המחוזי אישר ראיות מושגות תוך פגיעה בפרטיות

סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה". מנוסח הסעיף עולה, איפוא, כי אין הוא קובע כלל פסילה מוחלט, הפוסל ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

...

לעניין זה נמנעו כאמור הנתבעים שכנגד מלהציג כל ראייה, ומכאן שדין הטענה בהקשר זה להידחות.

בשקלול כל האמור, אני קובע כי הנתבעים שכנגד ישלמו לתובעים שכנגד סך של 5000 ₪, סכום המשקף גם את הוצאות המשפט שלהם.

סוף דבר – תביעת התובעים מתקבלת, ומכוחה על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 5,000 ₪.

כפי שציין בית המשפט המחוזי, החלופה הרלבנטית בחוק הגנת הפרטיות לבחינת מצב זה היא זו הקבועה בסעיף 2(5) לחוק, שעיקרה "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפירסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב". בית המשפט המחוזי קבע שאין מדובר כלל בפגיעה בפרטיות, משום שיש לראות את היתנהלותו של האורח כמתן רשות מכללא להעתקת תוכן המכתב.

עתה עלינו לידון בשאלה אם ראיות אלו אינן קבילות, בהתאם לחלופות השונות שבסעיף 32 לחוק, הקובע כך: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה". הראיות תהיינה קבילות, אם כן, אם לחברה עומדת אחת ההגנות שבחוק או שבית המשפט יתן היתר לכך מטעמים מיוחדים שיירשמו".

...

לדידנו, גם אם היו אי דיוקים כאלו ואחרים בגרסתה של התובעת – הרי שאלו היו מינוריים, ולא מצאנו שיש בהם כדי לפגום באמינותה, באשר בעניינים המרכזים שעמדו להכרעתנו עדותה הייתה מהימנה ואף נתמכה בראיות אחרות שחיזקו אותה, כאמור לעיל.

סיכום לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומורים על ביטול פיטורי התובעת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

יש לציין, כי בפסיקה קיימות דיעות נוגדות באשר לעדות בני מישפחה והאם יש לראותן כעדות יחידה כאמור בסעיף 54 לפקודת הראיות, כאשר על פי הגישה המקילה יש לראות עדויות אלה כעדויות נפרדות, אולם תוך הערכת מהימנותן בזהירות המתבקשת [ע"א (מחוזי נצ') 57507-10-17 נזאם פח'ר אלדין נ' חסן איוב (02/05/2018), פסקה 15.

סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה" (ההדגשה שלי, א"ס) עולה אם כן שלא בכל מקרה תפסל ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות, ולבית המשפט מסור שיקול דעת לקבל את הראיה באם קיימים טעמים לכך או שקיימת לפוגע הגנה.

...

אם כן, הנתבעת הוכיחה התקיימות יסודות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח ומכאן שדין תביעת עמרם להידחות.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ב-ת"א 15485-07-18 – היא תביעתו של עמרם, ודוחה תביעתה של ליסקאר ב-ת"א 19451-06-18 ככל שהיא מכוונת כנגד איי אי ג'י. כמו כן, ההודעה לצד שלישי ששלח עמרם כנגד איי אי ג'י נדחית אף היא.

לפיכך, לאחר ששקלתי היקף העבודה שנעשתה בתיק זה ובהביאי בחשבון את סכומי שתי התביעות ודרך התנהלות עמרם בתיק, אני מחייב את עמרם לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 40,000 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 30,000 ₪, בין היתר, בהתחשב בהיקף החקירה שהתבצעה מטעם הנתבעת בתיק, ההוצאות שנדרשו בגין קבלת דו"חות האיכון וחוות דעתו של המומחה אברהמי.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 45564-12-17 לפני: כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ נציגת ציבור עובדים גב' שושנה סמק התובעת גליה כהן ע"י ב"כ עו"ד כפיר זאב הנתבעת מתייצב בהליך אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ ע"י ב"כ עו"ד אוהד גלעדי ועו"ד אור איבשיץ היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עו"ד רביד אבוקרט פרקליטות מחוז ת"א אזרחי פסק דין

לגבי הרכב ועדת המשמעת והחלטתה צוין כי לכאורה מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה פה אחד על ידי חבריה, הממלאים על פני הדברים את דרישות ההסכם הקבוצי, ולא הובאה ראיה לכאורה לגבי היתערבות פסולה בה. אשר למאזן הנוחות נקבע כי קבלת הבקשה משמע כפייה על החברה בנוגע להשארת התובעת בעבודה שהיא לא מבצעת בפועל, וזאת מבלי להדרש לטענות החברה בעיניין היעדרויות התובעת ואמינות האישורים שהוצגו על ידה.

התובעת טענה כי מסקנות הבדיקה והראיות שנאספו על ידי החברה בנוגע לדיווחי "נוכחות כוזבים" מטעמה מתבססים על ראיות פסולות שאותם השיגה החברה באמצעים פסולים תוך שקיים חשש סביר שהראיות הושגו תוך פגיעה בפרטיות שלה ושל מצולמים נוספים.

...

מכל האמור לעיל, אנו סבורות כי כלל האירועים לא עלו לכדי מסכת התעמרות והתנכלות בעבודה כלפי התובעת, אלא היו חלק מהפררוגטיבה הניהולית של החברה.

על כן, דין כל טענות התובעת בעניין זה להידחות.

לסיכום דין התביעה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע פ"ה 34635-05-21 28 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופטת רחל גרוס נציגת ציבור (עובדים) גב' מרים יעיש נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דינה כהן התובע: **** צבר, (ת"ז-058825779) הנתבעים: 1. ממשלת ישראל 2. שר החינוך 3. מנכ"ל משרד החינוך ע"י ב"כ עו"ד זיו אלדן הררי- פרקליטות מחוז דרום אזרחי 4. הנהלת הסתדרות המורים 5. הוועידה הל"ג של הסתדרות המורים ע"י ב"כ עוה"ד רחל בורברג פסק דין

בהתאם נטען, כי "הנאשם פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיפים 42.403 42.415(ה) לתקשי"ר ואת הוראות חוזרי מנכ"ל, התנהג היתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, הפוגעת בשמו הטוב של שירות המדינה בתדמיתו בעיני הציבור, והתנהג היתנהגות שאינה הוגנת בקשר למילוי תפקידו". עיסוק בעריכת דין ללא קבלת היתר ובנגוד להוראות התקשי"ר והוראות חוזר מנכ"ל בנושא.

יצוין, כי התובע לא מיפרט בכתב התביעה כיצד הופרה זכותו לפרטיות ובאיזה אופן הושגו הראיות שביחס אליהן נטען כי הן הושגו תוך פגיעה בפרטיות.

...

אשר לנתבעים 3 ו-4 נוסיף ונציין, כי התובע לא עתר בכתב התביעה לקבלת סעד כלשהו מהם ואף ציין בפתח כתב תביעתו כי "אם הסתדרות המורים מעוניינת לקחת חלק בתביעה דנן אז שתתכבד ותגיב בהתאם. אם היא אינה מעוניינת לקחת חלק ו/או אינה מעוניינת לסייע לתובע אז שתודיע כי אין ברצונה לקחת חלק ובית הדין הנכבד יקבע אם למחוק אותה מההליך". בנסיבות העניין, נוכח העדר סמכותו של בית הדין לדון בעילות התביעה כפי שנתבעו (כמפורט לעיל) ומשהסתדרות המורים הודיעה כי היא מבקשת לסלק את התביעה כנגדה על הסף, הרי שיש מקום למחוק את התביעה גם כנגד הנתבעים 3 ו-4 כבר בשלב זה. סוף דבר בשים לב לכך כי עילות התביעה כפי שנטענו בכתב התביעה אינן עילות "ביחסי עבודה", אלא עילות הנוגעות לחוקיות הגשת הקובלנה והתובענה בבית הדין למשמעת, הננו מורים על מחיקת התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית .

בהתאם, בקשת התובע כי בית הדין יורה על עיכוב ההליכים בבית הדין למשמעת- נדחית מפאת חוסר סמכות.

התובע ישלם את הוצאות המדינה בסכום של 1,000 ₪ ואת הוצאות הנתבעים 3 ו-4 (ביחד ולחוד) בסכום של 1,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מיום שיומצא לידיו פסק הדין.