יפרע את הוצאותיו יתבטא בגובה הערובה שתיפסק, וכי אין להגביל את המועד להגשת בקשת להפקדת ערובה למרות השלב המתקדם בו מצוי המשפט.
...
ראשית נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף שכן המבקשת לא פירטה את מלוא התשתית העובדתית הצריכה לעניין ובקשתה חסרת ביסוס ואסמכתאות.
לבסוף מדגיש המשיב כי פסק הדין בעניין מרעב אינו בגדר הלכה מחייבת וכי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטה על חיוב בהפקדת ערובה, והוא הדין כשמדובר בערעורי מס. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר ונוכח כל האמור – הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 03 נובמבר 2021 ו"ע 49017-08-21 זוטקין נ' נציבות שירות המדינה בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד ישי אילן, חבר עו"ד אהוד הלוי, חבר המבקש שמואל זוטקין המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד רון דול החלטה
בנוסף, הוא מציין כי במהלך שנת 2019 הוא טיפל בתפקידו כמפקח פקיד שומה ירושלים 3, שומתית ב-4 תיקים בהם החברה ייצגה נישום כאשר באחד מהם הוצאה שומה לפי מיטב שפיטה ובשלושת האחרים נחתם הסכם שומה.
מן הכלל אל הפרט לא יכול להיות חולק כי החוק מחיל עצמו על עניינו של המבקש שכן במסגרת תפקידיו ברשות טיפל בשורה לא מבוטלת של נישומים שיוצגו על ידי המשרד.
...
לאור כל האמור ובשים לב להחלטות קודמות של הוועדה אליהן היפנה המבקש עצמו ולכך שעומדת לו האפשרות לפנות לקבלת הסדר תגמול לפורש המחוייב בתקופת צינון, דעתנו היא כי יש להעמיד את תקופת הצינון הכוללת על 4 חודשים מתוכם חודש של צינון פנימי ו-3 חודשים של צינון חיצוני, כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברה ביום 1.12.2021.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המבקש וחברת אימפריה ערערו על השומות לבית-המשפט המחוזי בירושלים (ע"ש 15757-03-14, נספח ד להמרצת הפתיחה).
דיון והכרעה: הנפקות המשפטית אין מקום לביטול השומה עסקינן במצב בו יש לנישום (המבקש) טענות נגד שומת מס שהוצאה לו. הדרך הדיונית לבירורן של טענות אלו הותוותה בפסיקת בית-המשפט העליון.
...
מנגד, המדינה טענה כי דין המרצת הפתיחה להידחות.
טעמה של המסקנה האמורה הוא זה: במלוא הזהירות ומבלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות בעניין, נראה כי ערעור השומה שהגיש הסנגור בעניינו של המבקש – בנסיבות המקרה כפי שפורטו לעיל – לא היה ערעור חסר סיכוי.
התוצאה הבקשה לסעד הצהרתי בדבר בטלותה של השומה ובטלותו של הקנס – נדחית.
אשר על כן, המרצת הפתיחה מתקבלת באופן חלקי במובן האמור לעיל.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך הדיון בבית המשפט טען היחיד כי בנגוד לעמדת רשות המיסים, הוא מעולם לא הגיש השגה על השומה, וכי העירעור שאותו הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה לפני ארבע שנים היתייחס אך ורק לטענתו שלפיה לא ניתן היה לקבוע את השומה בשלהי שנת 2018, לאחר שבשנת 2014 הוצאה שומה אשר התייחסה לשנת 2013.
דיון והכרעה : עיקר המחלוקת במסגרת ערעור זה מיתמקדת בטענת היחיד שלפיה הנאמן, עו"ד כהנא, הוציא תחת ידיו החלטה שגויה בכך שהכריע בתביעת החוב של רשות המיסים על סמך השומה האחרונה שהוצאה על ידי רשות המסים, ואשר הלכה למעשה מבטלת את השומה העצמית המתייחסת לשנת 2013.
במקרה נשוא ענייננו, שבו היתנהל כנגד היחיד הליך פלילי ממושך, ברי כי פקיד השומה היה מוסמך לקבוע שומה לפי "מיטב השפיטה" בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שבה נימסר לו דו"ח השומה העצמית של הנישום, אשר נימסר בעניינינו בתאריך 24.12.2014, ולכן יש לקבל את טענת ב"כ רשות המיסים במהלך הדיון בבית המשפט שלפיה השומה לפי מיטב השפיטה הוצאה במועד שנקבע בהוראת סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודת מס הכנסה, קרי, במרוצת התקופה של ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגשה השומה הראשונה, דהיינו, עד לסוף שנת 2018.
...
זכות ערעור על החלטתי במועד הקבוע בתקנות".
מן המקובץ לעיל עולה שאין מקום להתערב בהחלטת הנאמן, מאחר ואין מדובר במקרה חריג אשר מצדיק התערבות שיפוטית בהחלטתו ובפרט משהנאמן אשר בחן את תביעת החוב באופן מעמיק ובחן לגופם של דברים את מכלול השיקולים הרלוונטיים הנדרשים במקרה זה – על אחת כמה וכמה כאשר עיקר הטענות מופנה כלפי אופן הוצאת השומה ולא תוכנה, כאשר אופן הוצאת השומה פורט במדויק ע"י ב"כ רשות המסים, ממנו ניתן להבין שאכן – השומה הוצאה כדין.
סוף דבר : הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו