המחאת זכות נושה ללא הסכמת החייב על ידי הנושה

הצד השווה בכל המחאות הזכות האמורות, המסתכמות בסך כולל של 2,830,939 ₪, הינו שכתב המחאת הזכות מכפיף עצמו לזכויות פתחי לקזוז כספים , לרבות בגין חלקה בכספים המועברים או הוצאות שהוציאה או נזקים שנגרמו לה. זה המקום להזכיר כי סע' 1 לחוק המחאת חיובים מקנה לנושה זכות להמחות זכות שמגיעה לו מאת החייב, אף בלא הסכמת החייב, זולת אם הוגבלה עבירותה מכוח אחת מכמה חלופות, שאחת מהן הינה הסכם שבין החייב לבין הנושה.

עיקולים נוספים שהוטלו על זכויות מררג שאצל פתחי פתחי הפניתה לעיקולים נוספים (ארבעה במנין) שהוטלו אצלה כמחזיקה, על ידי נושים נטענים של מררג, בסכום מיצטבר של 7.9 מליון ₪.

...

כרגע - אין מנוס מאומדן.

א. אני מקבל הבקשה חלקית, וקובע כי יוטל עיקול עצמי לטובת פתחי על 3.5 מיליון ₪ מתוך הסכום שחויבה פתחי לשלם למררג בפסק הבורר אבני (פסק הדין שאושר בתיקים המאוחדים 24139-04-22 ו 38431-05-22).

הבקשה נדחית ביחס ליתרת הסכום המשוערך בו חויבה פתחי באותו פסק דין, היינו שלגבי אותה יתרה שלא עוקלה בעיקול עצמי אין מניעה מהמשך מימוש העיקולים שהטילה מררג מכוח תק' 132 לתקנות, בהוצאה לפועל, עד לגובה אותה יתרה.

דיון והכרעה סעיף 1 (א) לחוק המחאת חיובים מורה לנו: "(א)זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה". סעיף 1 (א) מורה לנו שהנושה יכול להעביר את זכותו מול החייב לנושה אחר ללא הסכמת החייב.

ראה דיון בנושא תנאי הסף בע"א 6529/96 טקסטיל ריינס בע"מ נגד רייך ואח' , פ"ד נג (2) 218 וכן, ע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס (ישראל) בע"מ נגד אלסינט בע"מ ואח', להלן: "פרשת אלקטרוג'ניקס". בפרשת אלקטרו ג'ניקס אף נקבע שעל פי סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים אין צורך בהודעה מוקדמת לחייב על מתן המחאת זכות: "אמת הדבר. שהמכתב הנ"ל שנשלח על-ידי החברה לאלסינט איננו המחאה, אלא רק הודעה לחייב על ההמחאה. המחאת זכות נוצרת על-ידי הסכם ההמחאה בין הנושה הממחה ובין הנמחה, אך בנגוד לפקודת החוב (העברה), שלפיה הסכם ההמחאה צריך להערך בכתב וההעברה תופשת רק כשנמסרה הודעה לחייב על ההעברה, הרי לפי חוק המחאת חיובים העברת זכות אינה חייבת להעשות בכתב והיא תופשת מזמן שנעשתה, אף אם לא נימסרה הודעה על ההעברה לחייב". בע"א 330/75 גבריאל גרבוב נגד רשות הנמלים בישראל, חודדה ההלכה כי עם המחאת הזכות עוברת הזכות לנמחה ונוצרת יריבות ישירה בינו לבין החייב: " 2. אחת הטענות בפי בא-כוח המערער (עורך-הדין זליכוב) היא שעם הסכם ההמחאה עברה הזכות הנמחית מן הממחה (רמטרום) אליו ומאז נוצרה יריבות ישירה בינו כנמחה לבין הרשות (החייב).

...

אשר על כן, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעים.

אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ בהתאם להחלטה מיום 28.4.22 שניתנה על ידי המותב הקודם שטיפל בתיק.

התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪ ולנתבע 2 7,500 ₪ , הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

להכרעת החוב של הנאמנת הוגשה היתנגדות מטעם הנושה "טורעאן חומרי איטום" המצויה בבעלות עומר עדוי וחאלד עדוי, וכן על ידי הזוכים בהתאם להמחאת זכות נטענת, עדוי יוסף וג'יה (להלן: "הנושה עדוי") עת נטען על ידם במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 15/03/2021 כי הנאמנת הזמנית לא בחנה נאותה את תביעות החוב בעיניין הנושה עדוי, ובקשו לקבל לידיהם את נימוקי תביעות החוב ביחס לכלל הנושים, ובפרט את הנימוקים הרלוואנטיים להם עצמם.

באשר לדרישת האישור משר הפנים, נטען על ידי הנושה כי המדובר בחוב ארנונה והדרישה לקבלת האישור איננה תקפה לגבי חוב זה. הנושה "טורעאן חומרי איטום" הנושה טורעאן חומרי איטום או ה"נושה עדוי", טען מיגוון רב של טיעונים ביחס לכל היתנהלות ההליך, היתנהלות החייב עובר להגשת הבקשה לפי סעיף 19א וכן היתנהלות הנושים עצמם עת הסכימו לקבל את ההצעה שלטענתו איננה סבירה ומגיעה משיקולים זרים.

סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט -1969, קובע כי באפשרותו של נושה –הממחה, להמחות לנמחה את זכותו כלפי החייב ואף ללא הסכמת החייב – זולת אם המחאת הזכות הוגבלה על פי דין – לפי מהות הזכות, או בהתאם להסכם עם החייב.

...

יש זוכים נוספים בתיק הזה? לא" העדות מחזקת גם היא את המסקנה העולה כי המחאת הזכות נעשתה מלכתחילה על מנת לשמור ולהגן על זכותם של חאלד ועומר לקבל לידם את כספיהם שחב להם החייב בתיק ההוצל"פ, וכי ברצונם היה לשמור את הכספים במשפחה.

סיכום אשר על כן ובהינתן כל האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את המחאת הזכות אשר נרשמה לטובת ואג'יה ויוסף עדוי בשים לב לכל המפורט לעיל.

באשר להסדר הנושים - בטרם תינתן החלטתי לעניין אישור או ביטול הצעת ההסדר אני רואה לקבל את עמדת הממונה במשרד הפנים לעניין ההסדר המוצע אשר תוגש לעיוני תוך 30 יום.

הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, בה טען, בראשי הפרקים, את הטענות הבאות: המחאת הזכות נועדה על מנת להבריח נכסים ולכן חסרת תוקף; ההמחאה חסרת תוקף לגופה וזאת כאשר הסכמת עו"ד ג'אבר להמחאה אינה הסכמה מרצון חופשי, כאשר התובעים עצמם לא הסכימו להמחאה וכן כאשר הנתבע לא נתן את אישורו להמחאה, אשר לטענתו הנה גם המחאת חבות; הזכות המומחית מרוקנת כל תוכן וזאת כאשר כל זכות שהייתה לעו"ד ג'אבר מכוח פסק הדין ניפרעה על ידי קזוז חובות של עו"ד ג'אבר, לרבות חובות שנוצרו לפני פסק הדין וכן חובות למס הכנסה.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 1(א) לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 (להלן - חוק המחאת חיובים), קובע כדלקמן: "זכותו של נושה, לרבות זכות מוקנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה". המחאת זכות אינה מותנית בהסכמת החייב, זולת אם מתקיימים אחד הטעמים המפורטים בהמחאה.

...

על כן, טענת הנתבע אף בהקשר זה נדחית.

לאור מכלול האמור, דין התביעה להתקבל.

לסיכום אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך 334,682 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום פסק דין זה. סכום זה ישולם מהפיקדון שהפקיד הנתבע, והיתרה (הנובעת מהפרשים כאמור) תשולם על ידי הנתבע עד יום 11.10.23, ולאחר מועד זה תשא הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד התשלום בפועל.

בגדר מחלוקת זו טוענת כל אחת מהנושות – קרי: המבקשת ומני'ס מוסכים – כי יש להעביר אליהן (ולא לנושה האחרת) סך של כ-200,000 ש"ח המוחזק על-ידי שלמה, המהוה "יתרת זכות מאושרת" לזכות מופת רם (ראו סעיף 12 לכתב ההגנה מטעם שלמה; להלן: הכספים שבמחלוקת).

כך לשיטתה, בהתאם לסעיף 10 להסכם שבין המבקשת לבין שלמה יכולה המבקשת בהסכמה לעשות כן. עוד טוענת מני'ס מוסכים, כי בהתאם לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, עומדת לה הזכות כנושה להמחות זכות ללא הסכמת החייב.

...

אשר למאזן הנוחות, אני סבור כי בשים לב למצב הדברים הייחודי בו אנו מצויים, שלפיו כספי החייב (לכאורה) מצויים בידי מחזיק, כאשר שני נושים – שאינם המחזיק – מתקוטטים ביניהם באשר לזכותם באותם כספים – מצדיק את שימור המצב הקיים ומתן צו שהינו במהותו איסור דיספוזיציה בכספים עד להכרעה בתובענה.

אשר על כן החלטתי להיעתר לבקשה במובן זה שניתן בזאת צו מניעה שלפיו לא תיעשה כל דיספוזיציה בכספים המוחזקים על-ידי שלמה (כהגדרתם בסעיף 1.2 לבקשה), עד להכרעה בתובענה.

המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי זו ותקבע תזכורת פנימית ליום 15.12.2023.