המחאת זכות בנזיקין: סעיף 22 לפקודת הנזיקין

הפסיקה הביעה דעתה זה מכבר על החלשות חלק מההצדקות המסורתיות לאיסור על המחאת זכויות בנזיקין הקבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] .

...

מנגד, הנתבע 1 לא התייצב וב"כ הנתבעים טען בלהט, כי אמנם אין כל מחלוקת לעניין האחריות , אך יש לדחות את התביעה לאור העדר יריבות בין הצדדים מאחר ובעל הרכב אינו התובע , שרק לו נתונה הזכות לתבוע בגין נזקיו ואינו יכול למחות את הזכות לחברה התובעת.

מכל האמור לעיל, ברי כי יש היגיון בחשיבה מחדש על היקפו הרחב של האיסור הקיים על המחאת זכויות בנזיקין, במתכונתו הנוכחית (הדגשה שלי ח.מ).

ומעבר לפן הפרוצדורלי שיש לו משמעות של ממש בהליך ונוכחות קרדינלית , בבחינת הזכאות של התובעת להיפרע מידי הנתבעים סבורני, כי היא אינה קיימת בחלל הריק בגפה, אלא מתלווה אליה מתוקף ההליך הקודם שהתנהל וניצבת לצידה בגאון, זכאותו של בעל הרכב הניזוק, שהינה שלובה בזכאות התובעת ומהווה חלק ישיר ממנה.

לטענת הנתבעים, מאחר ואין המחאת זכות בנזיקין (בהתאם לסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הדבר מחייב בנסיבות את דחיית התביעה.

...

עדות זו של התובע נמצאה מהימנה בעיני וגם אם בהודעתו לחברת הביטוח לא הוזכרה באופן מפורש פגיעה במוקד קדמי של הרכב, מהלך הפגיעה כפי שתואר על ידי התובע – שהחל מסטיית רכב הנתבע למסלול הנסיעה של רכב התובע ופגיעה צידית בצד שמאל ושנמשכה עד לחלק השמאלי הקדמי – מתיישב עם קיומו של נזק גם במוקד זה. עיון בתמונות שנכללו במסגרת חוות הדעת השמאית של התובע תומכות אף הן במסקנה זו כאשר נלמד כי מוקד החזית העיקרי שנפגע הינו חזית שמאל.

לאור האמור, המסקנה הצריכה הינה שבמועד התאונה (27/3/19) טרם חלפו שנתיים ימים מאז מועד עליית רכב התובע על הכביש (19/4/17).

סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מקבלת את טענות התובע ביחס לנזק שנגרם לו (בכפוף לאמור בסעיף האחרון) ועל כן, אני קובעת כי הנתבעים (באמצעות הנתבעת 2), ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי כספי בגין הנזק הישיר לרכב ואשר יעמוד על ההפרש בין סכום החשבונית אשר תומצא כאמור על ידי ב"כ התובע לב"כ הנתבעים (בתוך 14 יום ממועד המצאת פסק דין זה) לבין הסך הכולל ששולם לתובע על ידי הנתבעת בגין התאונה והעומד על 64,511 ₪ (סך המורכב מ-40,000 ₪ ששולם לו עובר להגשת התביעה וסך של 24,511 ₪ ששולם במהלך ניהול ההליך; ר' החלטתי בדיון הקד"מ מיום 15/12/20, ע' 2 שו' 18-19; סעיף 21 לסיכומי התובע).

שנית, כעניין משפטי, נטען כי כלל לא ניתן להמחות זכויות תביעה בנזיקין, וזאת בשל הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), לפיה "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין". ביום 29.3.2021, בהחלטה קצרצרה, הכוללת שני עמודים בלבד, קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט מגן אלטוביה) את בקשת הסילוק, והורה על מחיקת התביעה נגד רואי החשבון.

...

מהטעמים שיפורטו להלן, לא ראיתי כי יש בשיקולים אלו כדי לשנות מן התוצאה אליה הגעתי.

ואולם, בעניין זה אין מנוס מהגשת בקשה נפרדת, בהליך המתאים, שכן לא ניתן להכריע במסגרת הערעור שלפנינו בבקשה בה לא דן בית המשפט קמא, לא כל שכן כאשר היא נוגעת לזכויות גורמים שאינם נוטלים כלל חלק בדיון בערעור.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא שאם תשמע דעתי, נקבל את הערעור ונורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף שהגישו רואי החשבון, ועל המשך ניהול התובענה שהגישו נגדם המערערים מכוח מנגנון המחאת זכויות הנושים.

בין השאר, נקבע "שמנגנון המחאת זכויות תביעה לנאמן תביעות הזוכה לאישור בית משפט של חידלות פרעון במסגרת הסדר נושים (סעיף 350 לחוק החברות), וכיום גם במסגרת תכנית לשקום כלכלי (סעיפים 92-80 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון)) אינו עומד בסתירה לאיסור על המחאת זכויות בנזיקין, שעודו קבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין. לפיכך, אין מניעה מבחינה משפטית-עקרונית כי בית משפט של חידלות פרעון יאשר הסדר נושים או תוכנית לשקום כלכלי הכוללים מנגנון המחאת זכויות (ובכלל זה, גם המחאה של זכויות בנזיקין), כאשר השאלה האם ראוי לעשות כן במקרה הקונקרטי צריכה להבחן על ידי בית המשפט של חידלות פרעון בהתאם לנסיבות העובדתיות-פרטניות של ההסדר המוצע." (ע"א 2840/21 עו"ד גיא גיסין בתפקידו כנאמן להגשת תביעות מחזיקי אגרות החוב ו משקיעים פרטיים של Brookland Upreal Limited נ' Deloitte בריטמן זהר אלמגור ושות', רואי חשבון בפיסקה 20 (נבו, 26.4.2022) (להלן: "ברוקלנד")).

...

משכך, בקשתו של הנאמן להתמנות כמשקיף בישיבות דירקטוריון החברה- נדחית.

יחד עם זאת, וכפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 22.9.2022 במסגרת ה"סיבוב" הקודם של הבקשה לכינוס אסיפות, בסופו של דבר עדיף כמעט תמיד להותיר את הבחירה בענין זה בידיהם של הנושים, נוכח הכלל הידוע לפיו בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של אלה בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשיקול דעתו שלו.

סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב של החברה, בכפוף לביטולה של ההוראה הכופה המחאת זכויות תביעה פרטיות של נושים נגד צדדים שלישיים, ושל ההוראה האוסרת על הגשת תביעות בין הנושים לבין עצמם.

ואכן, התופעה של המחאת זכויות תביעה במסגרת הסדרי חוב היא תופעה רווחת, ובית המשפט העליון אף הכיר בחוקיותה, חרף הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), האוסרת על המחאת זכויות בנזיקין.

...

מכל מקום, ענין לוחות הזמנים הקצרים יבוא על תיקונו באמצעות מתן פרק זמן נוסף למחזיק אג"ח שאיננו מעוניין להיכלל בהסדר, להודיע על רצונו זה. גם טענותיו של חזוט נגד אופן הבאת ההסדר לידיעת מחזיקי האג"ח, דינן להידחות.

נוכח זאת, אני סבור כי ניהול התביעה באמצעות הנאמנים ונאמן התביעות יהיה ממצה, יסודי ויעיל יותר מאשר ניהול ההליך הייצוגי באמצעות חזוט (מבלי לגרוע חלילה מכישוריו ומומחיותו של בא כוחו), שכאמור איננו מחזיק במידע ובראיות אשר ברשות הנאמנים, ובשונה מהם, תביעתו כלל אינה מכוונת נגד רואי החשבון.

בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה שיש לאשר את המחאת עילות התביעה של מחזיקי האג"ח, הן מחזיקי עבר והן מחזיקים בהווה, לטובת נאמן התביעות.

לשם כך אני מורה לנאמנים לפרסם הודעה בדבר אפשרות זו, באותה מתכונת בה פורסמה ההודעה בדבר כינוס אסיפת הנושים.