מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

המחאת זכות עתידית והסכם מכר בין שני צדדים

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אפשרותו של נושה להמחאת זכותו מוסדרת בס' 1 לחוק המחאת חיובים: "א. זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה.
העברתו של חוזה שלם כוללת המחאת זכות והמחאת חבות גם יחד ולזו יש תוקף רק עם קבלת הסכמתו של הנושה, הוא הצד השני לחוזה (ר' שלום לרנר המחאת חיובים 112 - 119 (2002); ע"א 879/92 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' לין רוסמן (פורסם בנבו, 18.8.1996); כלומר, במצב דברים "מעורב" זה, בו סוחר לידי המבקשת חוזה שלם - הסכם האופציה, הרי שהמשיבים הנם, בין היתר, במעמד של "נושה" ונדרשת קבלת הסכמתם לסיחור האופציה, בהתאם להוראת ס' 6 לחוק המחאת חיובים.
לכן, בעניינינו, למרות שאין חולק, כי המבקשת צודקת בטענתה כי במישור ההיתקשרות בין הצדדים, הסכם האופציה ואף הסכם המכר אשר צורף אליו אינם כוללים הגבלה כלשהיא על מי מהצדדים לסיחורם או המחאתם לצד שלישי, הרי שדרישה כאמור קיימת מכוח הוראת ס' 6 לחוק המחאת חיובים הואיל והסכם הסיחור כלל העברה של חוזה שלם, על הזכויות והחבויות הכלולות בו. יש לבחון, אם כך, האם המשיבים ידעו והסכימו לסיחור האמור של האופציה בין חברת ש.ב יזמות למבקשת.
...
משכך, השימוש אשר עשו המשיבים בזכותם לקבלת פטור אינו עומד בסתירה לטענתם להעדר ידיעה או הסכמה להסכם הסיחור ומשכך, נדחית טענת המבקשת בעניין השתק או מניעות בהקשר זה. עוד יוער, כי אף "הממחה" בהסכם הסיחור, חברת ש.ב עצמה, לא התנהלה באופן עקבי בסוגיית ההמחאה, באשר הודעתה למשיבים על מימוש האופציה מיום 29.1.2020 (נספח 3 להמרצת הפתיחה) נמסרה מטעמה שלה בלבד, ללא אזכור כלשהו של הסכם הסיחור או של המבקשת.
סיכום נוכח הקביעות לעיל, תובענת המבקשת נדחית בזה.
בנוסף על דחיית התובענה, ועל יסוד הקביעה לעיל בדבר העדר תוקף להסכם הסיחור והעדרן של זכויות כלשהן למבקשת במקרקעין, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת המבקשת על המקרקעין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הסכם המכר בין הצדדים נחתם ביום 26.05.2013 (להלן: "ההסכם").
בסעיף 12 להסכם נרשם כי הצהרות המוכר המפורטות וההוראות בהסכם, המתייחסות בין היתר להמצאת האישורים הנחוצים להעברת הזכויות בדירה על שם הקונים, וכן הסרה, תוך זמן סביר של כל מיכשול, קיים או שייוצר בעתיד, המונע את העברת הזכויות בדירה על שם הקונים, הן מעיקרי ההסכם, והפרתם תהווה הפרה יסודית.
נכון שבהסכם נרשם בסעיף 3 כי המוכר מצהיר כי אין חריגות בניה וכיוצ"ב, אולם שני הצדדים העידו כי הקונים ידעו שיש חריגות בנייה בקומה השנייה וכי סוכם בין הצדדים שהמוכרים יפעלו להסדיר את החריגות.
בנסיבות אלו גם הופקד שיק של המוכר על סך של 30,000 אצל עו"ד מירב יהושוע, כעירבון להשלמת ביצוע כל הדרוש על ידי המוכר לרישום הנכס (השיק צורף לתצהיר התובעים).
...
בהמשך אותו פסק דין נקבע כי: "...זאת ועוד, הפיצוי המוסכם ייפסק (כל עוד הוא מקיים יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו במועד כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה, כפי שיוסבר להלן), אף אם יוכיח המפר כי הנזק שנגרם בפועל היה נמוך ממנו, ואף אם בפועל יוכיח כי לא נגרם בפועל נזק כלל..". אני סבורה כי הפיצוי בהסכם שלפני נקבע תוך יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש בשעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת מהפרה מהסוג שאירעה בפועל.
באשר לפיצוי שנדרש בכתב התביעה בעניין עלות תוכניות הממ"ד, אציין כי התובעים לא הוכיחו הזכאות לפיצוי זה, שכן לא הוכיחו שאכן שילמו עבור תוכניות הממ"ד, ולא הציגו כל אסמכתא או ראיה בעניין זה. לסיכום הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעים סך של 129,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד, לתובעים, שכ"ט עו"ד בסך של 15,093 ₪.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ב"כ החברה, טען כי הצדדים בהליך האזרחי, הנם הצדדים להסכם המכר של הרכב, ולמדינה אין ולא יכולה להיות עמדה במערכת היחסים של המשיב 2 עם החברה; חזקה על הטוען לזכות בנכס שיגיש בקשה לאותו הליך פלילי, ובהתאם הוגשה הבקשה על ידי החברה במסגרת ההליך הזה, אבל אין קשר לזכות ואולי גם לחובה לפעול כך במסגרת הליכים אחרים, אזרחיים במקרה הזה, בו הוגשה תביעה שעסקה במישור היחסים של הצדדים להסכם המכר של הרכוש התפוס; לא נפל כל פגם בפניית החברה להליך אזרחי וזה אף נעשה בעידוד נציגי המבקשת; החברה לא רק שנהגה בתום לב, אלא בתום לב מוגבר שכן בית המשפט יכל אף לדחות את בקשתה לביטול ההסכם; בנגוד לנטען על ידי המדינה כי הצדדים עשו "הצגה" בהליך האזרחי, הצדדים הציגו את כל העובדות לאמיתן בפני בית המשפט אשר אף המליץ לצדדים להגיע להסכמות שגובשו בסופו של יום; העובדה כי המשיב 2 והבעלים של החברה דורון גבאי (להלן: "דורון") חברים, אינה רלוואנטית לענייננו; המדינה קיבלה במעמד צד אחד ועל בסיס חשדות את הזכות לתפוס נכס שיכול ותחלט אותו בעתיד ככל יוגש כתב אישום ויורשע המשיב 2, אין המדובר בזכות קניינית, וזאת להבדיל מזכותה של החברה שקבלה פסק דין חלוט שמכיר בזכות הבעלות שלה ברכב, עליו לא ערערה המדינה ולא ביקשה אף הבהרות בגינו על אף משך הזמן הרב שחלף מאז שהפך לחלוט וכיוון שכך הוא מחייב את המשיבה; אין מתח או סתירה בין ההליך הפלילי מושא התפיסה להליך האזרחי, שכן הרכב לא נתפס מידי החברה, היא לא חשודה בפרשה.
מנגד המבקשת, טענה כי החילוט קודם להליך האזרחי; הרכב נתפס מכוח צו שניתן כדין, מידיו של המשיב 2 והמשטרה היתה ערה לבעלותו ברכב; הצוו מהוה החלטה שיפוטית, שכדי להפוך אותו יש להגיש ערר ולא לפנות להליך עוקף של מתן פסק דין הצהרתי בנגוד לפסיקה של בית המשפט העליון; כל התנהלותם של הצדדים להליך האזרחי היתה בבחינת "הצגה", הצדדים לרבות דורון, היו מודעים לצוים ולהליך הפלילי ואי צירוף המדינה לצד אי הצגת התמונה המלאה לבית המשפט, הביאה למתן פסק הדין ההצהרתי שלא יכול להשפיע במקרה זה על ההליך הפלילי והתפיסה מכוחו כי הוא נסוג ממנו; פסק הדין הכריע בזכויות בין שני צדדים, שניתן אף בהסכמתם, ויכול לחייב אותם ואילו הצוו מחייב כלפי כולי עלמא; אכן המבקשת שוחחה עם ב"כ החברה לענין התביעה האזרחית כספית כנגד החשודים לפצוי בגין אי תשלום מלוא התמורה על ידו, ואולם לא למתן פסק דין הצהרתי להכרה בבעלותה ברכב; לא עסקינן בצדדי ג' תמי לב שכן משיב 2 הנו אחד מהחשודים המרכזיים בפרשה, ודורון חברו, חשוד אף הוא בפרשה, ועשה שימוש בחברה על מנת להסתיר בעלות ורכוש במיליוני שקלים לטובת חשודים בתיק ובנגוד למהלך העסקים הרגיל של החברה; אילו היתה מצורפת המבקשת לדיון האזרחי, או מתבקשת עמדתה, ברור כי לא היה מתקבל פסק הדין ההצהרתי כפי שהיתקבל; הרכב תפוס על ידי המישטרה, מכוח צו ולכן ביטול הצוו, ייעשה אך על ידי בית המשפט שדן בהליכי התפיסה והחילוט; נטען על ידי החברה כי שולמו שיקים עתידיים, טענות אלה לא נטענו על ידי החשודים בחקירתם על כן אין מקום להעלותם בהליך זה. דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סמכותו של בית המשפט לחלט רכוש הרלוואנטית לענייננו מצויה בפרק ו' לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").
...
השעונים באשר לשעונים, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בחומרי החקירה שהועברו לעיוני לרבות הדו"ח הסודי אשר סומן על ידי, אני דוחה בקשת מר חזיזה (להלן: "מבקש 4") להשבת שני השעונים.
לאחר שעיינתי בדו"ח הסודי אשר סומן על ידי מב/1 ולאחר עיון בחומר הגולמי, לא מצאתי להורות על השבת השעונים למבקש 4, וזאת משהופרכה גרסתו כי הוא הבעלים של השעונים או מחזיק בזכויות קנייניות בהם, וזאת חרף הקבלות (חשבונית מס' 0431 על סך 53,000 ₪ ו- 0432 על סך 39,000) מיום 6/3/22 מהחנות על שמו.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשתו להשבת התפוסים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הצ'קים בסעיף 5 משמשים בטוחה לחתימת הסכם מכר בין הצדדים בתאריך המוסכם.
משמע, בעת ניסוח כתב ההסכמות, הכירו הצדדים באפשרות שבסופו של דבר לא ייחתם ביניהם הסכם מכר ואחד הצדדים יפצה את מישנהו בגין כך. שנית, מהעדויות שהובאו לפניי, עולה כי אומד דעת הצדדים כפי שבא לידי ביטוי בהתנהגותם עובר לכריתת כתב ההסכמות, היה כי הוסכם ביניהם, שבשלב הראשון ישכרו התובעים את הבית ולתובעים תוענק זכות ראשונים לרכישת הבית בעתיד, כל עוד הנתבעים ירצו בכך.
לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי כי אומד דעת הצדדים בעת חתימת כתב ההסכמות לא היה לחתום על מיסמך מכר, אלא לחתום על הסכם שכירות ולהעניק לתובעים זכות סרוב ראשונה לרכישת הנכס, כאשר שני הצדדים היו רשאים לחזור בהם מאותן הסכמות תמורת פיצוי מוסכם של 130 אש"ח. לפיכך, משהחליטו לבסוף הנתבעים כי אינם מעוניינים למכור את הבית והסכימו להעביר לתובעים את הפצוי המוסכם – נדחית טענת התובעים כי הנתבעים הפרו את כתב ההסכמות.
...
לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי כי אומד דעת הצדדים בעת חתימת כתב ההסכמות לא היה לחתום על מסמך מכר, אלא לחתום על הסכם שכירות ולהעניק לתובעים זכות סירוב ראשונה לרכישת הנכס, כאשר שני הצדדים היו רשאים לחזור בהם מאותן הסכמות תמורת פיצוי מוסכם של 130 אש"ח. לפיכך, משהחליטו לבסוף הנתבעים כי אינם מעוניינים למכור את הבית והסכימו להעביר לתובעים את הפיצוי המוסכם – נדחית טענת התובעים כי הנתבעים הפרו את כתב ההסכמות.
סוף דבר במכלול האמור לעיל, נדחית התביעה.
עד ליום 16.4.23 ישלמו הנתבעים סכום זה לתובעים במישרין, או באמצעות מתן הוראה למתווכת להעביר לתובעים את השיק שהופקד לטובתם ולוודא את פרעונו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואולם, נציג הנתבעת העיד כי הנתבעת ביקרה בדירה לבצע תיקונים במהלך השנים 2019-2017 (דקה 17:14; 17:29; 18:19-18:07 לקובץ השמע מס' 2) כך שגם לשיטתה, לא היה בכתב הסילוק לשלול מהתובע כל אחריות עתידית כפי הקבוע בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") ולכל הפחות בהתייחס לליקויים שאותרו בדירה לאחר מכן (כגון הרטיבויות אותן ניסתה לתקן).
בנסיבות בהן הועלה הקושי בשלבים מאוחרים של ההליך והותרתו יצרה תחושה קשה של קפוח, הוצע לצדדים הסדר דיוני שיאפשר היתגברות על הקושי תוך הצגת המחאת זכות מטעם רעייתו של התובע לגבי פיצויים המגיעים לה כבעלת מחצית הדירה.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה שסעיף 16 להסכם המכר שולל זכות לנזקים עקיפים וזו לשונו: "מוסכם בין הצדדים מפורשות, על אף האמור בכל דין, כי הקונה יהא זכאי לתיקון הליקויים בעין בלבד, וכי הקונה יהיה זכאי לידרוש פיצוי כספי או סעד אחר במקום תיקון שכזה רק אם לא בוצע תיקון הליקויים בעין כיאות אף לאחר שבאה על כך התראה כתובה מצד הקונה." לא מצאתי בתצהיר התובע ואף בסיכומי באת כחו כל היתייחסות לכך.
...
משהתובע נמנע מלהתייחס לנושא בתצהירו ואף בסיכומי באת-כחו, אין מנוס מלקבל את טענת הנתבעת ולדחות את ראש הנזק האמור נוכח תנית הפטור.
ואולם, משהנתבעת יצאה נשכרת ממחדלים דיוניים ומהותיים אלו ולא חויבה מקום שיכול ובחינה מהותית של הדברים היתה עשויה לזכות את בעלי הדירה בפיצוי גבוה משנפסק, לא מצאתי להכביד על התובע מעבר לשלילת הוצאת שכ"ט עו"ד. בנסיבות אלו, אני מחייב את הנתבעת בהשתתפות כדי חלקו של התובע בשכר מומחה ביהמ"ש ומאתר הנזילות בלבד בכפוף להצגת אסמכתא על ההוצאה בפועל ובגין האגרות.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעת בתשלום אגרות בית המשפט כפי ששולמו בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו