ב"כ החברה, טען כי הצדדים בהליך האזרחי, הנם הצדדים להסכם המכר של הרכב, ולמדינה אין ולא יכולה להיות עמדה במערכת היחסים של המשיב 2 עם החברה; חזקה על הטוען לזכות בנכס שיגיש בקשה לאותו הליך פלילי, ובהתאם הוגשה הבקשה על ידי החברה במסגרת ההליך הזה, אבל אין קשר לזכות ואולי גם לחובה לפעול כך במסגרת הליכים אחרים, אזרחיים במקרה הזה, בו הוגשה תביעה שעסקה במישור היחסים של הצדדים להסכם המכר של הרכוש התפוס; לא נפל כל פגם בפניית החברה להליך אזרחי וזה אף נעשה בעידוד נציגי המבקשת; החברה לא רק שנהגה בתום לב, אלא בתום לב מוגבר שכן בית המשפט יכל אף לדחות את בקשתה לביטול ההסכם; בנגוד לנטען על ידי המדינה כי הצדדים עשו "הצגה" בהליך האזרחי, הצדדים הציגו את כל העובדות לאמיתן בפני בית המשפט אשר אף המליץ לצדדים להגיע להסכמות שגובשו בסופו של יום; העובדה כי המשיב 2 והבעלים של החברה דורון גבאי (להלן: "דורון") חברים, אינה רלוואנטית לענייננו; המדינה קיבלה במעמד צד אחד ועל בסיס חשדות את הזכות לתפוס נכס שיכול ותחלט אותו בעתיד ככל יוגש כתב אישום ויורשע המשיב 2, אין המדובר בזכות קניינית, וזאת להבדיל מזכותה של החברה שקבלה פסק דין חלוט שמכיר בזכות הבעלות שלה ברכב, עליו לא ערערה המדינה ולא ביקשה אף הבהרות בגינו על אף משך הזמן הרב שחלף מאז שהפך לחלוט וכיוון שכך הוא מחייב את המשיבה; אין מתח או סתירה בין ההליך הפלילי מושא התפיסה להליך האזרחי, שכן הרכב לא נתפס מידי החברה, היא לא חשודה בפרשה.
מנגד המבקשת, טענה כי החילוט קודם להליך האזרחי; הרכב נתפס מכוח צו שניתן כדין, מידיו של המשיב 2 והמשטרה היתה ערה לבעלותו ברכב; הצוו מהוה החלטה שיפוטית, שכדי להפוך אותו יש להגיש ערר ולא לפנות להליך עוקף של מתן פסק דין הצהרתי בנגוד לפסיקה של בית המשפט העליון; כל התנהלותם של הצדדים להליך האזרחי היתה בבחינת "הצגה", הצדדים לרבות דורון, היו מודעים לצוים ולהליך הפלילי ואי צירוף המדינה לצד אי הצגת התמונה המלאה לבית המשפט, הביאה למתן פסק הדין ההצהרתי שלא יכול להשפיע במקרה זה על ההליך הפלילי והתפיסה מכוחו כי הוא נסוג ממנו; פסק הדין הכריע בזכויות בין שני צדדים, שניתן אף בהסכמתם, ויכול לחייב אותם ואילו הצוו מחייב כלפי כולי עלמא; אכן המבקשת שוחחה עם ב"כ החברה לענין התביעה האזרחית כספית כנגד החשודים לפצוי בגין אי תשלום מלוא התמורה על ידו, ואולם לא למתן פסק דין הצהרתי להכרה בבעלותה ברכב; לא עסקינן בצדדי ג' תמי לב שכן משיב 2 הנו אחד מהחשודים המרכזיים בפרשה, ודורון חברו, חשוד אף הוא בפרשה, ועשה שימוש בחברה על מנת להסתיר בעלות ורכוש במיליוני שקלים לטובת חשודים בתיק ובנגוד למהלך העסקים הרגיל של החברה; אילו היתה מצורפת המבקשת לדיון האזרחי, או מתבקשת עמדתה, ברור כי לא היה מתקבל פסק הדין ההצהרתי כפי שהיתקבל; הרכב תפוס על ידי המישטרה, מכוח צו ולכן ביטול הצוו, ייעשה אך על ידי בית המשפט שדן בהליכי התפיסה והחילוט; נטען על ידי החברה כי שולמו שיקים עתידיים, טענות אלה לא נטענו על ידי החשודים בחקירתם על כן אין מקום להעלותם בהליך זה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית
סמכותו של בית המשפט לחלט רכוש הרלוואנטית לענייננו מצויה בפרק ו' לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").
...
השעונים
באשר לשעונים, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בחומרי החקירה שהועברו לעיוני לרבות הדו"ח הסודי אשר סומן על ידי, אני דוחה בקשת מר חזיזה (להלן: "מבקש 4") להשבת שני השעונים.
לאחר שעיינתי בדו"ח הסודי אשר סומן על ידי מב/1 ולאחר עיון בחומר הגולמי, לא מצאתי להורות על השבת השעונים למבקש 4, וזאת משהופרכה גרסתו כי הוא הבעלים של השעונים או מחזיק בזכויות קנייניות בהם, וזאת חרף הקבלות (חשבונית מס' 0431 על סך 53,000 ₪ ו- 0432 על סך 39,000) מיום 6/3/22 מהחנות על שמו.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשתו להשבת התפוסים.
